Shellylove
New member
מה דעתכם?
במפגש עם עוד הורים מהגן של שלי הסתבר שיש אמא שמגיעה לגן לעיתים קרובות ונשארת זמן מאד ממושך (מס´ שעות) עם הילד, משחקת איתו, שרה לו ומפעילה אותו במקביל לפעילות הגן. הגן לא חדש עבור הילד וגם הצוות לא, כך שזה לא חלק מ"מאמץ הסתגלות" וכנראה גם בשנה שעברה זה היה ככה. אחת האימהות אמרה שלה זה נורא מפריע, כי נראה לה שזה יכול ליצור קנאה אצל שאר הילדים (בגילאי 1.7-3), כי אולי הם ירגישו: "למה אמא שלי לא באה להיות אתי בגן?". לדבריה, הדבר מפריע גם לצוות הגן, שניסה לדבר עם אותה אם, אך עד כה ללא הועיל. מה דעתכם?
במפגש עם עוד הורים מהגן של שלי הסתבר שיש אמא שמגיעה לגן לעיתים קרובות ונשארת זמן מאד ממושך (מס´ שעות) עם הילד, משחקת איתו, שרה לו ומפעילה אותו במקביל לפעילות הגן. הגן לא חדש עבור הילד וגם הצוות לא, כך שזה לא חלק מ"מאמץ הסתגלות" וכנראה גם בשנה שעברה זה היה ככה. אחת האימהות אמרה שלה זה נורא מפריע, כי נראה לה שזה יכול ליצור קנאה אצל שאר הילדים (בגילאי 1.7-3), כי אולי הם ירגישו: "למה אמא שלי לא באה להיות אתי בגן?". לדבריה, הדבר מפריע גם לצוות הגן, שניסה לדבר עם אותה אם, אך עד כה ללא הועיל. מה דעתכם?
) כשאני נמצאת במשפחתון, אם כל ילד יבקש ממני מים, אמזוג לו. אם הבת שלי תבקש ממני - אמזוג לה, וגם אתן לה חיבוק ונשיקה תוך כדי. אם ילד שאני חושבת שהוא חמוד יבקש - אקרא לו "חמוד", וגם אלטף לו את הראש. שישכח מנשיקה. אם ילד שאני חושבת שהוא מגעיל יבקש ממני מים - בכוח אכריח את עצמי לאמר "כן, חמוד", ובטח שלא אלטף אותו. בכל מקרה - אני חושבת שהוא ישים לב להבדל. ואם אני שואלת את המטפלת אם נגה יכולה עכשו לשחק במשהו - המטפלת תמיד מסכימה. אני מנחשת שכשאני לא שם, קוראה שנגה מבקשת משחק, והמטפלת אומרת לא עכשו. לגבי זה שהצוות פותר בעיות - זו גישה טובה, ואם הם מצליחים להסביר את זה להורה המלווה - מצוין.