מה הכי מפחיד אותכם?

אפרופו מוות

אותי מתסכל שנותרו רק 230 שנים להוכיח לדוסים שהעולם קיים יותר מ-6,000 שנה להוציא לשון לאלוהים כהגדרתה של מורדת... ואני לא אהיה שם..
 
דווקא בתהילים כתוב "חוק נתן ולא יעבור"

גם כתוב בפסוק "דבר צווה לאלף דור", שזה מינימום 25,000 שנה (חז"ל עקמו את המשמעות של הפסוק, ואמרו שהתורה נכתבה אלפי שנים לפני בריאת העולם). אם כבר להוציא לשון זה רק לחז"ל.
 
שני דברים מרעידים לי ת'אמאמא של הנשמה

1) שיום אחד לא אשלוט על מעשי ואעזוב הכל הכל הכל, זה יהיה כמובן מאוד לא אחראי. 2) שאני אשאר ערליכער יוד ואנשוך את שפתי ומחשבותי אלפי פעמים ביום לכבוד ילדי המתוקים ובגיל 20 - 21 יאמר לי הבכור שלי: "ביי אבאל'ה, כל החארטה של אלוהים ותורה, מה זה לא בא לי טוב". אוהו... אז אדע שבאמת בזבזתי את כל חיי להבל ולריק. נכון מפחיד???
 
לא!

תשמח שלו היה את האומץ לעשות את מה שלא היה לך אומץ לעשות והוא בונה לעצמו חים יפים
 
נכון. בכל זאת זה צובט...

אבל לפחות הוא יופתע אחרי שיאכל סרטים איך 'להודיע לאבא שלו - שהוא כזה צדיק'... שאבא שלו מקבל אותו בליברליות יתירה.
 

לחוד

New member
לא ירעיד אלא ישמח אותך עד אין קץ

כשהבן שלך יאמר לך "ביי הכל חרטא". והוא לא יגיד לך את זה מעצמו סתם, אלא מחשבותיו ומסקנותיו יהיו תוצאה של מאמץ מתמשך שלך, שאתה תוביל אותו לשם בכל הזדמנות מתאימה, ותכוון אותו בעדינות ובחכמה אל עבר ההיסקים שלך. אך אליה וקוץ בה, הזוגה תבכה ותשבר באותה עת שאתה תהיה מאושר כמו שלא היית מעודך. שווה את זה.
 
אני לא חושב שיש משהו שאמור להפחיד

אולי דבר אחד שזה ימי הזיקנה שגם את זה כולם עוברים
 

sec op

New member
"אל תשליכינו לעת זיקנה"

הכי הכי מפחיד אותי בחיים, להיות חסר אונים, להיות תלוי לגמרי באחרים, שלא אוכל לעשות כמעט כלום בעצמי. לצערי הרב יצא לי לראות אנשים מכובדים שמדרדרים במדרון חלקלק לעבר התהום, שרק המוות הוא הגואל ממנו. הכרתי פעם אדם שהיה עוסק באיזה מקצוע מכובד (נראה לי רואה חשבון), איכשהו הדרדר, נעשה חסר בית, והחל לאסוף בקבוקים למחזור, כשראיתי לאחר תקופה אי אפשר היה להתקרב אליו מרוב סירחון, כולו היה רועד ושלט בקושי בגופו. הפחד הוא שאז גם להתאבד לא אוכל... וגם על מקרים כאלו שמעתי. מפחיד אותי יותר מהכל!
 
אותי מפחיד כאב פיזי

כאב פיזי - זה הדבר שהכי מפחיד אותי למרות שלא מתים מזה... לפני כל זריקה מתהפכת לי הבטן אפילו שאני יודעת בדיוק איך זה מרגיש. דווקא למות לא נראה לי כל כך נורא, הרבה יותר מפחיד בעיני זו זקנה מכוערת, החוסר אונים, המוח שהולך ונמחק, הסביבה שמתיחסת אליך פתאום בעודף סלחנות, ההבנה שאתה הופך לטורח ולמשא וכל זה עוד לפני הרוק, הטיטולים והרעידות. איך סבתא שלי אומרת: אם אי אפשר לעשות כלום והמוח נמחק עדיף למות.
 
מפחיד אותי

-שהילדים שלי לא יהיו איתי -שיהיה להם קשה או עצוב -שאהיה בודדה -שאהיה במצוקה כלכלית ללא סיוע -שאתכער או אשמין או אזדקן -שאתקע בשירותים עם מקק.
 

רקפת81

New member
תלוי כמה זמן

היא תוכל להחזיק מעמד עם המקק בשירותים..
 
../images/Emo13.gif

מזכיר לי שכשגרתי בניו יורק גידלתי מקק כחיית מחמד וקראתי לו מוקי. לעולם אל תעשו את הטעות הזאת! הם יצורים חביבים ונבונים להפליא, אבל עד שאתה נקשר אליהם הם מתים.
 

רקפת81

New member
אני מפחדת מאודדדד

משריפות.. ואל תשאלו אותי למה. כל פעם שאני שומעת שפרצה שריפה באיזה דירה, זה מפחיד אותי עד אימה ואני תמיד מנסה לחשוב מה אני הייתי עושה במקומם, לאן אני אמלט ואיך אצליח להוציא את הילדים.
 
למעלה