מה הייתם עושים ?

[אסתי קלי]

הילדים נולדו בארה"ב

איך אפשר לטעון שחזרתם הביתה היא חטיפה?

 

[ל י א ו ל]

מצטטת לך מויקיפדיה:

"האמנה אוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת שני הוריו, או אפוטרופוסו. (...) ברוב המקרים נועדה אמנה זו להילחם בתופעה של לקיחת המשמורת בכוח על ידי אחד ההורים אחרי סכסוך או גירושין."

 

[אסתי קלי]

תראי,זו ממש לא בעיה שלי

מבחנתי שלא תזהר

העובדות הפשוטות הן שאם בעלה נוסע מחר עם הילדים חזרה הביתה לא בטוח שהוא נחשב לחוטף......לא בטוח בכלל שהם חטופים ויש לעובדת היותם אמריקאים משקל.


יותר מזה ובעיקר לזה התייחסתי,אם מחר מחרתיים הם מחליטים לחזור לחיות באמריקה איפה שנולדו הילדים........אז בכלל תהיה לה בעיה אם יתגרשו לחזור עם הילדים לארץ


העיצה היחידה שנתתי לה היא להזהר ולבדוק את הזכויות שלה,אם זה לא בסדר לדעתכן אז אחזור בי ואתן לה עיצה אחרת


אל תזהרי,עצמי עיניים והכל יסתדר

ככה יותר בסדר?


ריבנו של עולם,לעיתים אי אפשר להוציא פה מילה בפורום בלי לויוי עורך דין

 

[B l u e D e v i l]

כמו שכבר כתבתי לך,

מרגע שהוא העביר אותם מדינה וחי בה מספר שנים (לא בא לביקור כתיירים) זה לא משנה איפה הם נולדו. מאותו הרגע זה משפט גירושים לכל דבר.
האמנת האג תופסת רק במקרה והילד נמצא במדינה שבה הוא נולד ונלקח ממנה עי אחד ההורים. זה לא המצב שלה כרגע.

 

[B l u e D e v i l]

בית משפט ישראלי הוא הקובע

ולא בית משפט בנ"ל. או בית משפט באותה מדינה שאליה ההורה חטף את ילדיו. בכל מקרה, זה לא אומר כלום. כי בתי המשפט בארץ מתוקף החתימה על ההאמנה מחזירים ילדים לארצות מוצאם כל הזמן. רק השבוע הוחזר ילד לאביו באירופה אחרי שאמו טענה שהיה אב מכה ולכן ברחה איתו לארץ.

 

[B l u e D e v i l]

זה לא עובד ככה. אם הוא העביר את הילדים

מדינה מיוזמתו הוא לא יכל להחליט שהוא לוקח אותם או מאשים אותה בחטיפה. רק במידה והם חוזרים לשם ביחד והיא מחזירה אותם לפה זו חטיפה.

 

[אסתי קלי]

יפה ובדיוק על זה ניתנה לה הנקודה למחשבה

לא למהר לחזור לשם ולא ללדת שם ילדים(זה לפני שידעתי בכלל שיש כבר ילדים שנולדו שם)
ועכשיו כשאני יודעת שיש ילדים אז על אחת כמה וכמה לא חזור לשם עם הילדים שנולדו שם כי ברגע שיחזרו ויחיו שם יכולה להיות לה בעיה לחזור איתם לכאן שוב אם הוא לא ירצה...


ובאמת....כל מי שיש לה בעיה עם העיצה הזו באשכול זה...אני לא מתכוונת להתווכח איתה שוב...

 

[B l u e D e v i l]

על זה עשיתי לך לייק קודם.

כי מבחינת העיצה את צודקת. רק לא מבחינת סעיפי החוק.

 

[EcoT]

הי nirity

את לא במצב קל בכלל והאמת שאני מאוד לא מצדיקה את המייל הבוטה שכתב בן זוגך ופגע בך ובמשפחה שלך, אבל....
אני יכולה להגיד לך שאני מבינה אותו במידה כי אנחנו נמצאים במצב דומה (לא זהה אבל דומה). אני עושה דוקטורט בחו״ל ובן זוגי הגיע איתי לכאן, לי טוב ואני לומדת ומפתחת את הקריירה שלי אבל בן זוגי כבר שנה וחצי לא מוצא עבודה. הוא בן 41 עם דוקטורט שעובד בעבודות מלצרות מידי פעם כי אנחנו צריכים את הכסף. אני מבינה אותו ואת התסכול הגדול שהוא נמצא בו וכבר יצא שהוא האשים אותי במצב ואני רואה איך זה מכניס אותו יותר ויותר למעגל של חוסר ביטחון עצמי ודיכאון.
אני יכולה להגיד לך שההחלטה שלנו היא שאם תוך חצי שנה הוא לא מוצא עבודה אנחנו חוזרים הביתה לארץ. אני לא אפסיק את הדוקטורט אלא אמשיך אותו ממרחק, זה יהיה יותר קשה ופחות פרודוקטיבי אבל אני מעדיפה להוציא 70% מהדוקטורט עם בן זוג מאושר מאשר 100% ובן זוג אומלל. גם אם זה אומר לעזוב אותו ואת הבן שלי לחודש-חודשיים כל כמה זמן ולחזור לכאן כדי לעבוד עם הקבוצה.
אני לא יודעת מה עשית עם המסיבה אבל אם את אוהבת את בן זוגך ורוצה להמשיך להיות איתו אני חושבת שזה הזמן להתפשר, כי אני מסכימה המייל כמה שהוא היה לא יפה הוא קריאה לעזרה. התפשרות שיכולה להיות חזרה לארה״ב ושאת תהיי על הקו ותבואי לבקר את אבא שלך כל כמה חודשים, התפשרות תהיה לעזוב הכל ולעזור לו למצוא עבודה כאן ולהתאקלם, מה שלא יהיה הגיע הזמן כנראה כי נראה לי שהוא על מצב שבירה.
עוד דבר ואני מקווה שלא כל בנות הפורום יקפצו עלי

, אני שמתי לב שלנו כנשים יש יכולת הכלה גדולה יותר לגברים ויכולת הסתגלות טובה יותר ולכן לפעמים כשהזוגות דורשת גמישות לנו יותר קל לבצע אותה.
שיהיה בהצלחה

 

[שיר לי שני]

אני עם אקו

 

[kikush4]

תשמעי מייל כזה מאדם בוגר בלתי נסלח

זה לא שהוא בן טיפשעשרה בסערת גיל ההתבגרות. אז עוד איכשהו אפשר להסביר, לתרץ. לדעתי כמה שיותר תשארו בארץ, המצב רק יחמיר כל המירמור והתסכול שלו רק יתגברו. אם חשוב לך להשאר איתו, תצטרכו לחזור לארצות הברית.

 

[ayaht]

בין הפטיש לסדן

nirity1, אני קודם כל חייבת לשאול: מה התוכניות? לעתיד הקרוב? לעתיד הרחוק?
כשבאתם לפה, כמה זמן תכננתם להישאר?
האם תכננתם להשתקע?
נתתם תקופת נסיון ואפשרות לחרטה?

אני מבינה שבעלך לא יכול לעבוד כאן. בהנחה שאת והוא פחות או יותר באותו גיל, והוא כבר לא עבד 3 שנים...
את מבינה את המשמעות? אלו השנים הכי פורות של הקריירה.
ואת השנים האלה שלו אתם שניכם, את והוא, זורקים לפח.
ככל שהזמן עובר, יהיה לו יותר ויותר קשה להשתלב שוב בשוק העבודה.
במיוחד פה בארץ, שגם מי שעובד ויש לו קריירה, גם לו קשה להתפרנס.
מה את חושבת לעשות? את לוקחת על עצמך להיות מפרנסת יחידה? את בכלל מצליחה להיות מפרנס יחידה?

תביני, לך יש עבודה, חיים, משפחה. הוא תקוע פה לבד. ואת הסוהרת. כי באתם בגללך. בשביל אבא שלך.
תגידי לי, כמה רצון טוב יכול להיות לבנאדם שסופג את ההתנהגות של אביך?
תכלס, בעלך זרק את כל מה שהיה לו כדי לבוא לדאוג לבנאדם זר שהוא גם לא סובל אחרי שזכה להכיר אותו.
פלא שהוא כועס? מתוסכל? מתכנס בתוך עצמו?
הוא מ נ ו מ ס. אם הוא היה ישראלי הוא כבר מזמן היה אומר לך בפנים שלא מתאים לו וזהו...
מבחינתו, ככה אומרים את זה באמריקאית, ואת פשוט לא מבינה.

לעניות דעתי מה שמחזיק אותו פה זה הילדים. זהו.

ו... הגירה זה תמיד קשה. הגירה לארץ כמו שלנו, שבה קשה גם לסתם אזרח מן השורה, היא עוד יותר קשה.
תוסיפי על זה הבדלי מנטליות קיצוניים, ואולי תביני באיזה סוג של גיהנום בעלך נמצא.
אנחנו לא אדיבים, לא מנומסים, לא מתורבתים. מבחינת בעלך, כל מי שמדבר איתו תוקף אותו. את זה אני אומרת מהיכרות עם אנגלו סכסים.
זה בדיוק מה שהם אומרים עלינו.
פגשתי רבים וטובים שבאו לפה בגלל ציונות נטו, וחזרו עם הזנב מקופל בין הרגליים בחזרה לארה"ב/קנדה ובריטניה.

 

[כפכפית1]

מתאור הארועים

היתי משאירה את בעלי לבד
נשמע לי כמו בחור קיצוני עם הערות בלי גבולות
טוב מאוד שאבא שלך נתן לילדה בת הארבע מכה על היד - לא מכים את סבא!
ולאחל לאבא שלך למות?
מה זה?
עם מי התחתנת?