מה דעתכם?
סיימתי קשר עם בחור. אני אוהבת אותו אבל מבחינתו האהבה דעכה... הינו יחד זמן קצר אבל אנחנו מכירם כבר כמה שנים (במהלכן לא היה קשר אינטנסיבי בכלל). מבלי להתעמק בזה אם כדאי לי לפתח ציפיות או לא, ואם זה בריא או לא... מה דעתכם על הדבר הבא- האם הסיכוי שנחזור להיות יחד גובר אם נהפוך עכשיו להיות ידידים ונתקרב אחד לשני יותר (מה שלא קרה כל כך לצערי בזמן הקשר) או שהסיכויים גוברים אם ננתק את הקשר לגמרי ועוד ארבעה חודשים אני אופיע שוב בחייו. אולי אז יתעוררו בו רגשות מחדש? הבהרות: בתחילת הקשר הבחור היה מטורף עלי. מאוהב - מאוהב- מאוהב!!!. אבל בגלל סיבוכים עצמיים יש לו בעיה להפוך את ההתאהבות לרגשות יציבים של אהבה... זה משהו שתמיד היה לו ולכן מנע ממנו להיות בקשר ארוך (והבחור בן 33...). ושוב- אין צורך להגיד לי שזה לא בריא לפתח ציפיות, או שאני צעירה ואני לא צריכה להשקיע במישהו עם בעיות כאלו... זה לא משנה כרגע. אני אוהבת אותו ורוצה לשמוע את דעתכם באיזה מהמצבים אני אוכל לקדם את עצמי יותר. תודה
סיימתי קשר עם בחור. אני אוהבת אותו אבל מבחינתו האהבה דעכה... הינו יחד זמן קצר אבל אנחנו מכירם כבר כמה שנים (במהלכן לא היה קשר אינטנסיבי בכלל). מבלי להתעמק בזה אם כדאי לי לפתח ציפיות או לא, ואם זה בריא או לא... מה דעתכם על הדבר הבא- האם הסיכוי שנחזור להיות יחד גובר אם נהפוך עכשיו להיות ידידים ונתקרב אחד לשני יותר (מה שלא קרה כל כך לצערי בזמן הקשר) או שהסיכויים גוברים אם ננתק את הקשר לגמרי ועוד ארבעה חודשים אני אופיע שוב בחייו. אולי אז יתעוררו בו רגשות מחדש? הבהרות: בתחילת הקשר הבחור היה מטורף עלי. מאוהב - מאוהב- מאוהב!!!. אבל בגלל סיבוכים עצמיים יש לו בעיה להפוך את ההתאהבות לרגשות יציבים של אהבה... זה משהו שתמיד היה לו ולכן מנע ממנו להיות בקשר ארוך (והבחור בן 33...). ושוב- אין צורך להגיד לי שזה לא בריא לפתח ציפיות, או שאני צעירה ואני לא צריכה להשקיע במישהו עם בעיות כאלו... זה לא משנה כרגע. אני אוהבת אותו ורוצה לשמוע את דעתכם באיזה מהמצבים אני אוכל לקדם את עצמי יותר. תודה