מה דעתכם?

[בן טל-שחר]

אגב... lightflake לא הציע לפעול מתוך כעס

אלא מתוך מודעות וכנות.
הוא הציע להשתמש בכעס - וזה לאו דווקא אומר לכעוס.
להיפך - אי אפשר בעת ובעונה אחת לכעוס (במובן הרגיל) וגם להשתמש בכעס. בכדי להשתמש בכעס, עליו להפוך לאנרגיה בידינו, במקום שאנחנו נהיה אנרגיה בידיו.
הכעס הוא אנרגיה שנמצאת שם. באם היא משתמשת בנו כדי לבטא את עצמה, אנחנו ודאי לא זוכים לקדם את האינטרס שלנו או של כל אדם אחר. לחלופין, אם אנחנו משתמשים בה כדי לצמוח וכדי לסייע לסביבה שלנו כולה לצמוח (שהרי אנחנו חלק בלתי נפרד מהכל), זה כבר מתחיל להיות מרגש.

מתוך הודעתו של lightflake:
- "הכעס נמצא שם כדי שתשתמש בו ולא כדי שתדחיק אותו"
- "תבהיר לו"
- "תכעס, תצעק, תעמוד על שלך, כל הזמן הזה אתה יכול להשאר מודע לעצמך"
- "לא לפחד מכלום, בטח ובטח שלא מהכעס של עצמך..."
- "דעתי היא שכן תדרוש את מה שמגיע לך ותנסה לאהוב גם את הצד הזה שלך"

נדמה לי שהצעתו המקורית של lightflake קרובה להצעתך המקורית יותר ממה שנדמה היה לך מקריאה ראשונה.
אני אומר "המקורית" מפני שקריאה שטחית של הצעתו או של הצעתך, אכן עשויה להניב הכוונות שונות ואף הפוכות, בזמן ששניכם כיוונתם למקום דומה במהות הפנימית שלו.

הכעס הוא אנרגיה חולפת.
הוא משקר ברמת הסיפור, אך הוא עדיין אנרגיה.
מה יהיה הכי זמין לשואל לעשות לטובה עם האנרגיה הזאת?
במידה והשואל יוכל ליישם במידה מסויימת את כל ההכוונות שקרא, מצבו כבר יהיה טוב בהרבה... שכן כל ההכוונות האלה, כולן יחדיו, הינן חלק מאותה הכוונה אחת שלמה שמגיעה אליו ללא הרף... או לפחות מנסה להגיע אליו...

 

[מגדלאור1]

סליחה?!

איך את המילים "תכעס" "תצעק"(מכעס כמובן),
אתה מפרש כלא לכעוס?

נכון שהוא גם כותב על שימוש בכעס,אך במובן של להשתמש בו בתור כעס!
וכן אפשר בעת ובעונה אחת גם להשתמש בכעס וגם לכעוס,
במידה ואתה משתמש בכעס על מנת לכעוס...

כמובן שאני רק כותבת את דעתי ולא מנסה לדבר בשם lightflake'
ולא מתיימרת להגיד מהיא כוונתו המקורית.

נשיקות

שטחיות כמובן

 

[בן טל-שחר]

האם *זה* כעס?

ברגע שהוא קיים, ברגע שהוא עובדה, מה כדאי לעשות איתו עכשיו?
זאת שאלה אחת!

ומה כדאי לעשות בסיטואציה החיצונית?
זאת שאלה אחרת!

לפעמים הן נפגשות.
לדוגמה, אם את אומרת ברכות לפרטנר שלך לשיחה, "אני מרגישה שלא מבינים אותי... ואני חווה כעס, חוסר אונים ותסכול", אז העבודה האישית שלך עם הרגש שאת חווה, נפגשת לרגע עם העבודה שלך עם הסיטואציה החיצונית. חשפת בפניו את הכעס שלך באופן שקוף, כן, פתוח לחלוטין. לא צרחת עליו, אך הראית לו, ממקום של עוצמה, את הפגיעוּת שלך.

פעולה מתוך כעס איננה כוללת רק עשיה מתוך כעס, אלא גם חשיבה מתוך כעס, קריאה מתוך כעס, פרשנות מתוך כעס וכן הלאה.
ודאי שפעולה מתוך כעס איננה נכונה... אולם מה עושים כאשר זה בדיוק המצב?
לכך, בין היתר, lightflake התכוון, כאשר כתב "אתה עדיין לא בודהה, אתה עדיין צריך ללמוד על עצמך והכעס נמצא שם כדי שתשתמש בו ולא כדי שתדחיק אותו".

המצב הפנימי שאת ו-lightflake כיוונתם אליו, דומה.
להבין זאת ולהגיד "טוב, בעצם הוא ואני מתכוונים לדברים דומים... ורק מציעים דרכים שונות להגיע אליהן", זאת כבר התקרבות, הגם שהעמקה נוספת תראה דברים עוד יותר מפתיעים.

יש את הרובד של "להבין למה lightflake התכוון" ויש את הרובד של "להשתמש לטובה, בצורה נכונה, בטקסט שהוא כתב".
שני הרבדים תומכים זה בזה, מפני שאת נעשית מעוניינת קודם כל לחולל משהו טוב מהסיטואציה.
שהינה, במקרה זה, תקשורת איתי בעזרת הפורום, המתייחסת לתקשורת שלך עם lightflake בעזרת הפורום.

"איך את המילים 'תכעס' 'תצעק' (מכעס כמובן),
אתה מפרש כלא לכעוס?"

אני לא מפרש אותן.
אני קורא את כל ההודעה ש-lightflake כתב.
ובין היתר, משתדל להרגיש את כוונתו, בלי לערב את המחשבות שלי בכך.

זה אומר שכל מה שהוא כתב משתלב יחדיו.
הוא כתב גם "לא כדי שתדחיק אותו"... איך זה משתלב?
הוא כתב גם "תנסה לאהוב גם את הצד הזה שלך"... איך זה משתלב?
אני לא חושב על כל זה. אני קורא את דבריו ללא מחשבות. כך אני יכול להיות איתו בזמן שהוא כותב, על-מנת שלא להשליך עליו את עצמי, את דעותי ואת תגובותי המוכנות מראש, שאם כך אעשה, לא אדע כלל מה הוא כתב, אלא רק איאחז באי-אלו "זיזים" טקסטואליים ואגיב עליהם (או ליתר דיוק, אופעל על-ידם).

האם אכפת לי מה lightflake כתב?
לא, מה אכפת לי? (מה שהוא כתב הוא עניינו, לא?)
אבל אם אני קורא את דבריו, אכפת לי מה אני קורא.
ואם אני מנסה להקשיב לו ולהבין אותו, אכפת לי איך אני עושה את זה.
ואם אני כועס או מאבד הקשבה בעקבות כמה מלים שמישהו כתב בהודעה, אכפת לי גם מזה.

ואז כל האפשרויות פרוסות בפני. נחלק אותן לשתיים בסיסיות: "לאבד את זה" או "להרוויח מזה". שניכם דיברתם על "להרוויח מזה". פעולה מתוך כעס איננה אפקטיבית במהותה, ממש כשם שפעולה מתוך הדחקה איננה אפקטיבית במהותה. ודאי שלא התכוונת להדחקה, ממש כשם ש-lightflake לא התכוון לפעולה מתוך כעס. ברגע שהכעס מוכל, מופיעה אפשרות בחירה. לפני כן, אין אפשרות בחירה... הכעס "בוחר" והאדם "נבחר".

תודה על נוכחותך הברוכה, המופלאה והמענגת בפורום

מאד מעריך את זה

 

[מגדלאור1]

אם יש משהו שמכעיס אותי - זה אתה

יש לי כול-כך הרבה מה לומר לך,
אבל עדיין אפילו לא חמש בבוקר

אומר דבר אחד -
לא מה שאתה מוצא לנכון,כלעשות שימוש לטובה,
הוא אכן השימוש לטובה הבלעדי.

בעיניי זאת יכולה להיות אף אשליה ובריחה.

הכול מאהבה

 

[בן טל-שחר]

אכן, בדיוק כך!

 

[בן טל-שחר]

למען הסר ספק...

אשמח מאד לשמוע את כל מה שיש לך להגיד לי

ואם זה אישי או פרטי מדי, תרגישי חופשי לכתוב לי במסרים

 

[lightflake]

זה מסוג הדברים שאי אפשר באמת לתת עליהם תשובה

תלוי בכל כך הרבה גורמים, הצעתי זוית שונה, זה לא אומר אגב שאני תמיד נלחם על הדברים ומבטא את הכעסים, גם תלוי באופי הבסיסי, יש אנשים שרגילים לבטא כעס ולהם דווקא עדיף כן למתן את זה, אני אישית יותר מהאנשים שבאופי שלהם מדחיקים כעס לכן ה"עבודה" מבחינתי היא ללמוד גם לבטא את הכעס ולעמוד על שלי כשזה נדרש וזה מלמד לא פחות מללמוד כל היום לשלוט בעצמך... אני חושב שהמסר שלי במתן הזוית הזו הוא שאין כללי התנהגות נכונים באמת ואם אתה מחובר ל"לב" שלך, מחובר לעצמך, אמיתי עם עצמך, אז אתה תנהג בצורה נכונה יותר והנקודה היא לא מה תבחר לעשות אלא איך אתה פועל, לא חייב לפעול מתוך הכעס בעיוורון אלא להשתמש באנרגיה הזו ולהראות אותה כדי ליצור סיטואציה שתהיה ברורה לצד השני, בליבה שלך את יכולה להשאר שקטה ובחיצוני לבטא כעס, יותר במובן של משחק כמו שחקן על במה, כדי באמת להיות אמין הוא צריך לדעת להתחבר לכעס ועם זאת הוא יודע שהכל משחק ואין לו הצמדות לתוצאה... זה מה שהתכוונתי גם בלצעוק בכעס, אם זה מה שנחוץ באותו רגע, וכמובן שזה נורא תלוי בהרבה נתונים ספציפיים שאין אפשרות לשקול כאן אז כל תשובה היא רק בערבון מוגבל

 

[lightflake]

תראי איזה יופי הרמב"ם כתב, הלכות דעות ב ג

"הכעס מדה רעה היא עד למאד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס"

 

[מגדלאור1]

תודה מתוק

 

[מגדלאור1]

בעיניי חייבת להיעשות הפרדה -

בין לכעוס לבין לעמוד על שלך

זאת התרמית הגדולה ביותר של האגו -
שאם אתה מתבטא בכעס,בזעם,בקשיחות,
אז זה אומר שאתה עומד על שלך,חזק ובעל ביטחון
ואם אינך מביע כעס,אז זה אומר שאתה פראייר,חלש ומסכן -
שקר!

אני לא מייעצת להדחיק רגשות,אלא להתמיר אותן.
מתוך הבנה של מקורן ובעקבות כך השלכתן עלינו.

חוץ מזה חשוב לי לציין,שנהניתי מאוד לקרוא את הודעתך.
הפתיחות והכנות הרגישו כול-כך עוצמתיות - אהבתי מאוד

 

[lightflake]

זו תרמית קטנה

התרמית הגדולה היא מי שאת מאמינה שאת

 

[בן טל-שחר]

הצעה טובה בהמון מקרים

(לדעתי

)

 

[דניאל גליקר]

בפסיכולוגיה

יש המושג flight or fight response - התגובה של להילחם או לברוח.

יש מצבים בהם אתה צריך להכניס לשני סטירה בכל הכוח (כשזה מגיע לו ואין לזה קשר - מדיטציה או לא).
בנסיבות אחרות, טוב לקפל את הזנב ולהתפוגג.

מתי הנסיבות מצידקות להילחם ומתי לברוח?
זו השאלה של ארג'ונה לריבון קרישנה.

את זה תדע כשרמת התודעה שלך תעלה עם המדיטציה.
אז גם תוכל לטפל במצב (סטירה, למשל) בשלוות נפש וללא כל כעס.

לנסות לעשות משהו, כאילו אין בך כעס בעוד שאתה כועס, זה מה שאנחנו קוראים לו mood-making - לעשות 'כאילו'.
זה לא מביא לשום דבר טוב.

המאסטר שלי, מהרישי מהש יוגי, כשהוא מדבר על אמת, הוא תמיד מדבר על האמת המתוקה.
דרוש את כספך, עשה זאת בצורה הכי מתוקה שאתה יכול.
זה יעזור לך.
וזה יעזור להשיג את המטרה.

 

[בן טל-שחר]

הודעה מרשימה

 

[בן טל-שחר]

הסיפור.

קודם כל דעתי היא שעצם ההתייעצות שלך פה מעידה על חופש בחירה.
שמח שאתה משתמש בו כדי לשפר ולשדרג, במידת האפשר, את מה שאתה עושה.

יש תפקוד חיצוני ויש תפקוד פנימי.
יש באפשרותך לתפקד בצורה טובה בשניהם.
שמת לב לכך כבר... ולכן בין היתר אתה מתייעץ.

התפקוד החיצוני הטוב בתוך הסיפור שנוצר אצלך, "עבדתי בעבודה מסוימת, דפקו אותי ולא שילמו לי את השכר שמגיע לי (סכום של 1000 ש"ח)", עשוי להיות כזה או אחר, אך הייתי ממליץ לך תחילה לכתוב מחדש את החלק הזה בסיפור, מפני שכאשר תגיע אליהם ותדרוש את כספך, אתה לא תגיע אליהם, אלא אל הדמויות בסיפור הבלתי-נעים שלך, מה שאומר שתגיע אליהם כועס, מעוצבן ו"מעורר טריגרים" מבחינתם.

אתה מכיר את הבדיחה עם הג'ק?
אז כזה.

מנתוני מציאות זהים נוצרים בתוך כל אחד מאיתנו סיפורים שונים לגמרי.
כאשר אנחנו משוחחים עם האנשים, אנחנו לרוב, במידה מסויימת, מקרינים עליהם את הסיפורים שלנו, בהם הם מככבים.
אנחנו לא רואים אותם לגמרי, בדרך כלל, אלא במטושטש, אם בכלל, מבעד לדמויות שאנחנו מקרינים עליהם, הלקוחות בדרך כלל מהסיפורים הבדיוניים שנרקחים בתוכנו, המבוססים על מגוון המידעים האגורים במערכת שלנו כתוצאה מכל חיינו ותגובותינו אליהם עד כה.

אם המצב שקרה מוכר לך, בעיקר רגשית, סביר להניח שזוהי אכן הקרנה כבדה כלשהי של סיפור המוטל על מרקע המציאות.
פזר את הערפל... ראה מחדש את כל השתלשלות האירועים... כשאתה קולט שרוב הדברים שדמיינת בסיפור שלך, הינם אכן דמיוניים, כגון המניעים שלהם, המחשבות של הדמויות בשלבים שונים של השתלשלות המקרים, הרגשות שלהם, הסיבות שלהם... וכתוצאה מכך, מבלי שתנסה ליצור סיפור חדש, יווצר מעצמו סיפור חדש, הרבה יותר קרוב אל המציאות, הרבה פחות מקומם ומכעיס.

מתוך התפיסה החדשה, המזוככת, יהיה לך קל בהרבה לגשת, לתקשר ולתקן את הטעון תיקון, כפי שכולנו בעצם רוצים לעשות, כולל הם, במקום כזה או אחר.
הצעה חמודה זו שהוגשה לך עכשיו, נוגעת הן בתפקוד החיצוני והן בתפקוד הפנימי.

אנחנו כותבים סיפורים רבים, בעצם חיינו. אתה עכשיו, למשל, כותב בעצם מעשיך בשניה זו - סיפור שבו אתה קורא עכשיו הודעה בפורום ב"תפוז". זוהי עובדה, הנובעת ממה שאתה עושה עכשיו (קורא הודעה ב"תפוז"). בנוסף אל מה שאתה כותב במעשיך, אתה כותב גם במחשבותיך, ברגשותיך, בפרשנויותיך, מאחר ואלה הם חלק מהסיפור. ברגע זה ממש. מעניין מה קורה בסיפור שלך עכשיו.

שליטה במעשיך, במחשבותיך, בפרשנויותיך, בדמיונותיך וכדומה, הינם שליטה בסיפור שאתה יוצר בעצם עשייתך הכוללת, הפנימית והחיצונית, ברגע הזה ממש...

מומלץ בדרך כלל "לכתוב" (במעשים החיצוניים והפנימיים) סיפורים טובים. בעלי סוף טוב... וגם אמצע טוב... והתחלה טובה, אם אפשר.

 

[RahutLakum]

אם אני אספר את הסיפור ככה:

"עבדתי במקום מסוים, החלטתי לעזוב, הבוס אמר לי שהוא כועס ושהוא מנכה משכרי, החלטתי להשיב את כספי המגיע לי עפ"י חוק."
לספר רק את העובדות. לא לספר את מה שאני חשבתי ולא את מה שאני חושב שהבוס חשב. לא לתת פרשנויות....

היום אני ממש רגוע וכמעט שלא כועס כמו אתמול, וגם לא חש באיזשהן רגשות כלפי הבוס, פשוט מרגיש אדיש כלפיו.

מאז שהתחלתי לעשות מדיטציה, סף הרגשות שלי עלה, במילים אחרות אני פחות רגיש.
וזה אחד הדברים שהתחלתי להבחין בו לפני כמה חודשים. וזה ממש מדהים.
אם פעם משהו קטן היה מעצבן אותי, יכולתי להתעצבן במשך שעות, היום הכעס נעלם תוך דקות בודדות (אפילו שניות).

אם המקרה הזה היה קורה לפני שהתחלתי לעשות מדיטציה יכולתי לכעוס במשך כמה ימים טובים.


תודה רבה לכולכם.
יש לי עוד הרבה מה ללמוד.

 

[בן טל-שחר]

בטח שהרבה יותר טוב

תהנה מהפעולה היעילה שלך בתוכך... המשך שדרוג נעים...
תהנה מהפעולה היעילה שלך מחוצה לך... המשך שדרוג נעים...

פעולה טובה שאתה עושה בפנים, תומכת בכל הפעולות החיצוניות שלך.
פעולה טובה שאתה עושה בחוץ, תומכת בכל הפעולות הפנימיות שלך.

תחי הבחירה בטוב ביותר!

 

[בן טל-שחר]

שיתוף לכולם...

עברתי עכשיו על הודעתי "הסיפור"
ובדקתי איך זה לקרוא אותה בלי סימני פיסוק
כפי שקלטתי שהרבה אנשים עושים

ונדהמתי לגלות כמה המשמעות שונה
עבור אלה שאינם יודעים מה בדיוק כדאי להם לעשות עם הסימן "," או הסימן "." המופיעים בטקסט (מבחינתם הוא רק הפרעה)

והחלטתי לשדרג משהו בכתיבה שלי
ואני מיישם זאת כבר עכשיו בהודעה זו להנאתי:

להיות מודע בזמן הכתיבה
גם לקריאה של אלה
שאינם מבינים/קוראים סימני פיסוק

וכך ההודעות שלי תהיינה מובנות יותר גם להם
שזה קצת כמו לעשות שאתר אינטרנט יהיה נגיש לכל הדפדפנים

 

[neophile]

יש בית משפט לתביעות קטנות בשביל זה

עד כמה שאני יודע אפילו לא צריך עורך דין בשביל זה , אבל כן צריך הוכחות .

 

[מיכל הררי]

הייי

הכעס שאתה חש נובע מין הסתם מתחושה של חוסר אונים, מתחושה של "זה לא בסדר", מתסכול.
מזה שאתה צריך להתמודד עם הנושא הזה.
לפעמים כעס כזה גם נובע מפחד להתמודד עם המצב.
אם היית יכול ללחוץ על כפתור ולקבל את הכסף חזרה, היית לוחץ על הכפתור.

אין קשר בין הרצון להרגיש רגוע ושלוו
לבין לקבל את הכסף שמגיע לך.

אדם יכול להיות שלוו ורגוע
ועדיין להחליף את המנה במסעדה כי המנה הגיעה מקולקלת.
הוא גם יכול לצעוק על המלצר ולהרגיש רותח מבפנים ולצעוק בכל המסעדה. אז זה אתה לא רוצה, וזה מובן.
רוצה להיות שלוו ורגוע ועדיין להשיב את כספך.

תחווה את הכעס במלואו, אל תעצור אותו. אחרת אתה מחניק אותו ומשמר אותו ליותר זמן.
תחווה אותו בלי קשר לאנשים האחרים בסיפור.
אם אתה יודע לחוש רגש בגוף, תשכב וממש תחוש פיסית את הכעס בביטוי הפיסי שלי.
תן לזה לעלות ורק תחווה פיסית.
תראה היכן בגוף יש את אנרגיית הכעס. ותנשום לשם תוך כדי שאתה מרגיש ונמצא בה.

אחרי שתחווה את זה במלואו, תחליט מה הדרך הכי בריאה, קלה, נטולת מאבקים ורדיפות שדרכה אתה יכול לקבל חזרה את מה שמראש שלך.

מתוך מצב רגוע יחסית, פתאום מתגלות דרכים חדשות ולא הדרכים הכועסות והנקמניות שראינו כשאנחנו במצב של כעס רותח...

נ.ב.
לגבי הצד שלא שילם לך. זאת בעייה שלו. לא יודעת למה הוא עושה את זה, כנראה הוא בהישרדות, כנראה לימדו אותו לרמות. לא יודעת. אבל זה לא צריך לעניין אותך למה.
תבקש את מה שמגיע לך, בלי להתעסק בלמה לא קיבלת.
אחרת אתה סתם רב איתו על ריק.

הכוונה, במקום להגיד לו למה לא נתת לי את זה וזה... תתמקד רק במה שאתה רוצה להשיג.
הי יוכבד,
על העבודה שעשיתי מגיע לי X כסף שהובטח לי.
עד עתה לא קיבלתי אותו.
העבר לי את הכסף לחשבון הבנק, או שלח לי צ'ק.
עדכן אותי כשעשית זאת.
יום נעים,
משה