פנתרית סגולה
New member
מה דעתכן?
כשאנשים לא חוזרים אליי, כשאין לי חֶברה כמעט, אני נעשית קרה. כבר לא אכפת לי לנסות לפנות למישהי בפורומים, כבר לא רוצה להשקיע מנפשי, כבר קיבינימט עם אנשים.
כשאני בחברה תוססת, חמה, כמו שהייתי בטיול למרכז אמריקה ממנו חזרתי לפני כחודש (זו היתה קבוצת נשים מצוינת), אני אח"כ ממש שופעת חיים ואנרגיות, מלאת חום ונכונות להכיר מיוזמתי, מלאת רעיונות בכלל, בתחומים שונים, מלאת יוזמות בתחומים שונים.
כשאומרים או אומרות לי באינטרנט שאני לא בגיל הנכון , כשקופצים בפזיזות למסקנות עפ"י הנתונים ה"ביולוגיים" הכנים בפרופיל שלי, אני חושבת כמה טמבלים אפשר להיות. ואנשים שטחיים, עלובים אלה , לא יזכו לעולם לעושר הרב שאני מביאה לחברות/לידידות, ולא ליופיי הגופני (למרות "גילי" לפיו הם קופצים למסקנותיהם).
לא אבלה במסיבות של אף אחד, כולל הלסביות, מסיבות המוניות של זרות , מהומה ורעש וכלום בעצם לא מתאימות לי.
אני חזקה מאד בתגובותיי לאנשים רעים, מלאת להט בנושאים אידיאולוגיים כמו פמיניזם וצמחונות, ועם זאת רגישה ועדינה ביחסי האמיתי לאנשים, בעיקר סובלים, או עדיני נפש. כך זכיתי בפורומים להרבה שונאים (שטחיים/ שרוטים לגמרי/בחלק גדול מאישיותם טפשים)
ולכמה מעריצות חמות לב.
האם אני זקוקה לאהבה אחת מיוחדת בחיי? קשה לומר.... אני זקוקה להרבה חברה, זה ודאי. מכל אדם מקבלים משהו (בתנאי שהוא/היא לא שונא/ת מלא/ת רעל). התאהבתי הרבה בחיי, הן היו במקורן סטרייטיות. אז הקשרים או לא התממשו, או היו וחלפו, לאחר זמן רב או מועט.
להיות מאוהבת זה נפלא כמובן, להיות נאהבת - הלוואי. אבל להכיר ולחוות מכרים/מכרות, ידידים/ ידידות רבים ורבות, זה הרבה, וזה נחוץ מאד. (אז כן, דפי הפייסבוק שלי מלאים במכרים חכמים פוטנציאליים, צריכה רק להתקשר איתם. אדם אחד/אחת? בשנים האחרונות אין. לא שלא הזדמנו לי, אך לא התאים, כל אחת/אחד מסיבה אחרת.)
כשאנשים לא חוזרים אליי, כשאין לי חֶברה כמעט, אני נעשית קרה. כבר לא אכפת לי לנסות לפנות למישהי בפורומים, כבר לא רוצה להשקיע מנפשי, כבר קיבינימט עם אנשים.
כשאני בחברה תוססת, חמה, כמו שהייתי בטיול למרכז אמריקה ממנו חזרתי לפני כחודש (זו היתה קבוצת נשים מצוינת), אני אח"כ ממש שופעת חיים ואנרגיות, מלאת חום ונכונות להכיר מיוזמתי, מלאת רעיונות בכלל, בתחומים שונים, מלאת יוזמות בתחומים שונים.
כשאומרים או אומרות לי באינטרנט שאני לא בגיל הנכון , כשקופצים בפזיזות למסקנות עפ"י הנתונים ה"ביולוגיים" הכנים בפרופיל שלי, אני חושבת כמה טמבלים אפשר להיות. ואנשים שטחיים, עלובים אלה , לא יזכו לעולם לעושר הרב שאני מביאה לחברות/לידידות, ולא ליופיי הגופני (למרות "גילי" לפיו הם קופצים למסקנותיהם).
לא אבלה במסיבות של אף אחד, כולל הלסביות, מסיבות המוניות של זרות , מהומה ורעש וכלום בעצם לא מתאימות לי.
אני חזקה מאד בתגובותיי לאנשים רעים, מלאת להט בנושאים אידיאולוגיים כמו פמיניזם וצמחונות, ועם זאת רגישה ועדינה ביחסי האמיתי לאנשים, בעיקר סובלים, או עדיני נפש. כך זכיתי בפורומים להרבה שונאים (שטחיים/ שרוטים לגמרי/בחלק גדול מאישיותם טפשים)
ולכמה מעריצות חמות לב.
האם אני זקוקה לאהבה אחת מיוחדת בחיי? קשה לומר.... אני זקוקה להרבה חברה, זה ודאי. מכל אדם מקבלים משהו (בתנאי שהוא/היא לא שונא/ת מלא/ת רעל). התאהבתי הרבה בחיי, הן היו במקורן סטרייטיות. אז הקשרים או לא התממשו, או היו וחלפו, לאחר זמן רב או מועט.
להיות מאוהבת זה נפלא כמובן, להיות נאהבת - הלוואי. אבל להכיר ולחוות מכרים/מכרות, ידידים/ ידידות רבים ורבות, זה הרבה, וזה נחוץ מאד. (אז כן, דפי הפייסבוק שלי מלאים במכרים חכמים פוטנציאליים, צריכה רק להתקשר איתם. אדם אחד/אחת? בשנים האחרונות אין. לא שלא הזדמנו לי, אך לא התאים, כל אחת/אחד מסיבה אחרת.)
