מה דעתכם על זה?

מה דעתכם על זה?

"עד עכשיו הייתי "סמנכלית" בלתי מוצהרת של החברה עכשיו חזרתי משיחה עם הבוס שבישר לי כי עקב העובדה שיש לי בת ואני כבר לא נשארת עד שבע בערב, הוא מכניס דרג ניהולי ביננו שהוא כמובן גבר מנהל אחר בחברה שעבד עד עכשיו חצי משרה ועכשיו הוא יציע לו משרה מלאה של "סמנכל" - מעניין למה אני אף פעם לא קיבלתי טיטל רשמי (גם לפני שהייתי בהריון)- ומכיוון שהוא יהיה הסמנכל החדש הוא יהיה גם אחראי על המחלקה שלי ועליי. כשניסיתי להסביר שלא חייבים להכניס את הדרג הניהולי ביננו זה לא ממש עזר לי כמו תמיד הנשים עם הילדים נדחפות הצידה" מישהי אחרת כתבה את זה במקום אחר ואני לא רוצה לחשוף פרטים מזהים אבל הייתי שמחה לקבל כאן תגובות, זה יכול לקאות הרי יום אחד גם לי. תודה
 

sista

New member
ומה דעתכן על זה?

מאחר שיש לי גורה חדשה, מתוקה ושובבה בעליל קראתי לתומי ספר על אילוף כלבים - אלף את כלבך במו ידיך. יש לציין, שזה ספר עתיק למדי אך התרשמתי ממנו כמקצועי וידידותי לכלב. ברור שהוא נכתב כולו בלשון זכר והתמונות בו היו של גברים מעונבים המאלפים בסמכותיות כלבים שעירים, אבל אני חייבת להוסיף מספר ציטוטים מאלפים: 1. כלב רידג´-בק רודזי: "אלה הם כלבים בעלי רצון עז... רק אדם חזק ותקיף ביותר יוכל לשלוט בהם. נשים, ככלל, כמעט שאינן מסוגלות להשתלט על כלבים אלה." 2. ווימראנר: "משתפס שאינך מחמיר עמו ואינך שולט בו, מסוגל הוימראנר להרשות לעצמו אפילו לגרור אותך אחריו ללא כל התחשבות. הם נוהגים כך בייחוד במקרה שבעליהם הם נשים. כלבים אלה כה נחמדים וחביבים, עד שנשים מתקשות להטיל עליהם מרות, ומוותרות." ועוד פנינה קטנה לסיום: "זכור: כלבך אינו אשם בכך שהמנהל צעק עליך במשרד או בכך שאשתך דפקה את המכונית...". המסקנה: פלא שנותנים לנו לנהוג, קל וחומר לגדל ילדים.
 
נורא הצחיק אותי, אבל אלה המוחות

השטופים של בני האדם שחיים סביבנו. גם לנו, סליחה שאני מדברת ברבים, יש מוחות כאלה שפה ושם מבצבצים החוצה. בקשר לכלבים: אצלי בבית מסתובבות שתי (2) כלבות רוטוויילר. אתן יודעות, מאלה שכשרואים אותן בורחים או מתעלפים. את שתיהן אילפתי במו ידי העדינות. הבן שלי לא חדל מלהשוויץ שלאמא שלו יש שתי מפלצות אוכלות אדם והיא משתלטת עליהן כמו כלום. לאחרונה אילפתי כלב ענק, בוגר ופרוע ובכלל אני מגלה תכונות גבריות למופת. אולי כדאי שאלך לבדוק אם צמח לי משהו שם...
 

אמיר.

New member
יש יותר רופאות מרופאים...

ככה אני מתרשם (כמובן שלא בדרגים הבכירים). וסתם שאלה... האם זה לגיטמי מצידי לדרוש להבדק על ידי גבר ( מטעמי צניעות כמובן) ?
 
אני לא רואה למה לא. גם ככה יחסים

בין רופא לחולה הם רגישים וצריך למצוא מישהו שנוח לך איתו, ואם מסיבות דתיות או אחרות לא נוח לך להיבדק ע"י אישה אני חושבת שזה לגיטימי. אבל בקשר לזה שיש יותר רופאות מרופאים, זו ממש לא ההתרשמות שלי. אולי יותר רופאות משפחה, וגם זה בספק. למישהו יש סטטיסטיקות יותר מדויקות?
 

טל קר

New member
מצאתי כמה קישורים מתאימים.

חלקם יותר חלקם פחות. והנה הנתונים מאתר משרד הבריאות מהקובץ הבא http://www.health.gov.il/pages/files/mikbriut99.pdf אחוז הנשים במקבלי רשיון רפואה בשנת 1999: בין הרופאים 48% בין רופאי השיניים: 36% סה"כ אחוז הנשים בין כלל הרופאים: 38% אחוז הנשים בין כלל רופאי השיניים: 35% קישורים נוספים: א. על השוביניזם במערכת הבריאות הישראלית http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml;$sessionid$KMK3BJQAABGBDLAUAUCSF3VMCQCQMI5G?itemNo=45423&contrassID=2&subContrassID=11&sbSubContrassID=0&listSrc=Y ב. החלק הרלוונטי ממאמר שהוא קצת ישן (1989) אז לא מיצג עד הספרה האחרונה בנוגע לרפואה. המאמר נמצא כאן http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3118 והחלק הרלוונטי הוא "הרופאות אין דבר העומד בפני הרצון. אם אין רופאות מנתחות, למשל, סימן שאין רצונן בכך, שכן מי מונע בעדן? נכון? לא נכון. מעבר לעובדה שלרוב אינה ידועה לציבור, שעד לשנת 1967 היתה באוניברסיטה העברית, למשל, מכסה קבועה של נשים שיכלו להתקבל ללימודי רפואה (כ-10 אחוז בלבד!), צפה ועולה בעיה נוספת. מתברר שהרפואה נחלקת כיום למעשה למקצועות נשיים (רפואת ילדים, למשל) ולמקצועות גבריים, שבראשם הנתיחה. כמה רופאות מנתחות התראיינו לאחרונה ב"ניו-יורק טיימס", וסיפרו על דרכן הקשה עד לשולחן הניתוחים. מספר המנתחות בארה"ב עלה בשנים האחרונות, אך הוא עדיין עומד על 8 אחוזים בלבד. יש הרואים בעלייה זו סימן לשידוד מערכות בנושא הגישה לנשים רופאות, אך אחרים ספקנים יותר. הם טוענים, שעדיין מפלים נשים, ולא מאפשרים להן להיכנס לתחומי נתיחה מסוימים כגון נוירוכירורגיה. ד"ר קונסטאנס באטל, רופאת ילדים מוושינגטון, אומרת שנשים רבות מודעות לאפליה נגדן, ומחליטות שלא תוכלנה להתמודד עם התמחות בנתיחה ועם חיי משפחה בעת ובעונה אחת. לפי ממצאי האגודה האמריקנית ללימודי רפואה, ההתמחויות הפופולריות ביותר בקרב הנשים הן רפואה פנימית ורפואת ילדים. הפסיכיאטריה תופסת מקום שלישי, ואחריה הגינקולוגיה. בנתיחה גינקולוגית חלה עלייה משמעותית במספר הנשים בשנים האחרונות, וכיום מגיעות הנשים ל-51 אחוז מכלל המתמחים במקצוע זה. "המחסומים בדרכה של המנתחת הם סמויים," אומרת ד"ר באטל. ראשי צוותות של מתמחים בנתיחה מהססים עדיין אם לקבל נשים לתוכנית ההתמחות. פעמים רבות נשאלות הנשים בריאיון הקבלה אם בכוונתן להינשא וללדת ילדים. תוכנית ההתמחות אינה בנויה כך שתתאים גם לנשים. סטודנטית אמריקנית לרפואה מסיימת את לימודיה בגיל 25. התמחות אורכת בין 5 ל-7 שנים. בתקופה זו על המתמחה לעמוד לשירות בית-החולים כל ערב, נוסף על יום העבודה הרגיל, ודרישות אלה מתנגשות עם הרצון להקים משפחה. ד"ר סוזן סטיוארט, רופאה פנימית מנתחת בעמדת ניהול בכירה, מצביעה על גורם נוסף למיעוט הנשים בין המנתחים: החוסר במודלים לחיקוי. גם ד"ר פרנצ´סקה תומפסון, המנתחת האורטופדית היחידה בבית - החולים שגו היא עובדת, מסכימה שהיעדר הנשים בין המנתחים אינו נובע מחוסר עניין במקצוע. רופאות בוחרות בהתמחויות שאינן ניתוחים, פשוט מפני שזה מה שמצפים מהן, והן מתפשרות. דיבורים גלויי - לב מסוג זה עוד טרם נשמעו בארץ. אנו עדיין בעידן "הכול תלוי באשה עצמה". אך המספרים שליקטתי מדברים בעד עצמם. קרוב לוודאי שהנתונים שלהלן אינם מדויקים לחלוטין אך הם בהחלט מייצגים. עלעול קצר במדריך הטלפון של "דפי זהב" לאזור תל - אביב והמרכז העלה את המספרים הבאים. (שמות שמינם לא היה ברור ושמות פרטיים שפורסמו בראשי-תיבות בלבד לא נכללו - בסך-הכול 20 רופאים/ות.) 189 רופאי ילדים מופיעים ב"דפי זהב". בתחום "הנשי" הזה קרוב למחצית מהרופאים הן נשים (45.5 אחוז). ובכל זאת, שמונת הפרופסורים בתחום זה כולם גברים. התמונה מוקצנת באופן חד כשעוברים לרופאים מנתחים/ות מסוגים שונים. גם כאן נספרו 189 שמות חד - משמעיים. אך כאן שולטים הגברים. הם מהווים 93 אחוז מכלל המנתחים. עדות מסייעת לכך שהנתיחה יוקרתית יותר מרפואת הילדים היא העובדה, שאחוז הפרופסורים בין המנתחים/ות גדול פי 3.5 מאחוז הפרופסורים בקרב רופאי/ות הילדים. כ-15 אחוז מבין הרופאים המנתחים/ות הם פרופסורים (לעומת כ-4 אחוזים רופאי הילדים). כולם גברים. נראה, אם כן, שגם בארץ נחלקת הרפואה לשניים, והנשים מתמחות בתחומים הנחשבים פחות יוקרתיים. מכיוון שעמדות היוקרה הרפואיות שמורות עדיין לגברים, לא הביא אפילו מספרן הרב של נשים בתחומים "הנשיים" לקידומן במערכת. מתוך 103 רופאי ילדים גברים הועלו 8 לדרגת פרופסור, ומתוך 86 רופאות ילדים לא היתה אפילו אחת ראויה לקידום זה? אתמהא. לא רק אפליה בוטה מסבירה את ההבדל בקידום וביוקרה המקצועית של רופאות ורופאים. לבני שני המינים ציפיות שונות מן המקצוע. פרופסור דפנה יזרעאלי מצטטת מחקר שהעלה כי יותר גברים מנשים מבין אלה שפנו לבתי-ספר לרפואה בארה"ב, נמשכו למקצוע בשל היוקרה וההכנסה הגבוהה הכרוכות בו. בארץ מצאה ד"ר אריקה מוסטקי, שנשים אנושיות יותר בגישה הרפואית שלהן. רופאות מפיקות סיפוק בעבודה מעצם העזרה לזולת. רופאים מייחסים לעצמם איכויות הקשורות לפעילות תוקפנית ותחרותית. מכיוון שאחוז הסטודנטיות לרפואה עלה בשנים האחרונות מ-20 אחוז ל-50 אחוז, יש המקווים לשיפור בממסד הרפואי בעתיד בזכות נהירת הנשים למקצוע ("הארץ", 26.8.88)."
 
בתכנית הטלויזיה ER הציגו את זה יפה.

אני לא יודעת אם אתם צופים קבועים בסדרה, אבל יש דמות של מנתח נרקיסיסטי בשם רומנו שהוא גם שוביניסט, גזען, הומופוב ועוד כמה דברים יפים, וחוץ מלהטריד מינית שתיים מהרופאות שעבדו איתו, הוא גם טרח לשים להן רגליים בכל הזדמנות. כשד"ר קורדיי התעקשה ברב חוצפתה להמשיך לעבוד בזמן הריונה הוא הפך את זה לבלתי אפשרי עבורה, וכשהיא העיזה למחות על זה, הוא אמר לה שאם מה שמשמח אותה זה להיות יחפה במטבח ובהריון אז שיהיה לה לבריאות אבל שתשכח מלהיות מנתחת.
 

sista

New member
רומנו היה גם חנון וקרח

הנה, מגיע לו.
 

Boojie

New member
אהמ. גם גרין חנון וקרח.

והוא דווקא חמוד... (אגב, ההוכחה האולטימטיבית לזה שגרין חנון: הוא היה השחקן הראשי ב"נקמת החנונים"...)
 
חנון וקרח מול בלונדה...

אין לי התנגדות להערות מרושעות - זה מתבל את החיים - וכן יש לי התנגדות לבלונדה בגלל המטען החברתי שההגדרה נושאת עימה - אבל בתעכלס היא דומה לחנון וקרח. שניהם שיפוטים וסטראוטיפיים. לא ? ובאותו עניין - הטיפוס הזה באמת טיפש נאלח בעיני אבל חייב להיות אחד כזה בכל סדרה....
 

wasaby

New member
אם אני לא טועה

ויתכן בהחלט שכן, אותו שחקן משחק גם את בולדוג הנאלח בסדרה פרייז´ר. שחקן אופי?
 
ואם כבר מדברים על סדרות

מישהו ראה "רפואה שלמה" ביום שישי? הפרק היה במיוחד תפור על הפורום. קודם כל יש את הרופאה ההיספנית לו שעוברת ליד אתר בניה והעובדים מעירים לה, והיא עונה למנהיג שלהם בצורה מעוררת הערצה. היא פשוט עושה אותו נורא קטן, ומבלי לקלל או לדבר לא יפה. פשוט תענוג. בקרוב אצלכן! (לא ההטרדה, היכולת להתמודד עם זה באופן כזה מעורר הערצה.) בכל אופן, כתוצאה מכך נדלק עליה אחד מהעובדים באתר הבניה ומנסה לשכנע אותה לצאת איתו, והיא מפרשת כל דבר שהוא עושה או אומר כאילו הוא כמו "כל הגברים" וכו´, כשלמעשה הוא לא התכוון למה שהיא חושבת שהוא התכוון. זה גם קורה בחיים. דבר אחרון בקשר לרומנו - זה אחד הדברים האהובים עלי ב"אי.אר" (וגם "משמרת שלישית", מאותו בית יוצר) - לא מנסים לטאטא את זה שקיימים אנשים כמוהו, ולא מנסים גם להפוך אותו למין יצור מפלצתי שהוא רק רע ושרק לו יש דעות קדומות. מראים את כל הקשת של אנשים שהם ממש קיצוניים וגם אלה שכביכול בסדר, עד שמשהו קורה שגורם לדעות הקדומות שלהם לצוץ.
 

טל קר

New member
לגיטימי ביותר. מכיוון שרוב הרופאים

הינם זכרים (62%) אני מניחה שלא תתקל בבעיה.
 

טל קר

New member
נ.ב. תמיד תוכל לומר שאתה רוצה

להבדק על ידי פרופסור/מנהל מחלקה. רוב הסיכויים שזה יהיה גבר.
 
לאמא של אביב - לפני תגובתי שלי

העברתי בקשה לציפי ג. להגיב מהבט משפטי. העניין נראה לי גם טיפוסי וגם חמור ואני אגיב בהרחבה אחרי שאחשוב קצת, אחטט קצת בחומר "היסטורי" מנשים וקריירה וכמובן לאחר תגובתה של ציפי. תודה שהעלית את הנושא. חנה
 
לא חוקי אבל חוקי -

החוכמולוגיה שבעולם העבודה, נולדה לפני שנים לא מעטות, כשאני, למשל, הגעתי להנהלת בנק לתפקיד בכיר, אחרי שהעיפו את מזכיר המחלקה שסרח. התואר שניתן לי היה פקידת מחלקה ובזכותו קיבלתי משכורת שהיתה בערך 40% ממה שהנ"ל קיבל. הייתי יעילה ממנו בכלל בלי השוואה, חרוצה ונאמנה, ובכל אופן, בבוקר בהיר אחד, החליטה כתבנית המחלקה (!!!) שאין זה הוגן שרק היא מדפיסה. הגיעה אלי ושפכה לי חומר הדפסה על השולחן+מכונת כתיבה. (אמרתי שזה היה מזמן). אדוןמזכיר המחלקה לא הדפיס אף מכתב בחייו, אבל גברת "פקידה" יכולה ואף צריכה להדפיס. אז מה יש לומר? זה לא חוקי אבל מוסווה ככה שקשה להוציא את זה לאור.
 
למעלה