הנה- המון חומר למחשבה
בתלמוד (ב"מ פה, א) מופיע סיפור מופלא שמסייע בהבנת היחס שראוי שיהיה לנו כלפי בעלי חיים. רבי יהודה הנשיא, היה אחד מגדולי הדורות. מפעלו הגדול - עריכת המשנה - הוא היסוד ללימוד תורה שבעל פה. עליו גם נאמר שזכה לתורה וגדולה במקום אחד, שהיה תלמיד חכם גדול וגם עשיר מופלג ובעל מעמד אצל מלכות רומא. פעם אחת לקחו עגל לשחיטה, ואותו העגל הרגיש בדבר, וכדי להימלט ממר גורלו, ברח והחביא ראשו בין כנפי בגדו של רבי וגעה בבכיה. אמר רבי לעגל: לך אל השוחט, כי לכך נוצרת. באותה שעה נתעורר על רבי קטרוג גדול בשמים, ואמרו, הואיל ולא ריחם על אותו עגל, יבואו עליו ייסורין קשים. וכך סבל רבי שלוש עשרה שנה מכאבי חניכיים ומכאבים בהוצאת השתן. יום אחד ניקתה שפחתו את הבית ומצאה גורים קטנים של חולדה, ועמדה לזורקם. אמר לה רבי, הניחי להם, שכן נאמר: "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט). באותה שעה אמרו בשמים, הואיל ורבי גילה רחמים מרובים על בעלי חיים, ראוי שאף עליו ירחמו, ונסתלקו ממנו יסוריו. המסקנה היא שאמנם מותר לאכול- אבל זה לא אומר שמותר להתאכזר. לא באתי להגיד לך להיות צמחוני- אני בעצמי חובבת בשר מושבעת, ואם יורשה לי להגיד, טעמתי סטייקים אדומים וקרפצ'יו טעימים בחיים שלי. אבל אני בהחלט הייתי רוצה שיהיו תנאים טובים לחיות.
)