אני אגיד לך מה הבעיה שלי.
מבלי לקרוא את כל התגובות שקיבלת (בשעה הזו, גם את ההודעה שלך התקשיתי לקרוא
) 1. בהודעה המקורית שלך, כתבת שהילדים התפרעו בקופת החולים. כל הסיפור על הכביש והסכנה לחייהם הוספת רק לאחר מכן. 2. אין זה מתפקידך לצעוק (לחנך) ילדים של מישהו אחר, בדיוק כפי שאין זה מתפקידך לדאוג להם למזון, לבוש או כל דבר אחר. אם ההתנהגות שלהם מפריעה לך, עומדות בפניך 4 אפשרויות: * לדבר עם האמא. * לבקש ממישהו בקופ"ח שידבר עם האמא. * לעזוב את המקום. * לסבול בשקט 3. כשכתבתי שדבריך אומרים עליך הכל התכוונתי למכלול, הכינויים בהם השתמשת "מפלצות" , "ילדים מופרעים" וכן, גם העובדה שבחרת לצעוק עליהם. אז אולי הגזמתי וזה לא אומר עלייך הכל, אבל זה אומר הרבה. 4. סיפור קטן - יש לי אחיינית (בת 8) שאני אוספת מדי פעם מבית הספר ומסיעה לביתה. לאחיינית שלי יש חבר לכיתה שביקש ממני מספר פעמים להסיע גם אותו , עד שבשלב כלשהו זה כבר נהיה הסדר קבוע שאני מסיעה אותו (יחד עם האחיינית שלי). חשוב לי לציין שאני מכירה את הילד, אבל לא מכירה את הוריו, הם אף פעם לא פנו אליי וביקשו שאסיע את בנם. פעם אחת, בדרכי לאסוף את האחיינית שלי כמעט ופגע בי רכב אחר, דבר זה גרם לי לחשוב מה יקרה אם חלילה תקרה תאונה בזמן שאני מסיעה את הילד הנוסף... מאותו הרגע הפסקתי להסיע את הילד (הסברתי לו מדוע) וגם בימים שירד גשם זלעפות התעקשתי (עם כל הקושי שבדבר) שהילד ילך ברגל לביתו. אין זה מתפקידי לדאוג לילד, בשביל זה יש לו הורים .