הוריה של נועה קירל צודקים. רק להורים שדוחפים את ילדיהם להצלחה יוצאים ילדים מוצלחים. הנטיה הטבעית של כל ילד היא לעצלנות, 100% מהמצטיינים הם ילדים שהוריהם דחפו אותם לכך.
בדוק להפך. לרוב, הנטייה של ילדים עצלים - משבשת נסיון דחיפה.
ילד טיפש זה כמו ג'לי - אם תנסה לדחוף אותו, הידיים שלך יתלכלכו, אבל הוא לא יזוז.
יש לי 4 ילדים,
ה2 הראשונות הן כמוני, מושיבים אותן מול ש"ב מאתגרים, הן
תמיד יעשו הכל. יש להן מנוי בספריה, והן מנצלות אותו - לוקחות ספרים וקוראות.
דחיפה לא תעשה כלום, כי הן דוחפות את עצמן.
צריך רק
לעזור להן - לרשום אותן למבחני הצטיינות, כדי שהן יממשו את עצמן.
הילדה הרביעית - מגיל שנתיים מתיישבת מול סרטונים באנגלית, משננת את המשפטים - וככה למדה אנגלית.
בלי דחיפה. מטפסים על ההר - כי הוא שם ! ! !
אבל עם הבן השלישי - בעיה.
מנסים לדחוף אותו - הוא בורח. זה לא שהוא תלמיד גרוע (לטענת המורה, הוא הכי טוב בכיתה שלו), זה פשוט שאין לו את הדרייב הפנימי הזה.
וזה מפחיד אותי - כי אח שלי היה כזה, ופשוט שום דבר לא עזר.
רק עכשיו, בגיל 35 הוא לומד ברצינות.
ילדים מעדיפים לשחק משחקי וידאו כל היום ולא ללמוד.
כולם מעדיפים גם לשחק ולא להיות כל היום רק בלימודים ועבודה.
אם תלחץ יותר מדי על ילד - הוא יצא קודר ועגמומי. מתוסכל לכל החיים.
אני מכיר מישהו כזה, בן 80, ועדיין כועס על אמא שלו שלא נתנה לו לרכב על אופניים כשהיה ילד.
גם כשרונות שיש, לא בהכרח יתפתחו ללא דחיפה ויש גם נטייה טבעית של פחד מכשלון. הורים שלא דוחפים את ילדיהם לנסות למרות הפחד ולנסות שוב ושוב אם נכשלים ילדיהם יהיו לוזרים.
נגד פחד מכישלון - מעודדים. יש כאלה שמשפילים, וברור שזה גורם נזק.
אבל ילד שטוב במשהו ונמשך אליו - מנסה לפתח אותו באופן טבעי. מחפש איך לעשות את זה.
אגב, יודעים מה משותף לכל המיליארדרים שעשו את הונם בעצמם (להבדיל מאלה שנולדו כאלה)? הם נכשלו מספר פעמים לפני שהצליחו, היו להם רעיונות שנכשלו לפני שהרעיון שגרם להם להתעשר הצליח. במילים אחרות, סיבת הצלחתם הייתה שמעולם לא התייאשו, הם הפיקו לקחים מכל כישלון ואחריו ניסו שוב, עד שהצליחו.
כולם נכשלים, וזה ברור, השאלה היא איך.
יש טיפוסים כמו אליזבת הולמס וסם בנקמן: הכישלון שלהם כ"כ מהדהד וקלוסלי, שאף אחד לא יתקרב אליהם.
אחרים - נכשלים בגלל הנסיבות, או חוסר נסיון.
מפיקים לקחים - ובפעם הבאה מצטיינים.
הורים שרוצים ילדים מוצלחים צריכים לדחוף אותם לקצה גבול יכולתם וללמד אותם לעולם לא להתייאש.
וגם למקד מאמצים,
להתאים את אופן הלימוד שלהם לאישיות שלהם,
ולהנות ממה שהם עושים