אני אוהבת את
העדינות ואת ה"נקיון" שלך, הפנימי
כתבת שהנשים לא נראות "עולצות". אז כן, גם אני מצפה ממך לראות את האמנות שבעצב..
את האמת שבאמנות.
יכול להיות שהן באמת עצובות וזה מה שהן רצו לשקף.
אני בכל מקרה מסרבת בכל תוקף לחשוב עליהן כסוג ב' שהשתמשו בו והוא לא בחר להצטלם!
הן בחרו להצטלם-אני רוצה לבוא ממקום לא שיפוטי. *לפני קריאת הטקסט*.
אולי הפנים שלהן הראו את הכאב של ההשלמה הזו.....עם מה שהן.
הן אולי לא שמחות-אבל שלמות. "זו אני, אס איז". השתדלתי להסתכל עליהן......פנימה.
שוב-מבלי להתיחס לטקסט.
לגבי בוטוצ'לי ותקופות של אידיאל האישה בהיסטוריה:
אני בעד לצאת מהקופסא

ואולי, רק אולי, בוטוצ'לי בעצם נתן לי את ההשראה להסתכל עליהן כאמנות.
גם בתקופה הזו-כשהמודל הוא שונה. זה לא ממש מעניין אותי......
לא נוגע בתפיסה שלי שהיא לא על פי מודלים ואופנות. לפחות אני משתדלת מאוד שזה לא יהיה ככה, שזה יהיה אחרת..
שאני כן אסתכל על דברים מפן נקי, ולא מוכתב.