התגוננות רחוב
New member
מה זה לוחם ??????
ברבים מאמרים כאן , נכתבים המילים " אומן לחימה " ולוחם . רבים מהכותבים שמים דגש על שני מושגים אלה ולעיתים אני מנסה להבין מה הפשר או מה המשמעות להם מתכוונים הכותבים . אולי כאשר סוף סוף הבין מה הכוונה בשימוש במונחים אלה אולי אז אוכל גם להבין את מהות האימונים כפי שהם נתפסים ע"י חלק מהכותבים . באחד המאמרים נפתח דיון על חשיבות האימון ואופי ודרך העברת הנושאים . אני סבור כי לשאלה הקודמת כפי שכתבתי למעלה חשיבות רבה גם במתן התשובה והתגובות למאמר זה . אולי כשנבהיר אחת ולתמיד סוגיה זאת , אזי גם נמצא את התשובה לשאלה הנוכחית כל אחד ע"פ הבנתו ואמונתו בדרכו הוא . להלן מספר שאלות לחשיבה : 1. האם אנו מציבים כמטרה עיקרית או משנית את היכולת להתמודד במצבי סכנה ולחץ ? 2. האם אנו מבינים כי אפשר וימצא התלמיד המתחיל במצבי סכנה ( ואינני מתכוון כאן ל " מטוסים וטנקים " כפי שראיתי כאן באחד המאמרים ) בכל יום ובמיוחד לנו כישראלים (לצערי) ? אם כך האם אנו עושים די כדי להקנות לו יכולת ואפילו ברמה ההתנהגותית להתמודד עם מצבים אלה ? 3. האם ע"פ הבנתנו , בכך שנפעל במקביל להקנות את היכולות הנ"ל נפגע ישירות ביכולת הטכנית ואולי גם בהפיכתו של התלמיד ל " אומן לחימה " דגול עם השנים ? 4. האם אנו , לפחות המאמנים שבננו , מבינים כי רובם של התלמידים מגיעים לפחות בשלבים הראשונים ממניעים של הגנה עצמית וצורך ל"בניית ביטחון עצמי " ( אני מנסה לדבר כאן כ"זקן" בעל ניסיון של כ - 23 שנות הדרכה במסגרות שונות ) ? 5. פעם היה לי מאמןיפני שהסביר לנו באחד ממחנות האימונים שנערכו כאן בארץ כי " רק היום אני מבין איך לתת אגרוף " אין ליואפילו לא מעט הערות לגבי הערה זאת ואני אפילו סבור כי עם השנים אנו באמת מבינים את התנועה טוב יותר ( ברמת ההבנה הבסיסית , ברמת הביצוע וכו´.. ) אך כאן נשאלת השאלה שבעניי היא אולי החשובה ביותר , האם אנו המאמנים ראוי שניקח על עצמנו את האחריות כי התלמיד שלנו ידע לבצע תנועה רק בעוד " 10 או 15 שנה " כפי שנאמר כאן או שאנו מחוייבים לאפשר לו את יכולת ההתמודדות במצבי סכנה באופן מידי ואפילו ברמה ההתנהגותית ? ראשית אשמח לשמוע תגובות מכלל הנמצאים , שנית אשמח לפתוח נושא זה לדיון מעצם כך שהועלתה כאן שאלה מצד אחד החברים כאן בפורום . מצטער על אריכות המאמר , מקווה לקבל תגובות . בתודה מראש ממני
ברבים מאמרים כאן , נכתבים המילים " אומן לחימה " ולוחם . רבים מהכותבים שמים דגש על שני מושגים אלה ולעיתים אני מנסה להבין מה הפשר או מה המשמעות להם מתכוונים הכותבים . אולי כאשר סוף סוף הבין מה הכוונה בשימוש במונחים אלה אולי אז אוכל גם להבין את מהות האימונים כפי שהם נתפסים ע"י חלק מהכותבים . באחד המאמרים נפתח דיון על חשיבות האימון ואופי ודרך העברת הנושאים . אני סבור כי לשאלה הקודמת כפי שכתבתי למעלה חשיבות רבה גם במתן התשובה והתגובות למאמר זה . אולי כשנבהיר אחת ולתמיד סוגיה זאת , אזי גם נמצא את התשובה לשאלה הנוכחית כל אחד ע"פ הבנתו ואמונתו בדרכו הוא . להלן מספר שאלות לחשיבה : 1. האם אנו מציבים כמטרה עיקרית או משנית את היכולת להתמודד במצבי סכנה ולחץ ? 2. האם אנו מבינים כי אפשר וימצא התלמיד המתחיל במצבי סכנה ( ואינני מתכוון כאן ל " מטוסים וטנקים " כפי שראיתי כאן באחד המאמרים ) בכל יום ובמיוחד לנו כישראלים (לצערי) ? אם כך האם אנו עושים די כדי להקנות לו יכולת ואפילו ברמה ההתנהגותית להתמודד עם מצבים אלה ? 3. האם ע"פ הבנתנו , בכך שנפעל במקביל להקנות את היכולות הנ"ל נפגע ישירות ביכולת הטכנית ואולי גם בהפיכתו של התלמיד ל " אומן לחימה " דגול עם השנים ? 4. האם אנו , לפחות המאמנים שבננו , מבינים כי רובם של התלמידים מגיעים לפחות בשלבים הראשונים ממניעים של הגנה עצמית וצורך ל"בניית ביטחון עצמי " ( אני מנסה לדבר כאן כ"זקן" בעל ניסיון של כ - 23 שנות הדרכה במסגרות שונות ) ? 5. פעם היה לי מאמןיפני שהסביר לנו באחד ממחנות האימונים שנערכו כאן בארץ כי " רק היום אני מבין איך לתת אגרוף " אין ליואפילו לא מעט הערות לגבי הערה זאת ואני אפילו סבור כי עם השנים אנו באמת מבינים את התנועה טוב יותר ( ברמת ההבנה הבסיסית , ברמת הביצוע וכו´.. ) אך כאן נשאלת השאלה שבעניי היא אולי החשובה ביותר , האם אנו המאמנים ראוי שניקח על עצמנו את האחריות כי התלמיד שלנו ידע לבצע תנועה רק בעוד " 10 או 15 שנה " כפי שנאמר כאן או שאנו מחוייבים לאפשר לו את יכולת ההתמודדות במצבי סכנה באופן מידי ואפילו ברמה ההתנהגותית ? ראשית אשמח לשמוע תגובות מכלל הנמצאים , שנית אשמח לפתוח נושא זה לדיון מעצם כך שהועלתה כאן שאלה מצד אחד החברים כאן בפורום . מצטער על אריכות המאמר , מקווה לקבל תגובות . בתודה מראש ממני
