דעתכם
ייתכן בהחלט שהתנתקות מהדת יוצרת חולשה מוסרית, שכן ללא ערך עליון מחייב הרואה בדברים מסוימים רע מוחלט, אין שום סיבה שלא לעשותם. הדבר מצביע בעצם על חולשה אנושית גדולה, האדם אינו מסוגל לקבל את עצמו כמקור הסמכות של עצמו, הוא אינו מסוגל לכפות את דעתו על עצמו, לאמר אני לא גונב, לא משקר, לא אלים, כי כך רצוני, כי כך ציויתי, לא בגלל שזה טוב, לא בגלל שיש כח עליון שמצווה אותי לזה, אלא פשוט בגלל שאני רוצה בכך, בגלל שאני רוצה סדר בחיים שלי. זו בעצם הסיבה שהאנושות לא יכלה להסתדר בלי דת, האנושות בכדי להתפתח הייתה צריכה סמכות, לכן היא יצרה את הדת, כדי ליצור סמכות. ללא הדת בעבר לא היה סיכוי לשום חוק שבעולם להתקבל על כלל החברה, שכן אין שום מקור לסמכות החוק ואף אחד לא יישמע לו, כאשר בא האדם ומאחוריו סמכות אלוהית הוא יכל ליצור חברה מתוקנת הכפופה למערכת חוקים אחידה בעלת סמכות. השאלה היא האם לא ניתן להשתחרר מזה? לא הגיע הזמן לבא ולאמר, אנחנו לא ניצור לעצמנו סמכות דמה לא אמיתית, אלא ניצור בעצמנו את הסמכות, ניקח את עצמנו כמקור הסמכות, לא נגנוב, לא נשקר, לא נרצח, כי כך רצוננו, למען שמירה על הסדר בחיינו החברתיים והאישיים. הדת דומה להליכון שנותנים לילד בגיל שנה, בגיל הזה הליכון הוא דבר מאוד נצרך, בלעדיו התינוק לא יכול ללכת, ההליכון מפתח אותו, הדת הייתה ההליכון של העולם בעבר, כאשר האדם לא היה מסוגל לצעוד בכוחות עצמו ולא האמין בסמכותו שלו, הדת הייתה מעין הליכון שסייע לאדם ללכת בכל זאת, לא הגיע הזמן להיפטר מההליכון הזה? לא הגיע הזמן ללכת בכוחות עצמנו? כאשר התינוק גדל ומגיע לגיל חמש הוא בבעיה באמת גדולה אם הוא ממשיך להצמד להליכון, צריך לבדוק אם הוא לא נכה, מי שטוען שאין קיום למוסר ללא דת, טוען שהעולם נכה, שלעולם הוא לא ייפטר מההליכון הזה שקוראים לו דת, אני מקווה ומאמין שהעולם לא נכה, שהוא מסוגל לצעוד קדימה בזכות עצמו, לזרוק את ההליכון, לכפור בדת, ולהאמין בעצמו, לקבל את עצמו כסמכות העליונה. כאשר האדם יקבל רק את עצמו כסמכות כל הקונפליקטים בינו לבין ההליכון, הדת, ייפטרו, מאותו יום הוא ילך לבד, קצת מפחיד, אבל בוגר ואחראי.
