מה זה לוחם ??????

מה זה לוחם ??????

ברבים מאמרים כאן , נכתבים המילים " אומן לחימה " ולוחם . רבים מהכותבים שמים דגש על שני מושגים אלה ולעיתים אני מנסה להבין מה הפשר או מה המשמעות להם מתכוונים הכותבים . אולי כאשר סוף סוף הבין מה הכוונה בשימוש במונחים אלה אולי אז אוכל גם להבין את מהות האימונים כפי שהם נתפסים ע"י חלק מהכותבים . באחד המאמרים נפתח דיון על חשיבות האימון ואופי ודרך העברת הנושאים . אני סבור כי לשאלה הקודמת כפי שכתבתי למעלה חשיבות רבה גם במתן התשובה והתגובות למאמר זה . אולי כשנבהיר אחת ולתמיד סוגיה זאת , אזי גם נמצא את התשובה לשאלה הנוכחית כל אחד ע"פ הבנתו ואמונתו בדרכו הוא . להלן מספר שאלות לחשיבה : 1. האם אנו מציבים כמטרה עיקרית או משנית את היכולת להתמודד במצבי סכנה ולחץ ? 2. האם אנו מבינים כי אפשר וימצא התלמיד המתחיל במצבי סכנה ( ואינני מתכוון כאן ל " מטוסים וטנקים " כפי שראיתי כאן באחד המאמרים ) בכל יום ובמיוחד לנו כישראלים (לצערי) ? אם כך האם אנו עושים די כדי להקנות לו יכולת ואפילו ברמה ההתנהגותית להתמודד עם מצבים אלה ? 3. האם ע"פ הבנתנו , בכך שנפעל במקביל להקנות את היכולות הנ"ל נפגע ישירות ביכולת הטכנית ואולי גם בהפיכתו של התלמיד ל " אומן לחימה " דגול עם השנים ? 4. האם אנו , לפחות המאמנים שבננו , מבינים כי רובם של התלמידים מגיעים לפחות בשלבים הראשונים ממניעים של הגנה עצמית וצורך ל"בניית ביטחון עצמי " ( אני מנסה לדבר כאן כ"זקן" בעל ניסיון של כ - 23 שנות הדרכה במסגרות שונות ) ? 5. פעם היה לי מאמןיפני שהסביר לנו באחד ממחנות האימונים שנערכו כאן בארץ כי " רק היום אני מבין איך לתת אגרוף " אין ליואפילו לא מעט הערות לגבי הערה זאת ואני אפילו סבור כי עם השנים אנו באמת מבינים את התנועה טוב יותר ( ברמת ההבנה הבסיסית , ברמת הביצוע וכו´.. ) אך כאן נשאלת השאלה שבעניי היא אולי החשובה ביותר , האם אנו המאמנים ראוי שניקח על עצמנו את האחריות כי התלמיד שלנו ידע לבצע תנועה רק בעוד " 10 או 15 שנה " כפי שנאמר כאן או שאנו מחוייבים לאפשר לו את יכולת ההתמודדות במצבי סכנה באופן מידי ואפילו ברמה ההתנהגותית ? ראשית אשמח לשמוע תגובות מכלל הנמצאים , שנית אשמח לפתוח נושא זה לדיון מעצם כך שהועלתה כאן שאלה מצד אחד החברים כאן בפורום . מצטער על אריכות המאמר , מקווה לקבל תגובות . בתודה מראש ממני
 

Yin

New member
מספר תשובות

יופי של נושא לעסוק בו, והוא יכול להוביל לדיון מעמיק על מהות לימוד אומנות הלחימה והגדרתה. מתוך הגדרה של התואר "אומנות לחימה" ניתן לגזור מיהו "אומן לחימה". לוחם לא חייב להיות = אומן לחימה. ישנם בארצינו המוני לוחמים, לוחמי חטיבות החי"ר, היחידות המיוחדות, נ"מ, שיריון ועוד, כל אלו הינם לוחמים. אין להם ברירה, לא ילחמו, בצורה הכי מקצועית, ימותו. סוג לוחמים שונה הם אלו הנלחמים על חייהם תוך מאבק במחלות קשות. לוחמים נוספים נלחמים לשרוד את חיי היום יום. כל הנזכרים לעיל הינם לוחמים, ויש עוד סוגים נוספים. אומן לחימה הוא אדם הלומד ומפנים יכולות פיזיות ונפשיות, שמטרתם היא בעיקר לחימה, עד כדי כך שיכול הוא לבטא עצמו בעזרתם ובעיקר להשתפר. וכעת לתשובות: 1. כן, ודאי. 2. כן, ודאי. 3. תלוי בכמות באימונים, אם יש זמן לא מוגבל, אין סתירה, אם נפגשים רק פעם בשבוע, כן יש פגיעה בטכניקות הקרב. 4. אני עוסק בטאי צ´י צ´ואן, אין לרוב התלמידים (גם אלו שהתאמנתי איתם) לחץ מיוחד על הגנה עצמית, כן יש רצון ל"בטחון עצמי" אך זה נובע ממספר מרכיבים הנוספים על מרכיב האגרוף לגרון. 5. כן. אבל ניתן לעזור במספר דרכים: אם יש לתלמיד מסוים לחץ גדול על הגנה עצמית, ילך נא לקורס אינסטנט לפיתוח אגרסיביות (כולם יודעים להלחם, כבר מהגן, צריך רק להוציא החוצה את ה"חיה") בסגנון קרב מגע צה"לי. אפשרות נוספת היא הגדלת מספר הפגישות + מתן "טיפים" כמו איך להשתמש בציוד יומיומי וזמין (צרור מפתחות, טלפון סלולרי, תיק, כסא ועוד) להגנה והתקפה, והפיכת תנועות פשוטות כמו הליכה או שחיה לתנועות הגנה עצמית - לפעמים צריך רק לחשוש על האפשרויות קודם, לפתוח אופקים, ואם צריך התגובות תהינה מספקות. לא חייבים לחכות 10 שנים ליכולת הגנה עצמית, אבל לאומנות לחימה הכוללת בריאות, פילוסופיה ודרך חיים, מדיטציה והקניית יכולות נוספות צריך גם צריך להשקיע רבות, בטווח הארוך (אם מגיעים לשם) זה יותר חשוב מלדעת ללכת מכות. שלכם, Yin
 
שלום YIN

ראשית , מה לעשות ולצערינו הצורך ביכולת ההתמודדות הוא לעיתים צורך קיומי . שנית , האם כפי שאתה טוען האימונים כוללים גם אימונים המלמדים כבר בשלבים הראשונים להוציא " אתה חיה שבתוכנו " שדרך אגב אני ממש מסכים עם קביעה זאת . לבסוף לא הבנתי אם השילוב פוגע בטווח הארוך בבניית היותו של התלמיד לאומן בתחומו בעל יכולת רחבה ומיומנות גבוהה בכל אחד מהתחומים . והכי חשוב , האם שני הכיוונים סותרים האחד את השני כפי שנאמר כאן בעבר . ממני
 

Yin

New member
שלום גם לך ה. רחוב

לא, האימונים, בשלבים הראשונים, לא כוללים את הוצאת ה"חיה". כתבתי שניתן ללכת לקורס, אחר, המועבר במסגרת אחרת, ושם ללמוד אגרסיביות. בטווח הארוך המטרות הן שונות מאוד מלימוד אגרסיביות וטכניקות, אצלי לפחות. עם זאת, אין לי בעיה ללמד או לשלוח תלמיד למורה אחר, למענה ספציפי לצורך של הגנה עצמית. לא נראה לי שיש סתירה בין שני הכיוונים (אם אני מבין נכון כיוון אחד הוא ללמוד לבצע תנועה אחרי 10-15 שנים, כיוון שני הוא להכין תלמיד להגן על עצמו תוך זמן קצר). ניתן גם ניתן, גם, במסגרת אומנויות רכות/פנימיות להקנות יכולת הגנה עצמית במובן של "קרב מגע צה"לי", אך זו יכולת חלקית ביותר ביחס לאומנות כולה. סביר שאחרי מספר שנות אימון, במסלול האומנות השלמה, יראה החלק כמעט שולי גם במובן התנועתי שבו וגם במובן של הכנת הנפש למצבים שחורגים מהנורמה, ואולי, בעיקר, איך לא צריכים לצאת מהנורמה. לא ממש כדאי, לדעתי, להשקיע חיים שלמים "רק" ב"קרב מגע" (אין לי הגדרה שלמה יותר, אני לא מתכוון לפגוע) "רק" בפרקטיקה של איך לצאת מתקיפה ברחוב, יש עוד המון דברים ללמוד ובן טל שחר מטיב לתאר אותם ממני. שלך, Yin
 

aiki-freak

New member
אימון שמלמד

"להוציא את החיה"...הוא בעייתי... מה ימנע מאותה חיה לצאת דווקא ברגע הלא נכון? עקב ההתגרות הקלה ביותר? על ילדים, נשים. ואנשים חלשים ממך? מה ימנע ממנה להתפרץ בשעת ויכוח? מה ימנע ממנה להתפרץ סתם ברחוב? להוציא את החיה זו לא הבעיה!!! הבעיה היא להשתלט על החיה! אימוני אגרסיביות טובים אולי ל 0.00000001 אחוז מהזמן. מה עם שאר 99 האחוזים מהחיים? הנה מישהו למד אגרסביות כדי שלא ירביץ לו איזה "נינג´ה" ברחוב אבל מה...הוא סתם תקוע איתה, ומוציא אותה על הילדים או האישה, או סתם אוכל את עצמו מתיסכול. אחרי שלומדים להוציא את החיה....מי מלמד להכניס אותה חזרה פנימה? (בשביל זה יש אייקידו וטאי צ´י). אנחנו לא חיות!! אנחנו בני אדם. התמודדות היא אכן "צורך קיומי". אבל עם יד על הלב... עם מה יש יותר צורך להתמודד בחיים? בריוני רחוב...?? או.. מחלות, רעב. כעס. דיכאון. אכזבה, פחד, בדידות, תאונות דרכים, כאב, שיגעון, מתח, עצבים, רגזנות,תאונות מטוסים, פיגועי טרור, שכנים מעצבנים, מס הכנסה, שחיתות מוסרית, חוסר סבלנות, בורות, ועוד כהנה וכהנה? כשמסתכלים על החיים בפרספקטיבה רחבה והגיונית רואים שיש בעיות הרבה יותר בוערות מבריוני רחוב (שמהם ניתן להמנע די בקלות, כשחושבים על זה). אני לא מחפש אומנות לחימה ל 0.000000001 אחוז מהזמן. אני מחפש אומנות לחימה שתתאים גם ל99 האחוזים הנותרים. זה בכלל לא עניין של טכניקה כזו או אחרת. או גישת לימוד כזו או אחרת. זה כן עניין של מה אני מחפש בחיים ולאן אני רוצה להגיע.
 
בדיוק. מה שההוא אמר.

הטריק בהשרדות במצב סכנה הוא לא להיות יותר אגרסיבי מהתוקף. ראיתם מה קורה בקרב רחוב בסרטון שדוד הביא לנו. מה עוזרות האגרסיות כאשר יש מולך 5 או 10 אנשים? נכון, אמן לחימה שלמד 15-20 שנה יכול להביס 10 אנשים, אבל זה לא נובע מהאגרסיות שהוא משחרר. מה שבאמת יכול לעזור לאנשים בסיטואציות של "רחוב" זה היכולת לזהות מצב סכנה מבעוד מועד. מספיק זמן מראש כדי לנטרל אותו, או לברוח או לקרוא למשטרה או משהו! האם יש איזשהו קורס בן מספר חודשים שמלמד את זה??? ואייקי?? מזל שאתה מלמד מוסיקה ולא מתמטיקה
 

Yin

New member
את ממש קטנונית

מזה 0.99999999% ביננו. זה היופי שבאומנות לא? שלך, Yin
 

aiki-freak

New member
ה 0.999999999

זה הזמן שאנחנו מבזבזים בפורום...
(אפילו הנתח הזה מהחיים גדול יותר מהחלק של ה"הגנה העצמית".) יותר משתלם ללמוד עיברית מאשר הגנה עצמית.
 
בתור אחת ששילמה בערך

שלושים אלף שקל בשביל ללמוד עברית... אני לא בטוחה שזה נורא משתלם
אני אראה אותך מחרתיים נראה לי??
 
השתגעת?? לא חראם על הילדים?

טראומה לכל החיים!!! חוץ מזה שהעדפתי לעבוד ולקבל משכורת של בן אדם.
 
אני מנחש, רק מנחש

שבשום שלב של התואר לא היית סטודנט מן המניין בטכניון. סתם מן הרגשה כזו שצצה לה, ברגע שכתבת שעבדת בזמן הלימודים...
 
כשאני ארצה

שמישהו ישים אותי בסד וידרוך לי על הראש בנעלים ממוסמרות, אני אספר לך. עד אז אני מעדיפה להתרחק מהטכניון. חוץ מזה התואר שלי היה בלשון עברית, מקצוע שאין מלמדים בטכניון כמדומני.
 
מבטיחה? באמת תספרי לי?

לא יודע, איכשהו דווקא דמיינתי אותך בצד של הלנעול את הנעליים... ולגבי לשון עברית בטכניון - זה המוסד האקדמי היחיד שבו דוברים את השפה הזו, ולא המצאות מוזרות של האקדמיה...
 
אם וכאשר.

א. הפורום של הפנטזיות זה משמאל למטה
ב. לא זמן טוב להתבדח על איזה בן-אדם מגעיל אני. תחזור בעוד שבועיים (בלי קשר לארועים בטחוניים).
 

חובבן

New member
ניתקלתי

במדעי המחשב בבוגרי תואר ראשון ושני בבלשנות (ובלשון עברית) שממשיכים את המחקר בפקולטה. כך שלעולם אין לדעת להיכן מתגלגלים.
 
באייקידו, אם לא יודעים לאן

מתגלגלים, אז חוטפים עקב של מישהו לעין
חוץ מזה, כמה שאני אוהבת את חיפה, והיא העיר הכי יפה בארץ לדעתי, והכי קרובה לאיזשהו סוג של שפיות, לא נראה לי שאני אחזור לשם. וגם אם כן, אז כנראה לא לטכניון. קיבלתי מספיק חינוך פרוסי בימים שביליתי בביה"ס הריאלי העברי.
 
../images/Emo45.gif../images/Emo70.gif

חבל, שהרבה אנשים, לא מבינים את הדברים בצורה הזו, ומעדיפים להיפך ל"חיות"...
 
לוחם מובן של אמנות הלחימה הפיסית

(כלומר, אמנות ההתגוננות מפני תוקפים, לא כולל לוחמה עם נשק חם והישרדות בשטחים שונים למיניהם) הוא אדם ש... (וכאן אני אציע 3 הגדרות שונות, כולן מבחינתי נכונות) 1. יכול להרוס מספר אנשים תוך פחות מדקה, אפילו אם אותם אנשים מוכנים היטב, מאוגדים יחדיו ומתנגדים בכל כוחם. לא סמפטי, אבל זוהי אחת מהיכולות של הלוחם (הצד השני של המטבע הוא מרפא...!); 2. אנשים אשר תוקפים אותו בידיים ריקות, או במקלות, כאילו הכניסו עצמם למלכודת מכאיבה ומסוכנת; 3. עבורו ללכת מכות עם גבר בוגר, חסון ובריא במידה ממוצעת, זה כמו שאותו גבר חסון ובריא במידה ממוצעת ילך מכות נגד ילד בן 10.
 
עוד השוואה גסה

"כח ההרס" של לוחם אחד, הוא כמו "כח ההרס" של מספר אנשים "רגילים" אך תוקפניים ונחושים, החמושים במקלות עץ נוקשים.
 
למעלה