מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכותרפיסט?

[macacu]

מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכותרפיסט?

אני הולך כבר הרבה זמן לפסיכותרפיסט (עובד סוציאלי) לאחרונה התחלתי לפקפק ביעילות הטיפול. האם יש הבדל ביעילות הטיפול (בדר"כ) בין מטפל פסיכולוגי לפסיכותרפיסט? האם הכלים וההכשרה שיש לפסיכולוגים יותר יעילים מאלה של פסיכותרפיסטים? לאחרונה ניתקלתי בעו"סית שסיפרה לי שהיא בחרה במקצוע רק כי קיבלו אותה לפסיכולוגיה. האם זה מה שקורה בפועל באופן כללי? אני יודע שהתשובות לשאלות האלה הן לא חותכות. לכן אני מבקש את דעתכם בעניין מודה לכם מראש, מטופל מתוסכל

 

[macacu]

*"לא קיבלו..."(ע"ע)

 

[מבוקשת 21]

אולי הבעיה היא בפסיכותרפיסטית

הספציפית ואם תחליף תראה שינוי לטובה ולא בהבדל בין פסיכותרפיסט לפסיכולוג

 

[macacu]

ובכל זאת- מה ההבדל בין פסיכולוג

לפסיכותרפיסט?

 

[orit49]

היה דיון מעניין בנושא בפורום אחר

אתה מוזמן להציץ בקישור הזה

 

[macacu]

תודה רבה לך! סוף סוף מישהו מרים כאן

את הכפפה ומתיחס לנושא באופן ישיר. אשמח לשמוע עוד דעות ועוד אנשים כמובן. ביחוד מעניין אותי לשמוע פסיכולוגים או סטודנטים לפסיכולגיה (כי יש לי תחושה שעו"סים מגיבים לנושא במיגננתיות. מתבקשת אולי)

 

[orit49]

דרך אגב, דני קורן שהשתתף בדיון

הוא ד"ר פסיכולוג קליני ואם אני לא טועה הוא ראש המגמה הקלינית באוניברסיטת חיפה. כל יתר המשתתפים בדיון הם סטודנטים לפסיכולוגיה המעוניינים להמשיך ללימודי תואר שני וכמו שראית גם כמה עו"סים.

 

[e f r a t l]

פסיכולוג ופסיכוטרפיסט?

השוני בין פסיכולוג קליני לעובד סוציאלי דובר הרבה השאלה שלי היא מהו השונה בין פסיכולוג לבין פסיכותרפיסט?

 

[macacu]

עובד סוציאלי יכול להיות פסיכותרפיסט

ופסיכולוג יכול להיות רק פסיכולוג per defenition מה זה אומר בפועל? מהם ההבדלים המהותיים? זה מה שאני מנסה לברר כאן. יש לי הרגשה משום מה שפסיכולוגים לא נכנסים לפורום של תפוז. הייתי רוצה לשמוע אותם

 

[בּטטה קרה]

מה ששונה זו ההכשרה הבסיסית

בלימודים. פסיכולוג למד פסיכולוגיה ועו"ס למד עבודה סוציאלית. שניהם צריכים להיות אחרי תואר שני כדי ללמוד פסיכותרפיה. מתוקף ההכשרה פסיכולוג רשאי לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי (למשל) ועו"ס לא. מעבר לכך, כשמדברים על טיפולי פסיכותרפיה, ההכשרה בפסיכותרפיה היא אותה הכשרה בביה"ס לפסיכותרפיה לשני המקצועות. תכלס מה שבסופו של דבר משנה בקשר הטיפולי אלו שני דברים: הניסיון של המטפל, והאישיות של המטפל וכמה היא מתאימה למה שהמטופל צריך. סוג התעודה שעל הקיר, זו שמעידה איזה מסלול לימודים עבר המטפל, אינה ערובה לאיכות הטיפול בפועל.

 

[macacu]

אם ההכשרה הבסיסית אכן שונה

אז במה מתבטא השוני בהכשרה? כלומר מה לומד פסיכולוג שעובד סוציאלי לא לומד וההפך? האם הם מקבלים מידע וכלים שונים (שיוכלו לעזור מאוחר יותר בטיפול) בהכשרה זו?האם זה נכון לאמר שבלימודים של עו"ס הראייה היא יותר רחבה וכללית..(משהו בסגנון "להציל את העולם"- סוציאלי=חברה), בעוד שהלימודים של פסיכולוג יותר ממקודים לכיוון הבנת נפשו של האדם, הבנת תהליכים מנטלים וכדומה? ומכאן שהאורינטציה (הראשונית) של עו"ס היא יותר חברתית ושל פסיכולוג היא יותר פרטנית, נפשית?

 

[בּטטה קרה]

אולי בלימודים

לתואר, אבל לא כשלומדים פסיכותרפיה. מי שמגיע ללמוד פסיכותרפיה בסופו של דבר נחשף לאותן תיאוריות אודות נפש האדם שיש בסילבוס ואותו קורס בפסיכופתולוגיה. שני המקצועות בסופו של דבר מסתופפים בפקולטה למדעי החברה. לא במדעים מדוייקים, לא במדעי החיים ולא במדעי הרוח. ובל נשכח שגם לא כל מי שלומד פסיכולוגיה בסוף מטפל באנשים באופן פרטני. יש המון פסיכולוגים שעובדים בארגונים. באמת ובתמים שהניסיון לקשור את ההבדלים בתכניות הלימודים לבין השוני שיש בין המטפלים אחר כך לא תופס. כל מי שלמד מקצוע טיפולי ואחר כך רוצה להתמחות בפסיכותרפיה, בסוף ידע פסיכותרפיה + הוא יביא אל הטיפול את מי שהוא כאדם כערך מוסף, ולא את הקורסים שהוא למד לתואר.

 

[דרוריקון]

כמו שאמרתה

אן תשובות חותכות , יש פסיכוטרפיסטים טובים מאוד ויש פסיכולוגים גרועים מאוד ולהפך , זה באמת לא ניתן להכללה יש ויש .

 

[הילה_והגבר]

ההבדל הפורמלי, ללא דעה בעניין

"פסיכותרפיסט", בהגדרה, הוא מי שמטפל בשיטה שנקראת פסיכותרפיה, כלומר 'טיפול בדיבור'. מבחינה חוקית, כל אחד יכול לעשות פסיכותרפיה [כלומר אין הגבלה על השימוש בתואר], אבל מבחינת הכשרה, מי שיכול לעבור לימודי פסיכותרפיה הם פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטרים ועו"סים קליניים [י"ל שגם קרימינולוגים ואנשי טיפול אחרים, אבל בכל מקרה, אנשי המקצועות הטיפוליים]. לפיכך, הרקע והכלים שעומדים לרשותם תלויים קודם כל בתחום שלמדו, ואח"כ במידה בה עברו הכשרה בפסיכותרפיה. "פסיכולוג" הוא מי שעבר הכשרה פורמלית בפסיכולוגיה, ללא קשר לענף בו הוא הוכשר. זה יכול להיות פסיכולוג שעבר הכשרה מחקרית, הכשרה ארגונית או תחומים אחרים. שוב, מבחינה חוקית, כל מי שלמד פסיכולוגיה יכול להשתמש בשם הזה, ולעשות או לא לעשות פסיכותרפיה. "פסיכולוג קליני" הוא אך ורק מי שעבר הכשרה מלאה בפסיכולוגיה קלינית והוסמך ע"י משרד הבריאות לאחר התמחות ובחינות - ו"כהוכחה" יש לו מספר רשיון. במסגרת ההכשרה לומד הפסיכולוג הקליני לעשות פסיכותרפיה במגוון שיטות. זה ההבדל הרשמי, כלומר מבחינת מושגים. לגבי ההבדל באיכויות - זה דורש ממני לחשוב קצת ולגבש דעה. 'בשלוף' אני יכולה להגיד שאני מכירה עו"סים ופסיכיאטרים שעושים פסיכותרפיה מדהימה, ואני מכירה כאלה שעושים ח*א עבודה, ואני מכירה פסיכולוגים קליניים שעושים עבודה מדהימה, וכאלה שעושים ח*א עבודה. כך שאני מניחה שהתשובה יותר מורכבת מכן או לא. אבל אחשוב על זה.

 

[macacu]

כן. תחשבי על זה ../images/Emo13.gif

אבל תודיעי לי בבקשה כשתגבשי משהו. בכל אופן, מבחינה ראשונית, נראה לי שהסיכויים הסתטיסתיים "ליפול" על פסיכולוג קליני איכותי גדולים מהסיכויים ליפול פסיכותרפיסט (עו"ס) טוב. ולו רק בגלל ההכשרה המייגעת שעובר פסיכולוג (בין היתר הוא צריך לעבור פסיכואנליזה בעצמו אינני טועה), לעומת עו"ס שדרכו לטיפול הפסיכותראפי, יותר קלה. אני רוצה לשמוע עוד דעות בנושא ומכיוונים שונים

 

[תרווד]

היא לא יותר קלה, או אפילו יותר קצרה

על מנת שעובד סוציאלי יקבל את התואר פסיכותראפיסט, הוא צריך להשלים תואר ראשון (3 שנים), תואר שני עם תיזה (3 שנים, חייב להיות עם תיזה אם הוא ממשיך ישירות אחרי התואר הראשון, במידה והוא בוחר במסלול ללא תיזה, אז הוא צריך לעבוד בשדה שנתיים לפני כן, ואז להשלים תואר ללא תיזה- שנתיים נוספות- סה"כ 3/4 שנים), שנתיים ניסיון לאחר השלמת התואר השני, ואז לימודי פסיכותראפיה (3 שנים)- סה"כ 11-12 שנים לפחות.

 

[הילה_והגבר]

הדרך לא יותר קלה, היא פשוט שונה

כמו שהתרווד פירט למטה, מבחינת משך ההכשרה - אני בספק אם דרכו של עו"ס לפסיכותרפיה קלה יותר. בשני המקרים מדובר במטפלים לאחר תואר שני ומספר שנות נסיון בשטח. אמנם מרבית הפסיכולוגים הקליניים עוברים טיפול [לא פסיכואנליזה, ברוב המקרים], אבל זה לא קריטריון שבהכרח משפר את איכות העבודה. אפילו המיון הכ"כ קפדני לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית אינו ערובה לאיכות - גם בגלל שהעו"ס המגיע ללימודי פסיכותרפיה בד"כ עבר שלבי מיון דומים [בתואר השני ובביה"ס לפסיכותרפיה], וגם בגלל שלצערי שיטות המיון כיום אינן ממש מבטיחות הרבה. ישנו הבדל בתחומי הידע במהלך ההכשרה - ההתמקדות בעו"ס היא במערך הרחב יותר של כוחות המשפיעים על האדם [משפחה, חברה] והיכולת לפעול בתוכם, הפסיכולוגים הקליניים עוסקים ביותר ברמה התוך-נפשית. יש לכל מיקוד יתרונות וחסרונות. בכל מקרה, אני לא חושבת שהתואר עצמו הוא הקובע - אלא האדם. כשאתה בוחר איש מקצוע, תבדוק לא רק את התואר, אלא מה הנסיון, מה המומחיות, מה הותק, ואולי הכי חשוב - מה מידת הכימיה שיש לך עם האדם, האם אתם מסכימים על 'מה זה טיפול', על המטרות שלך ועוד.

 

[תרווד]

יש דבר אחד שלא מובן לי, אולי תוכלי

לענות לי- למה בעצם שפסיכולוג קליני ילמד פסיכותרפיה (אחרי שהשלים את את כל המסלול הנדרש על מנת להפוך לפסיכולוג קליני)?

 

[הילה_והגבר]

כי לימודים אף פעם לא נגמרים

אין ספק שלומדים הרבה במהלך ההכשרה ובהתמחות, אבל לימודי פסיכותרפיה מאפשרים הרחבה והעמקה של ידע תיאורטי, התנסויות נוספות, הדרכה מעמיקה יותר, וכמובן - כל זה בא אחרי שאת כבר עובדת פרק זמן מסוים, כך שאת עוברת מהלך התבגרות מקצועי. במילים אחרות, לימודים והדרכה בפסיכולוגיה אף פעם לא נגמרים... לימודי פסיכותרפיה הם פשוט מסלול המשכי אפשרי אחד. [אגב, ממש כמו שלרופאים יש לימודי המשך]

 

[e f r a t l]

שוב פסיכותרפיה

יש לי עוד שאלה בנושא ואני אשמח אם מישהו יוכל לענות לי אני לומדת כרגע מדעי ההתנהגות לתואר ראשון. התחום מאוד מעניין ואני רוצה להמשיך בו אבל סיכויי הקבלה לכל מקצוע לתואר שני בפסיכולוגיה הם נמוכים ומקשים. יש לי אפשרות לפנות לפסיכותרפיה בהמשך? יש טעם? פסיכותרפיה זה בעצם כמו תרפיה במחול למשל, וההבדל הוא שבתרפיה במחול הטיפול הוא ע"י תנועה , ופסיכותרפיה היא טיפול בעזרת דיבור עם המטופל? תודה