לדעתי יש מטרה. אולי נעלה אפילו..
יש הרבה סוגים של שמנות.
הסוג האחד- זה אלו..המוקצנות.
אני רואה בהן-משהו כמו תוצר מוגמר. זה הן-וזה מה יש..
הן לא יכולות לשנות את עצמן. ואם הן לא יכולות-אז למה לא להתיחס אליהן כבנות אדם שהשתמשו בהן?
אין להן דעה-הכריחו אותן לעשות את זה? לא נראה לי...
ואולי זה חלק מה"ריפוי" הנפשי שלהן את עצמן התצוגה הזו לראווה את הגוף שלהן......
אין לי מושג!
רק לא ברור לי למה בגלל מפלי השומן האלה שעליהן-מתיחסים בשרשור הזה כאילו לקחו אותן כמו בובות, ללא דעתן בכלל!
הסתכלתי רק על התמונות-שוב. התמונה השניה-הדהימה אותי ב...גודל שלה, במשהו הבלתי נתפס הזה.
ואז ניסיתי להסתכל על זה במבט של אמנות. תוצר מוגמר..
יש בזה יופי, זה אחר..זה מביע משהו.והכי הכי חשוב-
כשמדובר בבני אדם שהם תוצר מוגמר *חיצונית כרגע* אין לנו שום זכות לבקר אותו או ללעוג לו כפי שהוא...
אז אולי משהו לוקה בחסר התפיסה שלנו......במיוחד כש"מתדרכים" אותנו ע"י סוג של טקסט שנכתב בידי מישהו אחר,
ואז יש לנו "סיבה" לבקר.....
אני עדיין-רואה בזה סוג של אמנות
