מה הסגנון שלכם?

[לורנס יוסף בירד]

סגנון המשחק האהוב עלי

בס"ד סגנון המתבסס על חוכמת משחק ומשחק קבוצתי בהגנה ובהתקפה. הריחופים וההטבעות הם בונוס והם בפני עצמם לא מביאים הישגים וגם ג'ורדן הגיע להישגיו האישיים (לא מדבר על תחרות ההטבעות) והקבוצתיים בזכות חוכמת המשחק הגבוהה ומשחק קבוצתי (5.255 אס' למשחק ב-38.26 דק' למשחק בעונה הסדירה [5.39 ב-38.59 דק' למשחק ללא וושינגטון], 5.71 אס' ב-41.75 דק' למשחק בפלייאוף ו-5.97 אס' ב-43.03 דק' למשחק בסדרות גמר) עם המנהיגות והווינריות שלו (וכמובן גם בזכות צוות משלים מתאים סביבו) לפני היכולת האישית וההטבעות. ללא חוכמת משחק ראויה, הבולס לא היו מגיעים להישגים שהגיעו ותכונות המנהיגות והווינריות שלו לא היו יכולות לבוא לידי ביטוי כפי שבאו לידי ביטוי בסופו של דבר.

 

[לורנס יוסף בירד]

הקבוצה שלה המשחק הקבוצתי הטוב והיפה ביותר

היא הניקס בשנות ה-70' עם פרייזר, מונרו, בראדלי, דה-בושר, קייזי ראסל (ב-70')/ג'רי לוקאס (ב-73') וויליס ריד. כמובן שגם הסלטיקס בשנות ה-60 והסלטיקס והלייקרס בשנות ה-80 היו קבוצות קבוצתייות מעולות שבהן השלם עולה על סכום חלקיו.

 

[QuickSilverAviv]

ת'אמת שיש לי שניים

האחד זה משחק מהיר ומתואם עם רכז תותח(פיניקס 2005-2007, לייקרס של שנות השמונים, פיניקס של תחילת ה-90'), והשני זה משחק איטי שמבוסס על סנטר מוכשר שמשחק המון בפוסט - יענו יוסטון מודל 93-95.

 

[carmelo]

משחק קבוצתי ועם הרבה האסל

מאוד אהבתי את דטרויט של אמצע העשור. אין ספק שהסגנון של פניקס והקינגס בימי הזוהר גם כן שובה את העין...אבל יש בקבוצות כאלה מעין לוזריות מובנית, אז אני כמובן תמיד בעדן אבל לשמחתי לא כאוהד אמיתי. אם כי גם הבלייזרס שלי מאוד רכים נכון לעכשיו...אבל ניתן להם להתבגר.

 

[endorms]

סגנון מנצח ../images/Emo13.gif

איך אפשר לאהוב סגנון אחר? עכשיו ברצינות לרגע, הכדורסל שאני נהנה לראות זה משחק מעבר. לטעמי משחק מעבר (הגנה והתקפה) הוא סוג הכדורסל שהכי קשה ללמד שחקנים. מדובר בדיוק בנקודות הזמן האלו במשחק שבהן אין יתרון ברור להתקפה (כמו במתפרצות) ואין יתרון ברור להגנה (במשחק עומד). הכול קם ונופל על ראיית משחק, ניתוח מיידי של המגרש, הכרת הקבוצה שלך,והבנה של המצב ויכולת אלתור. וכל זה מתבצע בתת מודע בשברירי שניות.... תענוג! עבורי זה מה שמבדיל בין הגאונים של המשחק לסתם שחקנים בעלי יכולת אישית גבוהה. בתחום שחקני המשנה אני מעדיף את הווינרים. אלו שלא יודעים לעשות שום דבר טוב במיוחד אבל איכשהו כשהם על המגרש אתה רגוע יותר כי אתה יודע שהם יעשו את מה שצריך לעשות בשביל לנצח. ראה ערך רוברט הורי בספרס, דרק פישר בלייקרס, קוקוץ' בשיקגו הגדולה, ג'יימס פוזי בסלטיקס ובמיאמי, סם קאסל ביוסטון ועוד כמה אחרים...

 

[Oxycodone]

דוגמא לכדורסל הכי יפה שראיתי :

סה"כ הקבוצות שהכי נהניתי לראות בעשור הזה אלו דטרויט של 03-08 והקינגס של 2000-2004 סקרמנטו קינגס הייתה קבוצה אדירה שממש כיף לראות אותה. מישהו זוכר את המשחק הזה שפגה סטוייקוביץ תפר את הלייקרס של מאלון ופייטון ? http://www.youtube.com/watch?v=-0SXPZUeL08&feature=related פשוט כדורסל מדהים. איפה הגבוהים של היום ? כאלו שיודעים למסור כמו ולאדי דיווקץ ?

 

[Oxycodone]

ועוד אחד

זה מיקס של הסדרה פלייאוף אחרונה של הקינגס מ2004 - נגד גארנט ומיניסוטה.. שהם הפסידו במשחק 7 שהיה משחק קלאסי אדיר...הפסידו בזריקה אחת אם אני זוכר נכון. http://www.youtube.com/watch?v=SLX-ZrR4uTs חבל שהם לא זכו בטבעת היו קבוצה מדהימה.

 

[Fuertemente]

משחק קבוצתי, טקטי וחכם

אוהב לראות עבודה קבוצתית בלייקרס למשל, אני לא אוהב לראות את הזריקות המטורפות בפיידאוואי מהשלשה של ברייאנט ודברים כאלה, לא אוהב מהלכים מתיימרים. אני אוהב את היסודות, הטעיות, כשקובי עושה עשר הטעיות עד שהשחקן נופל באחת ובאותה שניה עוקף אותו כשכולם פותחים לקובי לאחד על אחד והוא מסיים את זה at the rim כי גם פה יש עבודה קבוצתית שהם מסייעים לו. כשבא הדאבל טים וסופרסטאר יודע להאכיל גם את החברים שלו. כשמוצאים את השחקן הפנוי וזה נכנס לרשת. כשיש סופרסטאר צריך לידו שחקן אפור שעושה בשבילו עבודה שחורה, לפחות שזה יהיה הstate of mind שלו, כשאתה חושב על לעבוד הגנתית, לעזור לחברים, בסופו של דבר אתה מקבל כדור פנוי ולא מבין איך זה כזה קל לעשות סל כשאתה לא מנסה בכלל.. אישית אני לא מתלהב ממעופפים... אני מעדיף לראות את נוביצקי או דאנקן מאשר את וינס קרטר למשל..

 

[לורנס יוסף בירד]

לגבי שחקני משנה: אני אוהב שחקני המשלימים את

הכוכב/ים הראשיים בצורה הטובה ביותר.