nonsensical
New member
מה דעתכם על רש"י
בטרם אבהיר את שאלתי הקדמה קצרה
ובכן אני מעריץ גדול של רש"י..
וכעת אני ממש מסמיק, אבל רש"י מנע ממני לחלל שבת כמחצית השנה בראשית תקופת אניסותי
כל אימת שחשקה נפשי לחלל שבת לצורך כלשהוא בלמתי ברגע האחרון באומרי: הלו תרגיע אתה לא יותר חכם מרש"י או קיי!
לדעתי יצירה מונומנטלית כשלו (למרות שהוא כילה את כשרונותיו על הבלים) היא מהכבירות בהיסטוריה,בהתחשב בעובדה שזו יצירת יחיד.
אל תסקלו אותי אם נסחפתי מעט. (מעריץ או לא)
ההתמצאות שלו בכל תחום אפשרי בלי ויקיפדיה ובלי אינטרנט.
שליפת ציטטות מכל חור בתנ"ך ובתלמוד ללא אוצר החוכמה ופרוייק השו"ת.
אבל לא לשם כך פתחתי את השרשור.
אלא באתי לדון על הסכיזופרניה הקלה שמאפיינת את רש"י.
כשמעיינים בפירושו על התלמוד, בעיקר באיזורים השפויים של התלמוד, אני רואה מול עיני א קאלטער ליטוואק שחוץ מנשים נזיקין וחושן משפט לא מעניין אותו שום דבר.
מלבד זאת מזהים אצלו הבנה בריאה הניצבת עם שתי רגלים כל הקרקע, ויכולת מדהימה לפשט במילים ספורות את המושג הכי אבסטרקטי.
אך כשמגיעים לפירושו על המקרא, חזיז ורעם, העניינים עגומים לחלוטין, כאן אני כבר מזהה באבא תמהוני וצבעוני המפיק הנאה מיוחדת מהבאת מדרשים הזויים וגרוטסקיים.
הבוקר בקריאת התורה נתקלתי ברש"י המביא את המדרש שהנחש שידל את חוה לאכול מעץ הדעת בתואנה שיהוה אכל מפריו, ומכח אכילה זו נתמלא מוחו בינה וברא את העולם.
חי נפשי למראה מדרש זה כמעט שנפלט מפי צחוק היסטרי באמצע קריאת התורה.
ככלל, ידוע שלרש"י היתה נטיה להיצמד במקומות רבים למדרשים אויליים גם במקומות שבהחלט ניתן היה להסתדר בלעדיהם.
ומי יודע אולי בשל כך הוא איבד לבסוף את השפעתו המבורכת עלי.
מעניין לדעת מה הניע אותו.
האם אכן הוא האמין במדרשים המפוקפקים הללו?
הנתתם דעתכם על כך פעם?
בטרם אבהיר את שאלתי הקדמה קצרה
ובכן אני מעריץ גדול של רש"י..
וכעת אני ממש מסמיק, אבל רש"י מנע ממני לחלל שבת כמחצית השנה בראשית תקופת אניסותי
כל אימת שחשקה נפשי לחלל שבת לצורך כלשהוא בלמתי ברגע האחרון באומרי: הלו תרגיע אתה לא יותר חכם מרש"י או קיי!
לדעתי יצירה מונומנטלית כשלו (למרות שהוא כילה את כשרונותיו על הבלים) היא מהכבירות בהיסטוריה,בהתחשב בעובדה שזו יצירת יחיד.
אל תסקלו אותי אם נסחפתי מעט. (מעריץ או לא)
ההתמצאות שלו בכל תחום אפשרי בלי ויקיפדיה ובלי אינטרנט.
שליפת ציטטות מכל חור בתנ"ך ובתלמוד ללא אוצר החוכמה ופרוייק השו"ת.
אבל לא לשם כך פתחתי את השרשור.
אלא באתי לדון על הסכיזופרניה הקלה שמאפיינת את רש"י.
כשמעיינים בפירושו על התלמוד, בעיקר באיזורים השפויים של התלמוד, אני רואה מול עיני א קאלטער ליטוואק שחוץ מנשים נזיקין וחושן משפט לא מעניין אותו שום דבר.
מלבד זאת מזהים אצלו הבנה בריאה הניצבת עם שתי רגלים כל הקרקע, ויכולת מדהימה לפשט במילים ספורות את המושג הכי אבסטרקטי.
אך כשמגיעים לפירושו על המקרא, חזיז ורעם, העניינים עגומים לחלוטין, כאן אני כבר מזהה באבא תמהוני וצבעוני המפיק הנאה מיוחדת מהבאת מדרשים הזויים וגרוטסקיים.
הבוקר בקריאת התורה נתקלתי ברש"י המביא את המדרש שהנחש שידל את חוה לאכול מעץ הדעת בתואנה שיהוה אכל מפריו, ומכח אכילה זו נתמלא מוחו בינה וברא את העולם.
חי נפשי למראה מדרש זה כמעט שנפלט מפי צחוק היסטרי באמצע קריאת התורה.
ככלל, ידוע שלרש"י היתה נטיה להיצמד במקומות רבים למדרשים אויליים גם במקומות שבהחלט ניתן היה להסתדר בלעדיהם.
ומי יודע אולי בשל כך הוא איבד לבסוף את השפעתו המבורכת עלי.
מעניין לדעת מה הניע אותו.
האם אכן הוא האמין במדרשים המפוקפקים הללו?
הנתתם דעתכם על כך פעם?
