מה דעתכם?

[vered4]

מאחר ואנחנו עוסקים בגיל הגן

אז היא התחילה

באופן עקרוני את צודקת, אבל כשמישהו כותב דברים ברמת הגזמה מסוימת בפורום הפתוח, (כמו שמישהי אחרת כתבה פעם לך...), יש לדעתי מקום לתשובה גם בפורום הפתוח. ולענין עצמו, מעניין שshellylove אישרה את דברי.

 

[דסי אשר]

מאחר ואנחנו לא בגן ילדים

בכלל לא מענין אותי מי התחיל- אני רוצה לשמור על אווירה ענינית בפורום. לרגשות שלנו אחד כלפי השני, יש מקום נהדר- שהוא תיבת המסרים. אני חושבת שמאז שיש לנו האפשרות להשתמש באמצעי זה, חלה ירידה בכמות התכנים המלווים באמוציות שליליות בפורום. דסי

 

[נעה גל]

את צודקת 100%

 

[עירית ל]

בגן עיריה בו ביקרתי מתוך הכרות עם

בגן עיריה בו ביקרתי מתוך הכרות עם הגננת, היא הראתה לי תמונות שצלמה במהלך השנה. ברבות מהתמונות מופיעה אם שבחופשת הלידה שלה נהגה לבקר ולשהות ארוכות בגן של הבן הגדול עם התינוקת. הגננת התייחסה לזה בשיא הטבעיות ואף בגאווה, לדעתי, על רמת השיתוף של הורים בחיי הגן. זו גננת שמאוד אוהבת מעורבות הורים ולכן זה לא צרם לה וגם לא לי. אם לא יצא לי לשהות בגן של בני ולהורים אחרים יש, אני בטוחה שהרגש היחיד שארגיש בנושא הוא קנאה בהם ולא עוינות כלפיהם.

 

[Shellylove]

אז כמה הבהרות

כאמור, את כל הפרטים אני יודעת מ"יד שניה", כי אני לא ראיתי את האמא בגן אף פעם (כי אני לא נמצאת שם בשעות הללו...), אבל: 1. כמו שהבנתי יש פה אינטרס כלכלי של מנהלת הגן. לא נרשמו מספיק ילדים בינתיים ואחרת אולי היא הייתה מתנהגת אחרת. 2. הבנתי שהאמא לפעמים עושה עם הילד פעילויות אחרות ממה שקורה בדיוק בגן 3. מהתרשמותי האישית (בלבד) מאישיותה של האמא, היא מאד מרוכזת בילד שלה (ומאד מאד מתלהבת...). לא ראיתי שהילדים האחרים בגן מכירים אותה יותר או מתייחסים אליה יותר. 4. אין בעיית שקיפות בגן, כלומר אפשר לבוא ולבקר, אבל פה מדובר על שהיה של שעות באופן קבוע ולא ביקור. האם אתם חושבים/ות שזה מפריע לילדים האחרים? (ליאת, דסי, חנה ומי שעוד, מעניין אותי לשמוע את דעתכן כצוות המטפל).

 

[ליאת גננת מרעננה]

Shellylove, איזה התקלה! ../images/Emo3.gif

ביקשתי לשמוע מה האמהות מרגישות בעניין, בגלל שבאמת איני יודעת מה "נכון". הבעייה היא שאי אפשר כאן לקבוע חוקים של שחור/לבן. לילדים שונים יש צרכים שונים. בהחלט יתכן שיהיו ילדים שירגישו מקופחים ולחוצים כשלילד אחר יש ליווי הורי צמוד. יש ילדים שזה ממש לא ישנה להם. כדי שהילד יוכל לקבל את המיטב מהגן, חשוב מאד לפתח יחסי אמון בין ההורים לגן. התפיסה שלי היא שאת אמון ההורים עלי לרכוש, ואיני מצפה שרק בגלל שרשמו את הילד אצלי, אוטומטית תצמח התחושה הזו. אבל כמו לילדים, גם להורים שונים יש צרכים שונים.יש הורים שמפתחים אמון בצ´יק, ויש אנשים שהם יותר חששנים, חשדנים, דואגים. לראשונים יש צרכים שונים מלשניים. עוד פקטור במשוואה המסובכת גם ככה, הוא אישיות ההורה הנשאר בגן, וסוג היחסים שלו עם הילד. יש הורה שישב "כמו טפט", וישמש מעין עוגן בטחון פאסיבי לילדו. הורה כזה מן הסתם יהיה הרבה פחות מורגש בגן. יש הורה שיהיה מאד דינאמי. הורים דינאמיים יכולים לתפקד כמעט כמו איש-צוות נוסף: להפעיל ילדים, לקנח אפים, להקריא סיפור וכד´. אבל הוא גם יכול להיות מתערב, מתערב בעימותים לטובת ילדו, ביקורתי כלפי הורים אחרים או אנשי הצוות. לפעמים, וזו דוגמה מצויינת, אנחנו נאלצות לשקלל המון גורמים, שחלקם סותרים. אסור לשכוח שכאשר אנו חושבים על טובת הילד, ההורה הוא חלק בלתי נפרד ממנו. אז מה עושים כשיש התנגשות בין טובת הילד לטובת ההורה?!? נו, דסי, הצילו!

 

[דסי אשר]

אני חושבת ששלי לוו נתנה לנו נתונים

מלאים מחד, וגם השקולים שליאת הציגה הם אמיתיים ומציאותיים. אבל, מה ששלי כותבת, שמדובר בקשר מיוחד- שאיני רוצה להעריך אותו, כי לא ראיתי אלא רק שמעתי דרך שלי כאן בפורום - בין האם והילד. הילד לא חדש בגן. גם האם לא חדשה בגן. אין כאן קשיי הסתגלות של הילד לגן, לא של האם לגן. אין גם תהליך של יצירת אמון של האם בגננת. אני נוטה לקבל את הגישה, כפי שמובנת בדרך מאד ברורה מהתיאור של שלי- שלאם יש צורך להשאר עם הילד שלה, להיות לידו, להפעיל אותו, ואין כאן משהו מהתיאור שנעה הציגה, כאשר היא שהתה תקופות ארוכות בתינוקיה של איתמר. נעה הייתה עם איתמר- אבל הייתה פנויה ונוכחת גם לילדים האחרים, גם עזרה לצוות. לדעתי, הגננת, ואני מקבלת את טעוניה של וורד, משקולים שונים- או מחוסר אסרטיביות, און מצורך כלכלי- לא מתערבת במצב. לא אומר על הגן הזה. אבל בהחלט אוכל לספר על משפחתון אחר, בו המפעילה של המשפחתון לא הייתה אסרטיבית, ולא ידעה כיצד להתמודד עם קשר דומה בין אם וילד. על כך נודע לי בדיעבד. הילד והוריו, הגיעו למשפחתון שלי. מה שראיתי- הדליק נורות אדומות. הוא לא התקרב לחברת הילדים בחצר המאד אטרקטיבית שלי(מה שאתם קוראים חצר גרוטאות...), למרות שאמו ישבה איתי. הוא אפילו לא התיישב לידה, בחיקה. כאשר אביו נכנס למשפחתון- הוא נשאר בחוץ. הו אלא התקבל למשפחתון כיח ההורים התמקחו איתי על מחיר, והודעתי להם, וזה היה לפני שנים רבות, שזהו המחיר, ועליהם להחליט. כזכור, אני נותנת שירותי מידע להורים לגבי משפחתונים, ובאותו יום אתרתי מטפלת מיוחדת(שאחת מוותיקות הפורום, כשעוד היה הIOL, הייתה בו). צלצלתי אל המטפלת ותארתי את הילד והתנהגותו, ומאחר ומדובר באשה עם רקע של עבודה עם ילדים לקויי למידה, מנהלת בית ספר אזורי לשעבר, היה לי ברור שהיא תוכל להתמודד עם הנושא. היא היית המוכנה להתמודד עם האתגר המקצועי. היא אפשרה לאם להיות עם הילד שבוע ימים. אחרי שבוע ימים הסבירה לה בעדינות ובשפה מקצועית, מדוע עליה לאפשר לילד לגדול, תוך כדי פרידה ממנה. תוך זמן קצר הילד הפך להיות ילד פעיל, נהנה מחברת הילדים, מפותח כדבעי, וגם מסוגל להתמודד עם הופעתו של אח נוסף...(עד כמה שניתן להיות מוכנים). נכון, מי אני שאגדיר מהי טובת הילד? במושגים שלי= מבחן התוצאה מאשש פעם אחר פעם את הערכותי. דסי