מה הכי מפחיד אותכם?

אולי לא קראת את השאלה של פותחת השרשור

אז אעתיקנה לכאן: "מה הכי מפחיד אתכם? מרעיד אותכם עד מוות?" התשובה האמיתית לזה תהיה שכלום לא מפחיד אותי עד מוות. זה לא אומר שאם אקלע לתוך סיטואציה מפחידה באופן מיוחד לא אפחד או שאין קצת פחדים פה ושם.אבל שום דבר לא מפחיד אותי ברמה של רעד עד מות.
 
התשובה תשאר אותו דבר.אין לי פחד "גדול"

לא ברור מה מסתתר מאחורי המילה "גדול".אלך לכיוון פחד שממש מלוה אותך ביומיום או כזה שמפריע לך את מהלך החיים הנורמליים.אם לזה התכוונת עדיין התשובה היא:כלום. זה לא אומר שאכנס לכלוב של אריות(הסתובבתי עם כיפה בקסבה של טול כרם,נחשב?) או שאשתעשע עם נחשים ארסיים (הייתי בכנסת ישראל,נחשב?...),ברור שאני פוחד מהם,אך ביומיום אין משהו שמשבש לי את החיים. נ.ב.היה לי סבא יקה.
 
הסבא היקה מסביר הכל

ולענייננו - יש לך ילדים. אתה לא רועד מפחד כשהם יוצאים ולא מודיעים מתי יחזרו/ הולכים לטיול עם חברים/ כשהקטן שלך דוהר על האופניים/הקורקינט/ ועוד אינספור דוגמאות? ילדים זו חרדה מתמדת, כך אצלי ואצל רוב מכריי.
 
לא.אני מודע לזה שקשה להבין שאני לא חיי תחת

פחד תמידי (חי עם אשה שאין פחד בעולם שהיא לא אימצה ללבה...).הילדים גורמים לי לחששות פה ושם אך לא ממש פחד.לא "רועד מפחד"!
 
תראה, לא תצא מזה בסדר איך שלא יהיה

אם אינך רועד מפחד לשלום ילדיך, אות היא שהינך אב גרוע. ואם אתה כן מפחד, סימן ששיקרת קודם. הלך עליך ;)
 
ככה?

מי שלא רועד מפחד (זכרי, לא בתוך סיטואציה בעיתית למשל שהילד נעלם פתאום,אלא סתם ביומיום) הוא אב גרוע?נו,שיהיה!
 
זה כבר הסבר יותר מניח את הדעת

כשמשהו אחד בסביבה נלחץ / חרד יתר על המידה, האחרים סביבו עלולים לפתח אדישות.
 
זה אני עוד בטרם הכרתי את יפתי.

ההפך,אשתי די מלחיצה אותי.(מאיפה לעזאזל היא מביאה את האפשרויות הבלתי אפשריות?...)
 
מפחיד אותי

שאמא שלי תדע שאני חילוני, תשמע מה אני עושה ואיך אני חי. מפחד מהתגובה שלי. כי אני יודע שזה יעלה לה בבריאות. רק מלכתוב את זה הגוף שלי מצטמרר
 
למעלה