המרוקאים לא בוכים?
הם עשו שתי אינתיפאדות (מהומות המוניות תחת השם "ואדי סאליב" ב-1959 שהתרחבו במהרה לכל המעוזים של יוצאי מרוקו בישראל, ומהומות "הפנתרים השחורים" ב-1971), ומאז כולם רוקדים לפי החליל שלהם. האתיופים עשו כמה מהמות, אחת ל-10 שנים. הם הפגינו ב-1985 כי הרבנות לא הכירה ביהדותם, הם הפגינו ב-1996 בגלל שמנות הדם שלהם נזרקו, הם הפגינו באמצע שנות ה-2000 כי משהו הפריע להם, לא זוכר מה, הם הפגינו ב-2012 בגלל שלא רצו להשכיר להם דירות והם עשו חתיכת פוגרום בכיכר רבין לפני כמה חודשים. מאז כולם מדברים עליהם ומנסים להתחנף אליהם. המרוקאים והמזרחים בכלל הרגישו סוג ג' עד עליית בגין לשלטון ("אכלו לי, שתו לי, מגיע לי, תמיד דופקים את עדות המזרח") שנאו את מפא"י, תיעבו את הקיבוצים וכינו את האשכנזים "אשכנאצים". אגב, בהתפרעויות בשנת 1982, כאשר המשטרה ירתה למוות באזרח אחד בשכונת כפר שלם, הם ריססו על תיאטרון הבימה ועל בתי עסק של אשכנזים צלבי קרס ולידם הכיתוב "אשכנאצים לבוכנוולד". אני עוד לא הזכרתי את כל אותן הפעמים שהם אמרו לאשכנזים "כמה חבל שהיטלר לא חיסל את כולכם". אבל את הרי לא תעזי למתוח עליהם ולא רבע מילה של ביקורת, פן יבולע לך. את מבינה מצוין שאיתם לא כדאי להתעסק. הכי קל להיטפל לרוסים מהזן הנחמד והשקט באיזה פורום נידח. הם לא נושכים, לא מזיקים, לא "מנופפים בסכינים", כדברי לוי אשכול על יוצאי מרוקו באותן מהומות אלימות.
 
בהמשך לפסקה הקודמת, צריך לציין גם את בחירות 1981 שנחשבות לאלימות ביותר מאז קום המדינה ועד עכשיו. תומכי הליכוד, מזרחים ברובם המוחלט, רגמו את שמעון פרס (כבר אז אדם מבוגר למדי) באבנים, עגבניות, ביצים, תפוחי אדמה והראו לו אצבעות משולשות. המהדרין נופפו בסכינים. המשטרה בקושי הצליחה למלט אותו מבית שמש בגלל שההמון המשולהב רצה לעשות לו לינץ'. השב"כ עידכן אותו שישנם איומים על חייו ושיש נסיון לרצוח אותו. בין עצרת אחת למשנתה, אותם "צ'חצ'חים" שרפו את מטות הבחירות של המערך. כשצופים באותו המון משולהב מניף ידיו אל-על ונוהם בגרון ניחר, אי אפשר שלא להיזכר במקבילו במדינות ערב כאשר מתרחשות שם מהפכות. באירוע אחר, בשנה אחרת, המון מזרחי עשה פוגרום בבית קולנוע ועקר את כל הכיסאות מהמקום. הסיבה: הסרט הערבי קוצר ושיריו של פאריד אל-אטרש לא היו 40 דקות עד שעה, כמקובל אצלם. מעניין שאף אחת לא נזפה בהם על זה שהם מסרבים להשתלב בחברה הישראלית, לרקוד הורה ולהאזין לחווה אלברשטיין. באירוע אחר, אוהדי בית"ר, מזרחים ברובם המוחלט, עשו פוגרום באיצטדיון של הפועל תל אביב, עקרו את כל הכסאות מהמקום והחטיפו מכות רצח לאשכנזים החנונים, אוהדי הפועל, שנסו על נפשם בבעתה גדולה.
 
אני יכול להביא עוד דוגמאות רבות, אבל המסר מובן. קל להיטפל לרוסים כי הם יבליגו ויעברו בשתיקה על ההשפלה. עם הערבים, הדרוזים, המזרחים והצעירים האתיופים, מומלץ לא להתעסק אחרת זה עלול להיגמר בנידוי חברתי, בהרס קריירה ציבורית, בפגיעה פיזית ולעתים גם ברצח. אז לבכות שכן או לא מקבלים יום חופש זה או אחר זה באמת קטן עליהם.
