אני לא צינית
ואני מאמינה לך. זה נכון שאין לנו שום דבר משותף בכל הקשור לאמונה. אבל, אני לא רואה מי מפריע לך ומי מתערב לך בחיים. אני לא רואה איך אדם שלא לומד ספרות יכול להפריע לך באופן אישי. מודה, לא קראתי כל מה שנכתב פה. אני משתדלת להגיב רק על מה שאני קוראת, כדי להבין טוב על מה דיברו, ולא לדבר סתם. אבל לא קראתי פה הודעה על מה שכתבת, אז אני לא יכולה להתייחס לזה כרגע. מלבד זאת, אני לא העברתי ביקורת על הספר ההוא שדיברת עליו, גם לא היה לי מושג שהוא קיים. והנקודה הבולטת בעסק הזה: אני לא אחראית לפיות של אחרים. הייתי מחפשת את ההודעה ורק לאחר מכן מגיבה, אבל אני מצטערת, לא מרגישה כ"כ טוב כרגע, ואין לי כח להתעמק בנושא חדש. אולי מאוחר יותר. השתדלתי להיות כנה, והפעם באמת ללא כל ציניות, בה אני ´חוטאת´ מידי פעם. קיבלתי את דבריך. אך שוב, כל הזמן מדברים על כפיה, כאשר במציאות- איך שאני רואה אותה, זה יותר דיבורים והתחרבשות בשטויות של עצמינו מאשר ברצינות. ובכל פעם שמנסים שוב ושוב להסביר ולטעון כמה הציבור הדתי כופה, אני מוצאת את הטענות האלה טענות שלא הושקעה בהם אפילו מעט הבנה או רצון טוב ללכת האחד למען השני. אני לא באה לדרוש מצד אחד להיות הוגן כלפי צד שאינו הוגן אליו, אבל כאשר מדברים במקום כמו זה, בלי שום חיוב כלפי מה-שנלך-לעשות-עוד-חמש-דקות, אפשר לגלות קצת יותר סבלנות, סובלנות ורצינות (מצידי, מצידך ומצד כולם). ודווקא כאן, כשכתבתי כמה דברים/טענות, שמתי לב- תוך כדי כתיבת התגובות, שיש דברים שעם קצת מחשבה והבנה לפנים משורת הדין, הם מתגמדים, ואפשר לשתוק בקשר אליהם, ולהתחשב באחרים.