מה המסלול הכי מהיר לאוניברסיטה בשביל ילד

[פולספגן]

מה המסלול הכי מהיר לאוניברסיטה בשביל ילד../images/Emo35.gif

מה המסלול הכי מהיר לאוניברסיטה בשביל ילד

האם אפשר להוציא בגרות בבית ספר יסודי

אולי, ע"י אקסטרני או כל פרוצדורה אפשרית אחרת

 

[נועה לביא]

זו שאלה תיאורטית או שבאמת יש ילד מדובר?

מה המסלול הכי מהיר לאוניברסיטה בשביל ילד

האם אפשר להוציא בגרות בבית ספר יסודי

אולי, ע"י אקסטרני או כל פרוצדורה אפשרית אחרת

זו שאלה תיאורטית או שבאמת יש ילד מדובר?
היה בקמפוס הבאר שבעי של הפתוחה ילד שהתחיל את לימודיו בגיל 10 (בן מיעוטים, אגב).

 

[apk]

אכן הייתה פעם כתבה בעתון על זה

זו שאלה תיאורטית או שבאמת יש ילד מדובר?
היה בקמפוס הבאר שבעי של הפתוחה ילד שהתחיל את לימודיו בגיל 10 (בן מיעוטים, אגב).

אכן הייתה פעם כתבה בעתון על זה
מדובר במשפחה בדווית, שיש לה כמה ילדים מחוננים. הבכור היה בן 12 בעת פרסום הכתבה והחל ללמוד בפתוחה בגיל 10, אחיו היה אז (בזמן הכתבה) בן 9 ובדיוק החל גם הוא את לימודיו בפתוחה, ואחותם בת ה-7 הייתה בכיוון גם. נועה, את יודעת היטב שבעקרון גיל המינימום לפתוחה (או לבגרות) הוא 14. לגבי מבחני בגרות, כמדומני, אין הקלות ולא ניתן להקדים. אבל בפתוחה (ויתכן שגם באוניברסיטאות אחרות) כן יש הקלות ולפעמים, בהתאם למי הילד, ניתן להתחיל לימודים אקדמיים בגיל צעיר בהרבה (בשנות ה-80 כבר היה ילד בן שנתיים שהחל ללמוד בבר אילן). אגב, לגבי אותם אחים בדווים שלומדים בפתוחה, כמובן שהם לא לומדים במקביל בבית ספר רגיל, אלא נמצאים בחינוך ביתי. למיטב ידיעתי, הם הלא יהודים היחידים בארץ שבחינוך ביתי. יתכן מאוד, שאם כן היו הולכים לבית ספר לא היו יכולים להגיע לאקדמיה לפני גיל 14, ונראה שמבחינתם זה היה עלול לגרום נזק. עצתי היא לתת לילד להתקדם בקצב שמתאים לו. אם בשלב מסוים הוא מתקרב לרמת ידע של חומר לימוד של תיכון (לא חשוב באיזה גיל) אז לנסות לחשוף אותו בצורה לא רשמית לחומרים של האו"פ, ולראות אם מענין אותו ואיך הוא מתמודד איתם. אם מעניין לו והוא מתמודד טוב, אז לפנות לאו"פ ולנסות לשכנע אותם (כמובן אם הילד צעיר מגיל 14, אחרת לא נדרש שכנוע) לקבלו תחילה ללמידת קורס בודד, ואם יצליח בו וירצה אז להמשיך הלאה. אבל (בעיקר אם הפניה לאקדמיה היא בילדות או בנעורים) חייבים לוודא שאם הילד ילמד באוניברסיטה, זה לא יהיה לו עול, אלא עוד דבר שמוסיף לו הנאה בחיים, אם יראה שהילד לא מתלהב וזה מכביד עליו רגשית, אז מיד לעזוב ולחכות לכשיתבגר יותר ויבקש ללמוד. בהצלחה!

 

[נועה לביא]

אין גיל מינימום לאו"פ

אכן הייתה פעם כתבה בעתון על זה
מדובר במשפחה בדווית, שיש לה כמה ילדים מחוננים. הבכור היה בן 12 בעת פרסום הכתבה והחל ללמוד בפתוחה בגיל 10, אחיו היה אז (בזמן הכתבה) בן 9 ובדיוק החל גם הוא את לימודיו בפתוחה, ואחותם בת ה-7 הייתה בכיוון גם. נועה, את יודעת היטב שבעקרון גיל המינימום לפתוחה (או לבגרות) הוא 14. לגבי מבחני בגרות, כמדומני, אין הקלות ולא ניתן להקדים. אבל בפתוחה (ויתכן שגם באוניברסיטאות אחרות) כן יש הקלות ולפעמים, בהתאם למי הילד, ניתן להתחיל לימודים אקדמיים בגיל צעיר בהרבה (בשנות ה-80 כבר היה ילד בן שנתיים שהחל ללמוד בבר אילן). אגב, לגבי אותם אחים בדווים שלומדים בפתוחה, כמובן שהם לא לומדים במקביל בבית ספר רגיל, אלא נמצאים בחינוך ביתי. למיטב ידיעתי, הם הלא יהודים היחידים בארץ שבחינוך ביתי. יתכן מאוד, שאם כן היו הולכים לבית ספר לא היו יכולים להגיע לאקדמיה לפני גיל 14, ונראה שמבחינתם זה היה עלול לגרום נזק. עצתי היא לתת לילד להתקדם בקצב שמתאים לו. אם בשלב מסוים הוא מתקרב לרמת ידע של חומר לימוד של תיכון (לא חשוב באיזה גיל) אז לנסות לחשוף אותו בצורה לא רשמית לחומרים של האו"פ, ולראות אם מענין אותו ואיך הוא מתמודד איתם. אם מעניין לו והוא מתמודד טוב, אז לפנות לאו"פ ולנסות לשכנע אותם (כמובן אם הילד צעיר מגיל 14, אחרת לא נדרש שכנוע) לקבלו תחילה ללמידת קורס בודד, ואם יצליח בו וירצה אז להמשיך הלאה. אבל (בעיקר אם הפניה לאקדמיה היא בילדות או בנעורים) חייבים לוודא שאם הילד ילמד באוניברסיטה, זה לא יהיה לו עול, אלא עוד דבר שמוסיף לו הנאה בחיים, אם יראה שהילד לא מתלהב וזה מכביד עליו רגשית, אז מיד לעזוב ולחכות לכשיתבגר יותר ויבקש ללמוד. בהצלחה!

אין גיל מינימום לאו"פ
וגם אחרי גיל 14 צריך "שכנוע". מה זה "שכנוע"? יועץ צריך לאשר את ההרשמה שלך. במקרה שאת מאזור הדרום אין בעיה, המנהלת של הקמפוס הבאר שבעי בעלת טביעת עין חדה. לגבי המשפחה - אני חוששת שאת מתבלבלת. הילד איננו הבכור וגם לא בחינוך הביתי, אחיותיו הגדולות שלמדו במקיף עומר התחילו ללמוד בפתוחה והוא, כשראה את חומר הלימוד, רצה גם כן.

 

[apk]

שני דברים (ולפחות באחד את כנראה צודקת)

אין גיל מינימום לאו"פ
וגם אחרי גיל 14 צריך "שכנוע". מה זה "שכנוע"? יועץ צריך לאשר את ההרשמה שלך. במקרה שאת מאזור הדרום אין בעיה, המנהלת של הקמפוס הבאר שבעי בעלת טביעת עין חדה. לגבי המשפחה - אני חוששת שאת מתבלבלת. הילד איננו הבכור וגם לא בחינוך הביתי, אחיותיו הגדולות שלמדו במקיף עומר התחילו ללמוד בפתוחה והוא, כשראה את חומר הלימוד, רצה גם כן.

שני דברים (ולפחות באחד את כנראה צודקת)
לגבי גיל המינימום לאו"פ, אבדוק מאוחר יותר שוב באתר שלהם, אבל למיטב זכרוני (בדקתי מסקרנות לפני מספר חודשים ונתקלתי בזה הרבה גם בעבר) הם כותבים במפורש שלא ניתן להתקבל לפני גיל 14. המציאות כמובן מראה אחרת, כך שודאי שיש דרך, אבל כנראה שאחרי גיל 14 קל יותר (אבל שוב, אבדוק) לגבי הילד שאת כתבת עליו וזה שאני כתבתי, במחשבה שניה מדובר בשני ילדים שונים. כי המשפחה עליה הייתה הכתבה היא ממרכז הארץ, והוא לומד בקמפוס דרומי, אבל צפוני לבאר שבע (לא זוכרת מדויק היכן). אגב, באותה משפחה היה גם ילד בן 5 שכבר נתן סימנים. אז אני שמחה לשמוע שגם מי שלא בחינוך ביתי יכול להגיע.

 

[apk]

לגבי האו"פ אני צדקתי

שני דברים (ולפחות באחד את כנראה צודקת)
לגבי גיל המינימום לאו"פ, אבדוק מאוחר יותר שוב באתר שלהם, אבל למיטב זכרוני (בדקתי מסקרנות לפני מספר חודשים ונתקלתי בזה הרבה גם בעבר) הם כותבים במפורש שלא ניתן להתקבל לפני גיל 14. המציאות כמובן מראה אחרת, כך שודאי שיש דרך, אבל כנראה שאחרי גיל 14 קל יותר (אבל שוב, אבדוק) לגבי הילד שאת כתבת עליו וזה שאני כתבתי, במחשבה שניה מדובר בשני ילדים שונים. כי המשפחה עליה הייתה הכתבה היא ממרכז הארץ, והוא לומד בקמפוס דרומי, אבל צפוני לבאר שבע (לא זוכרת מדויק היכן). אגב, באותה משפחה היה גם ילד בן 5 שכבר נתן סימנים. אז אני שמחה לשמוע שגם מי שלא בחינוך ביתי יכול להגיע.

לגבי האו"פ אני צדקתי
והנה ציטוט משם "תלמידי תיכון יתקבלו לאוניברסיטה הפתוחה בתנאים אלו: ביום תחילת הסמסטר אליו הם מעוניינים להירשם, הם יהיו תלמידי כתה ט ומעלה. יציגו את המסמכים הבאים: – טופס מועמדות – תעודה אחרונה מביה"ס – ממוצע ציונים 80 ומעלה, ציונים גבוהים במקצועות הרלבנטיים לתחום הלימודים המבוקש באו"פ – טופס המלצת ביה"ס את המסמכים המלאים יש להציג בפגישה עם היועץ/ת לתלמידי תיכון או לשלוח מראש ליחידה לתלמידי תיכון, פקס 09-7780603. ייפגשו לריאיון אישי עם יועץ כללי לתלמידי תיכון באזור מגוריהם או באו"פ. יעברו מבדק חשיבה מתמטית אם יתבקשו לעשות כן (אין צורך בהכנה, המבדק אינו מבוסס על חומר מתמטי שנלמד בביה"ס). במקרים של ספק, המועמדים יתבקשו להכין בביתם מטלות. חומרי הלימוד ושאלות המטלות יישלחו לבית המועמד. ההתנסות בהכנת מטלה פתוחה בפני כל מועמד שירצה בכך, גם אם לא התבקש לעשות זאת. חריגים: בקשות קבלה חריגות יש להפנות ישירות אל גב’ רחל רימר, עוזר דיקן הלימודים האקדמיים לנושא תלמידי תיכון, טל' 09-7781168, פקס 09-7780603." מציטוט זה ניתן להבין, שקבלתם של בני 18 ומעלה קלה ביותר (היעוץ הוא רשות ולא חובה בשלב ההרשמה, חובה רק בשלב מסוים בהמשך), בני 14 עד 18 שעומדים בדרישות לא חריגות במיוחד ועברו יעוץ יתקבלו אף הם (ובלבד שהם תלמידי תיכון), מתחת לגיל 14 או בני 14 עד 18 שבחינוך ביתי, יתקבלו רק לאחר שיעברו וועדת חריגים, וכאלה יהיו בודדים כל סמסטר.

 

[נועה לביא]

ענת, אני יודעת מה כתוב באתר

לגבי האו"פ אני צדקתי
והנה ציטוט משם "תלמידי תיכון יתקבלו לאוניברסיטה הפתוחה בתנאים אלו: ביום תחילת הסמסטר אליו הם מעוניינים להירשם, הם יהיו תלמידי כתה ט ומעלה. יציגו את המסמכים הבאים: – טופס מועמדות – תעודה אחרונה מביה"ס – ממוצע ציונים 80 ומעלה, ציונים גבוהים במקצועות הרלבנטיים לתחום הלימודים המבוקש באו"פ – טופס המלצת ביה"ס את המסמכים המלאים יש להציג בפגישה עם היועץ/ת לתלמידי תיכון או לשלוח מראש ליחידה לתלמידי תיכון, פקס 09-7780603. ייפגשו לריאיון אישי עם יועץ כללי לתלמידי תיכון באזור מגוריהם או באו"פ. יעברו מבדק חשיבה מתמטית אם יתבקשו לעשות כן (אין צורך בהכנה, המבדק אינו מבוסס על חומר מתמטי שנלמד בביה"ס). במקרים של ספק, המועמדים יתבקשו להכין בביתם מטלות. חומרי הלימוד ושאלות המטלות יישלחו לבית המועמד. ההתנסות בהכנת מטלה פתוחה בפני כל מועמד שירצה בכך, גם אם לא התבקש לעשות זאת. חריגים: בקשות קבלה חריגות יש להפנות ישירות אל גב’ רחל רימר, עוזר דיקן הלימודים האקדמיים לנושא תלמידי תיכון, טל' 09-7781168, פקס 09-7780603." מציטוט זה ניתן להבין, שקבלתם של בני 18 ומעלה קלה ביותר (היעוץ הוא רשות ולא חובה בשלב ההרשמה, חובה רק בשלב מסוים בהמשך), בני 14 עד 18 שעומדים בדרישות לא חריגות במיוחד ועברו יעוץ יתקבלו אף הם (ובלבד שהם תלמידי תיכון), מתחת לגיל 14 או בני 14 עד 18 שבחינוך ביתי, יתקבלו רק לאחר שיעברו וועדת חריגים, וכאלה יהיו בודדים כל סמסטר.

ענת, אני יודעת מה כתוב באתר
וגם יודעת מהי המציאות. במציאות, אין שום הבדל. אין דרישות שונות. פוגשים יועץ ובהתאם לזה מוחלט.

 

[apk]

אין ספק, נועה, שאת המציאות ....

ענת, אני יודעת מה כתוב באתר
וגם יודעת מהי המציאות. במציאות, אין שום הבדל. אין דרישות שונות. פוגשים יועץ ובהתאם לזה מוחלט.

אין ספק, נועה, שאת המציאות ....
את יודעת ומכירה טוב ממני. בכל מקרה, בשלב זה זו רק התיחסות לדברי הפונה. אבל כל הורה, וביחוד הורה לילד שהוא אולי מחונן, צריך שיהיה מודע לאפשרות, ופתוח לאפשרות שילדו יבקש ויהיה מסוגל להתחיל למודים אקדימיים בגיל צעיר מהמקובל, ושאולי צריך יהיה להענות לבקשתו, כי האפשרות קיימת. אבל, חשוב שזה יקרה רק אם הילד יבקש ולא מיוזמת ההורים. (כלומר, יתכן שלא תמיד הילד ידע על האפשרות, ורצוי יהיה לידעו על קיומה, אבל מהרגע שהוא ידע שזה אפשרי זו כבר תהייה ההחלטה שלו).

 

[נטשה הרציונלית]

על מה את מדברת ?

אכן הייתה פעם כתבה בעתון על זה
מדובר במשפחה בדווית, שיש לה כמה ילדים מחוננים. הבכור היה בן 12 בעת פרסום הכתבה והחל ללמוד בפתוחה בגיל 10, אחיו היה אז (בזמן הכתבה) בן 9 ובדיוק החל גם הוא את לימודיו בפתוחה, ואחותם בת ה-7 הייתה בכיוון גם. נועה, את יודעת היטב שבעקרון גיל המינימום לפתוחה (או לבגרות) הוא 14. לגבי מבחני בגרות, כמדומני, אין הקלות ולא ניתן להקדים. אבל בפתוחה (ויתכן שגם באוניברסיטאות אחרות) כן יש הקלות ולפעמים, בהתאם למי הילד, ניתן להתחיל לימודים אקדמיים בגיל צעיר בהרבה (בשנות ה-80 כבר היה ילד בן שנתיים שהחל ללמוד בבר אילן). אגב, לגבי אותם אחים בדווים שלומדים בפתוחה, כמובן שהם לא לומדים במקביל בבית ספר רגיל, אלא נמצאים בחינוך ביתי. למיטב ידיעתי, הם הלא יהודים היחידים בארץ שבחינוך ביתי. יתכן מאוד, שאם כן היו הולכים לבית ספר לא היו יכולים להגיע לאקדמיה לפני גיל 14, ונראה שמבחינתם זה היה עלול לגרום נזק. עצתי היא לתת לילד להתקדם בקצב שמתאים לו. אם בשלב מסוים הוא מתקרב לרמת ידע של חומר לימוד של תיכון (לא חשוב באיזה גיל) אז לנסות לחשוף אותו בצורה לא רשמית לחומרים של האו"פ, ולראות אם מענין אותו ואיך הוא מתמודד איתם. אם מעניין לו והוא מתמודד טוב, אז לפנות לאו"פ ולנסות לשכנע אותם (כמובן אם הילד צעיר מגיל 14, אחרת לא נדרש שכנוע) לקבלו תחילה ללמידת קורס בודד, ואם יצליח בו וירצה אז להמשיך הלאה. אבל (בעיקר אם הפניה לאקדמיה היא בילדות או בנעורים) חייבים לוודא שאם הילד ילמד באוניברסיטה, זה לא יהיה לו עול, אלא עוד דבר שמוסיף לו הנאה בחיים, אם יראה שהילד לא מתלהב וזה מכביד עליו רגשית, אז מיד לעזוב ולחכות לכשיתבגר יותר ויבקש ללמוד. בהצלחה!

על מה את מדברת ?
יש המון בדואים ב"חינוך ביתי". לדעתי, באזור שלי - רובם כאלה.

 

[apk]

יש הבדל בין

על מה את מדברת ?
יש המון בדואים ב"חינוך ביתי". לדעתי, באזור שלי - רובם כאלה.

יש הבדל בין
סתם לא ללכת לגן ולבית ספר מתוך רשלנות, חוסר מודעות או הזנחה - כאלה יש רבים במדינה, גם בקרב היהודים וגם בקרב בני המיעוטים. לבין להיות בחינוך ביתי (עם או בלי אישור ממשרד החינוך). לפי הידוע, מלבד המשפחה הזאת כל יתר המשפחות באארץ שהן בחינוך ביתי לפחות אחד ההורים בהן יהודי. התקווה גדולה שיצטרפו גם אחרים, אבל בינתיים זה לא ממש קורה

 

[נטשה הרציונלית]

לא יודעת לפי מה את קובעת את זה

יש הבדל בין
סתם לא ללכת לגן ולבית ספר מתוך רשלנות, חוסר מודעות או הזנחה - כאלה יש רבים במדינה, גם בקרב היהודים וגם בקרב בני המיעוטים. לבין להיות בחינוך ביתי (עם או בלי אישור ממשרד החינוך). לפי הידוע, מלבד המשפחה הזאת כל יתר המשפחות באארץ שהן בחינוך ביתי לפחות אחד ההורים בהן יהודי. התקווה גדולה שיצטרפו גם אחרים, אבל בינתיים זה לא ממש קורה

לא יודעת לפי מה את קובעת את זה
ואיך את עושה את ההבחנה בין "חוסר מודעות ורשלנות" לבין "חינוך ביתי". לעובדה שהבדואים בוחרים שלא לשלוח את ילדיהם לבית ספר יש סיבות רבות ומורכבות הרבה יותר מאשר "חוסר מודעות ורשלנות", בדיוק כמו אצל היהודים.

 

[apk]

בגלל מהות החינוך הביתי

לא יודעת לפי מה את קובעת את זה
ואיך את עושה את ההבחנה בין "חוסר מודעות ורשלנות" לבין "חינוך ביתי". לעובדה שהבדואים בוחרים שלא לשלוח את ילדיהם לבית ספר יש סיבות רבות ומורכבות הרבה יותר מאשר "חוסר מודעות ורשלנות", בדיוק כמו אצל היהודים.

בגלל מהות החינוך הביתי
בחינוך הביתי יש שתי שיטות. לימוד מאורגן (ההורים או מורים פרטיים מלמדים את הילד בצורה מסודרת) או לימוד חופשי שבו אין לימוד מאורגן, אבל תמיד יש הורה (או מבוגר אחראי אחר) זמין בקרבת הילד, והילד בסקרנותו שואל שאלות והמבוגר מנתב מכאן ללמידה ורכישת ידע וכלי למידה. לצערי הרב, שני מצבים אלה, כמעט שאינם קיימים בקרב בני המיעוטים. מה שכן קיים שם אלו ילדים שלא הולכים לבית הספר, ולומדים רק מה שהם מעוניינים ומסוגלים ללמוד בלי סיוע של אף מבוגר. מצב זה לא נדיר גם בקרב היהודים, אבל זה איננו חינוך ביתי. המשפחה עליה דברתי היא המשפחה הלא יהודית היחידה בארץ שידועה ככזו שנוקטת בחינוך ביתי אמיתי. יתכן שיש משפחות נוספות, אבל הן לא מוכרות ככאלה (אני לא מתכוונת למוכרות ע"י הממסד, גם בין היהודים יש משפחות חינוך ביתי אמיתיות שאינן מוכרות ע"י הממסד, כוונתי שאפילו בעיני עצמן ובעיני סביבתן הן לא משפחות חינוך ביתי, חלקן מחוסר הכרת המושג וחלקן כי אין להן את הרצון לעשות את הנדרש כדי להיות כאלו). מצד שני, יתכן שכן יש אי אלו משפחות לא יהודיות בארץ שהן בחינוך ביתי ולא ידועות לנו כי הן פשוט לא כותבות באף אחד מאתרי האינטרנט והפורומים השונים בהן חברות משפחות החינוך הביתי היהודיות. פורום אחד למשל הוא פורום דובר אנגלית ושמרבית חבריו דתיים, כך שסביר שלמי שאינם יהודים לא תהייה שם שפה משותפת. אבל גם באתר "באופן טבעי" הותיק מעולם לא השתתפו לא יהודים, ולא בשום מקום אחר ברשת. אז או שהם קיימים אבל לא גולשים באינטרנט, או שיש להם אתר משלהם שאינו מוכר לנו, או שהם פשוט לא קיימים. מה שידוע באופן כללי הוא שהבדווים, למשל, הם דווקא חובבי מחשב ואינטרנט מובהקים, והם גולשים באמצעות מודם סלולרי אם אין להם חשמל בבית או באוהל. אז זה מה שמרמז שכנראה שאין בארץ כמעט משפחות חינוך ביתי שאינן יהודיות. אבל אם את מכירה אישית לא יהודים ושוחחת איתם והם אמרו לך שהם נוקטים בחינוך ביתי, אז זה מה שהם. אבל רק אם את רואה את הילדים כל הזמן בבית וברחוב בשעות הלימודים, זה עדיין לא אומר שהם בחינוך ביתי. ואני מהמרת שהאפשרות השניה היא הנכונה.

 

[נטשה הרציונלית]

אולי זה מרמז על כך שאין כל כך הרבה

בגלל מהות החינוך הביתי
בחינוך הביתי יש שתי שיטות. לימוד מאורגן (ההורים או מורים פרטיים מלמדים את הילד בצורה מסודרת) או לימוד חופשי שבו אין לימוד מאורגן, אבל תמיד יש הורה (או מבוגר אחראי אחר) זמין בקרבת הילד, והילד בסקרנותו שואל שאלות והמבוגר מנתב מכאן ללמידה ורכישת ידע וכלי למידה. לצערי הרב, שני מצבים אלה, כמעט שאינם קיימים בקרב בני המיעוטים. מה שכן קיים שם אלו ילדים שלא הולכים לבית הספר, ולומדים רק מה שהם מעוניינים ומסוגלים ללמוד בלי סיוע של אף מבוגר. מצב זה לא נדיר גם בקרב היהודים, אבל זה איננו חינוך ביתי. המשפחה עליה דברתי היא המשפחה הלא יהודית היחידה בארץ שידועה ככזו שנוקטת בחינוך ביתי אמיתי. יתכן שיש משפחות נוספות, אבל הן לא מוכרות ככאלה (אני לא מתכוונת למוכרות ע"י הממסד, גם בין היהודים יש משפחות חינוך ביתי אמיתיות שאינן מוכרות ע"י הממסד, כוונתי שאפילו בעיני עצמן ובעיני סביבתן הן לא משפחות חינוך ביתי, חלקן מחוסר הכרת המושג וחלקן כי אין להן את הרצון לעשות את הנדרש כדי להיות כאלו). מצד שני, יתכן שכן יש אי אלו משפחות לא יהודיות בארץ שהן בחינוך ביתי ולא ידועות לנו כי הן פשוט לא כותבות באף אחד מאתרי האינטרנט והפורומים השונים בהן חברות משפחות החינוך הביתי היהודיות. פורום אחד למשל הוא פורום דובר אנגלית ושמרבית חבריו דתיים, כך שסביר שלמי שאינם יהודים לא תהייה שם שפה משותפת. אבל גם באתר "באופן טבעי" הותיק מעולם לא השתתפו לא יהודים, ולא בשום מקום אחר ברשת. אז או שהם קיימים אבל לא גולשים באינטרנט, או שיש להם אתר משלהם שאינו מוכר לנו, או שהם פשוט לא קיימים. מה שידוע באופן כללי הוא שהבדווים, למשל, הם דווקא חובבי מחשב ואינטרנט מובהקים, והם גולשים באמצעות מודם סלולרי אם אין להם חשמל בבית או באוהל. אז זה מה שמרמז שכנראה שאין בארץ כמעט משפחות חינוך ביתי שאינן יהודיות. אבל אם את מכירה אישית לא יהודים ושוחחת איתם והם אמרו לך שהם נוקטים בחינוך ביתי, אז זה מה שהם. אבל רק אם את רואה את הילדים כל הזמן בבית וברחוב בשעות הלימודים, זה עדיין לא אומר שהם בחינוך ביתי. ואני מהמרת שהאפשרות השניה היא הנכונה.

אולי זה מרמז על כך שאין כל כך הרבה
אבל מכאן ועד להגיד ש"יש רק משפחה אחת" - רחוקה הדרך. יש להם הורה בקרבתם שעונה על שאלות, וגם נותן להם סוג של חינוך שחשוב להם מבחינת המסורת שלהם. לא משהו שאתו אפשר להגיע לאוניברסיטה, פתוחה או אחרת.

 

[apk]

אז אפשר לאמר אחרת

אולי זה מרמז על כך שאין כל כך הרבה
אבל מכאן ועד להגיד ש"יש רק משפחה אחת" - רחוקה הדרך. יש להם הורה בקרבתם שעונה על שאלות, וגם נותן להם סוג של חינוך שחשוב להם מבחינת המסורת שלהם. לא משהו שאתו אפשר להגיע לאוניברסיטה, פתוחה או אחרת.

אז אפשר לאמר אחרת
יש בארץ רק משפחה אחת שאיננה יהודית ובוודאות נוקטת בשיטת החינוך הביתי, יש לא מעט משפחות יהודיות שבוודאות זו דרכן , יש הרבה מאוד משפחות יהודיות ולא יהודיות שילדיהן אינם הולכים לגן או לבית הספר, אבל גם אינם בחינוך ביתי אלא פשוט משוטטים ברחוב, ויש כנראה גם אי אלו משפחות (יהודיות ולא יהודיות) שגם הן בחינוך ביתי, אבל רק הקרובים להם ביותר יודעים על כך, ואינן מוכרות בשום קבוצה של משפחות חינוך ביתי אחרות. יתכן שהילדים שאת מכירה משתייכים לקבוצה האחרונה, ויתכן גם שעד לאותה כתבה, גם אותה משפחה שהזכרתי השתייכה לאותה קבוצה ורק בזכות הכתבה נודע שזו דרכה של משפחה זו

 

[apk]

../images/Emo207.gif למקרה שיבוא לי עצמי לחזור ללמוד

מה המסלול הכי מהיר לאוניברסיטה בשביל ילד

האם אפשר להוציא בגרות בבית ספר יסודי

אולי, ע"י אקסטרני או כל פרוצדורה אפשרית אחרת

למקרה שיבוא לי עצמי לחזור ללמוד
כמה עולה היום קורס באו"פ? (לא מוצאת באתר שלהם)

 

[נועה לביא]

לפני וינוגרד זה היה 1747

למקרה שיבוא לי עצמי לחזור ללמוד
כמה עולה היום קורס באו"פ? (לא מוצאת באתר שלהם)

לפני וינוגרד זה היה 1747
אין לי מושג מה עכשיו.

 

[קיטס]

קרוב לאלפיים שקל

לפני וינוגרד זה היה 1747
אין לי מושג מה עכשיו.

קרוב לאלפיים שקל
בדיוק השבוע דיברו עם הכיתה של בכורי (הם מסיימים ח' מחוננים) על הקשיים והדרישות המחייבות, במקביל ללימודים סדירים וגם חוגים או תנועות נוער. היועצת אמרה שהיא לא מנסה לשווק את האו"פ, ושלא כדאי לבטל משהו חווייתי כמו תנועת נוער - שאי אפשר לעשות בהמשך - אם זה לא מסתדר עם האו"פ. נזכרתי בסיפור שלך, נועה, אבל במקרה שלך האו"פ החליפה את הלימודים הממוסדים.

 

[apk]

שוכנעתי סופית

קרוב לאלפיים שקל
בדיוק השבוע דיברו עם הכיתה של בכורי (הם מסיימים ח' מחוננים) על הקשיים והדרישות המחייבות, במקביל ללימודים סדירים וגם חוגים או תנועות נוער. היועצת אמרה שהיא לא מנסה לשווק את האו"פ, ושלא כדאי לבטל משהו חווייתי כמו תנועת נוער - שאי אפשר לעשות בהמשך - אם זה לא מסתדר עם האו"פ. נזכרתי בסיפור שלך, נועה, אבל במקרה שלך האו"פ החליפה את הלימודים הממוסדים.

שוכנעתי סופית
ממילא אין לי כבר מטרות בחיים שדורשות השכלה רשמית (לא רוצה יותר להיות שכירה והעסק עליו אני חולמת דורש הוכחת תוצאות ולא תעודות), אבל את השכלתי הבלתי רשמית אני כן שואפת להרחיב. אני גם לא מתה על המטלות והמבחנים, בגלל לקויות הלמידה שלי הן מעולם לא הצליחו לשקף את הידע שלי. אבל הקורסים עצמם נהדרים. אז ... חבל על הכסף להרשמה לקורסים רשמיים, נקנה ספרים של קורסים שיענינו אותי ונלמד בצורה בלתי רשמית.

 

[נועה לביא]

זה רק בהנחיה מוגברת

קרוב לאלפיים שקל
בדיוק השבוע דיברו עם הכיתה של בכורי (הם מסיימים ח' מחוננים) על הקשיים והדרישות המחייבות, במקביל ללימודים סדירים וגם חוגים או תנועות נוער. היועצת אמרה שהיא לא מנסה לשווק את האו"פ, ושלא כדאי לבטל משהו חווייתי כמו תנועת נוער - שאי אפשר לעשות בהמשך - אם זה לא מסתדר עם האו"פ. נזכרתי בסיפור שלך, נועה, אבל במקרה שלך האו"פ החליפה את הלימודים הממוסדים.

זה רק בהנחיה מוגברת
הבדל של 200 שקל בעלות. אבל הם אמורים לקבל מלגה.

 

[apk]

נועה, שאלתי על מחיר ל ...

זה רק בהנחיה מוגברת
הבדל של 200 שקל בעלות. אבל הם אמורים לקבל מלגה.

נועה, שאלתי על מחיר ל ...
סטודנט "רגיל", למשל אני עצמי (בת 44 עוד פחות מחודש) כמה עולה לו קורס. בעבר הייתי זכאית למלגות, אבל עכשיו לא, מצד שני אני בורחת מהנחיות מוגברות, גם הנחיות רגילות הן יותר מידי בשבילי. לי מתאים ללמוד באפס הנחיה.