מה דעתכן?
הוא יצא עכשיו לקורס קצינים. סיוט. גם ככה הייתה לנו נטייה לריב כל הזמן המון המון, אבל עם הקצינים זה החמיר. גם בפעם ביחידה ביום שהוא מדבר איתי הוא עצבני עליי על כל מילה שאני אומרת ומאשים אותי בכל דבר. אין לו סבלנות כזה. ובסופ"ש הוא מסביר לי שהוא פשוט כל כך עמוס שהוא לא חושב על לשאול מה איתי או ממש "לשקול מילים" לפני שהוא אומר אותם. בכלל מאז שהוא התגייס, כל הדברים הקטנים שהוא היה עושה נעלמו. היום הוא מגיב לבחורות "אין כמוך" "אני מתגעגע", ויש כאלה שאצלם זה נורמלי. אבל לא הוא. הוא קנאי מאוד איתי וכל מילה לא במקום עם בן הוא מסוגל לא לדבר איתי שבוע. ועכשיו הוא לא עושה את הדברים הקטנים האלה, אני ממשיכה לעשות הכל - להתייחס בכבוד ועד לדבר הכי קטן, והוא עוד כועס עליי. מה עושים?! להפרד? לא להפרד... לסבול עוד 7 חודשים של קורס קצונה ואחר כך, מי ידע מה יהיה?! מה אתן חושבות? תודה..
הוא יצא עכשיו לקורס קצינים. סיוט. גם ככה הייתה לנו נטייה לריב כל הזמן המון המון, אבל עם הקצינים זה החמיר. גם בפעם ביחידה ביום שהוא מדבר איתי הוא עצבני עליי על כל מילה שאני אומרת ומאשים אותי בכל דבר. אין לו סבלנות כזה. ובסופ"ש הוא מסביר לי שהוא פשוט כל כך עמוס שהוא לא חושב על לשאול מה איתי או ממש "לשקול מילים" לפני שהוא אומר אותם. בכלל מאז שהוא התגייס, כל הדברים הקטנים שהוא היה עושה נעלמו. היום הוא מגיב לבחורות "אין כמוך" "אני מתגעגע", ויש כאלה שאצלם זה נורמלי. אבל לא הוא. הוא קנאי מאוד איתי וכל מילה לא במקום עם בן הוא מסוגל לא לדבר איתי שבוע. ועכשיו הוא לא עושה את הדברים הקטנים האלה, אני ממשיכה לעשות הכל - להתייחס בכבוד ועד לדבר הכי קטן, והוא עוד כועס עליי. מה עושים?! להפרד? לא להפרד... לסבול עוד 7 חודשים של קורס קצונה ואחר כך, מי ידע מה יהיה?! מה אתן חושבות? תודה..