אף אחד לא יכול לומר לך ב-100% מה יהיה
תמיד יש שביב של סיכוי, אבל במקרה שלך את חייבת להבין שהסיכוי הוא מאוד מאוד מאוד מזערי, גם בגלל שאתם מכירים שנים וגם בגלל שכבר ניסיתם זוגיות, בגלל שלא נפרדתם כשיש אהבה גדולה בגלל כל מיני נסיבות חיצוניות שהפריעו לכם אלא בגלל שהוא הפסיק לאהוב, בגלל שהוא בן 33 ועדיין חסום רגשית ולא מסוגל להיות בקשר אמיתי. את באמת רוצה להעביר את עצמך את כל החרא הזה רק בשביל לנסות לתת סיכוי לקשר שקרוב לודאי לא יצליח אפילו אם הוא כן יתפתה לחזור אליך לתקופה מסוימת? האם את באמת רואה את עצמך מתחתנת עם הבן אדם הזה ומקימה איתו בית ומשפחה ומתמודדת איתו עם כל המשברים של החיים? אני מנחשת שלא, ואני מנחשת שאת מספיק חכמה לדעת שעם בן אדם כל כך לא יציב לא מקימים בית משותף וכורכים את כל החיים שלך בו, לכן את יודעת שפרידה כן תבוא מתישהו וזה רק עניין של זמן. השאלה כמה חרא תאכילי את עצמך בתהליך. זה לא הגבר האחרון בעולם. בסך הכל הייתם ביחד כמה חודשים, נחמדים ונעימים ומרגשים ככל שיהיו, כמה חודשים בודדים והוא כבר מצא את הדרך החוצה. בלי טיפול מקצועי או סדנאות או איזושהי הסתכלות מעמיקה פנימה מצידו - כלום לא ישתנה אפילו אם תכרכרי סביבו עוד 5 שנים ואפילו אם הוא כן יישבר ברגע של חולשה/שיעמום/חרמנות ויחליט לחזור להיות איתך, זה רק עניין של זמן עד שזה יחזור שוב. כואב לי לראות אותך כל הזמן מדברת וחושבת וטוחנת את הנושא וזוממת כל מיני מזימות כדי להחזיר אותו. די, תני לו ללכת, הוא לא מתאים לך ועוד כמה חודשים או שבועות או שנים ואחרי שתכירי מישהו רציני ותהיי איתו בזוגיות אמיתית (כזאת שתימשך לטווח הארוך ולא כמה חודשים בודדים לפני שנמאס לו) את תסתכלי אחורה ולא תביני למה לעזאזל רדפת אחרי גבר מתוסבך כזה וכמה טוב שאת עכשיו עם מישהו שאוהב אותך באמת ומחויב לך ושאת לא צריכה להתאמץ בשביל זה כי זה הדדי וטוב ואמיתי. חבל לי שאת לא נותנת לעצמך את הצ'אנס הזה וממשיכה לענות את עצמך במחשבות איך להתעקש דווקא על גבר שכל כך לא מתאים להיות בקשר כמו שאת רוצה.
