כל מה שמוכל ב"אדם" אפשר לומר: אנושי
אבל אני רואה את "האנושיות" כתכונה וכתכונה היא העומדת כניגודו של הרוע, שגם הוא תכונה. הרי יש מושג כזה "רוע". לא כן? רוע (כלפי הזולת) הוא מתכונותיו של האדם, וכך גם ה"אנושיות" היא התכונה המנוגדת לרוע. המושג המקביל לכך באנגלית, עד כמה שידוע לי זה ה humanitarian אפשר לדבוק במושג "אנושיות" ו"אנושי" מבחינה סמנטית , כמו שעשו כאן אחדים מן המשתתפים שראו בו את השורש "אנוש" ואם מדובר ב"בני-אנוש" הרי זה כל מה שמאפיין את בני-האדם. אך השאלה איננה "מהו האדם" או מה מאפיין או מה נמצא בהתנהגויות של כל בני האדם. השאלה היא מהי האנושיות (ולא מהי האנושות). ה"אנושיות" , לתפיסתי, ביסודה היא בראש ובראשונה תכונה המאפיינת יחס מסויים של אדם לזולתו,(בין אם זה בבית או ברחוב) ברובד הפשוט והאלמנטרי של יחסי אנוש ותפיסת "הזולת" (כאשר בכללותם יש בהם, כדבריך, גם את "הפן האפל" של האדם. וכי איך ייקרא אותו רצון בסיסי, הנמצא בנו (במידה המשתנה מאדם לאדם) במקביל ל"מנגנון" השיפוט שבנו, הפועל ונמצא כל הזמן ולפני כל שיפוט - רצון שכוחו ככוחה של תכונה- להיטיב עם הזולת?(כאשר ה"זולת" הוא כל מה שנאמר אליו "אתה").