לא מאמינה שאני עושה את זה
אבל אני יוצאת קצת להגנתם (להגנתי אומר שזה היה מחקר אנתרופולוגי, ואנתרופולוגים ידועים בנטייתם להשתלב טוב מידי בחברה הנחקרת...). בית הספר בו שהיתי היה ממוקם באיזור שאף גוף שפוי לא מוכן לנסות ללמד בו. אזור מוכה פשע, עוני וסמים ברמות שלא יאומנו. ראיתי את הורי הילדים במסיבת חנוכה - חלקם נראו כאילו היו צריכים "לסדר לעצמם מנה" כדי שיצליחו ללכת באורח יציב בערך למסיבה. בלי בית הספר הש"סניקי הזה, לגמרי לא ברור לי לאן הילדים האלה היו מגיעים. מאיזה גורל מופלא ביה"ס גזל אותם. ועד כמה ההורים הראויים האלה היו מגיעים איתם לתוצאות טובות יותר בבי"ס ממלכתי, שבו הלימודים נגמרים בשתיים-עשרה בצהריים, ואין ארוחות חמות. לומר לך שלא צר לי שהמדינה מעדיפה "לזרוק" את העול על ש"ס ולתקצב אותה, במקום לקחת את העול על עצמה בעזרת תקציביה? ודאי שצר לי! ובכל זאת, במצב הנתון, אני לא רואה אף אחד קופץ על ה"מציאה" שהיא האזורים האלו והאוכלוסייה הזו. כמה שידוע לי, "דור שלם" נכשלו בניסיון. וכאזרחית שחיה לא רחוק מהם - קשה לי להצטער על שש"ס לא השאירה אותם לגורל עברייני לא ידוע.