אני יכולה להעיד רק על הניסיון שלי, לא על הכלל.
וסתם לידיעה כללית - נתקלתי גם בכמה דוברי רוסית מקסימים וחמודים, עם אחד גם שקלתי זוגיות.
באופן לא מפתיע בכלל, דוברי הרוסית היותר נחמדים שפגשתי היו כאלה שהגיעו לארץ מתוך רצון להשתלב פה. הם טרחו ללמוד עברית עוד לפני שהגיעו הנה, הם לא מזלזלים בחגים היהודיים והם לא חושבים שטולסטוי טוב יותר מעגנון.
את יכולה לבשל מה שמתחשק לך (אבל תביאי לטעום
).
יש הבדל גדול בין להמשיך לחיות בסוג של "גטו" רוסי מבחינה מנטלית, לבין לשמר חלק מהדברים תוך השתלבות בחברה בה את חיה.
בדיוק בשבוע שעבר הייתי בחתונה של שני חבר'ה שעלו מרוסיה, היא בגיל 3 והוא בגיל 17. היתה בחתונה מוזיקה באנגלית וברוסית וגם קצת מזרחית והשילוב היה בסדר גמור, למרות שאני באופן אישי לא מאוד מחבבת מזרחית.
בתור מי שהתחתנה לא מזמן אני יכולה להגיד לך, שלדעתי כל זוג צריך לבחור במוזיקה ובכיבוד שיתאים לאורחים שלו. אני צמחונית ולא עלה על דעתי אפילו לרגע להגיש כיבוד צמחוני, כי האורחים שלי ברובם קרניבורים והם לא בעונש חינוכי. אני אוהבת מוזיקה עברית מאוד מסויימת, אבל ביקשתי מהתקליטן לערבב עברית ואנגלית לטובת האורחים וגם בעברית בחרתי דברים שמתאימים יותר לריקודים שמחים, גם אם זה לא בדיוק סוג המוזיקה שאני מעדיפה לשמוע בבית.
בנוגע לשמות:
שון דהן ואמילי בוחבוט זה פתטי בעיניי בדיוק כמו אירנה סער או אנה אליהו.
מישהו מהמשרד שלי בדיוק התחבט בדילמה הזו לכבוד הולדת בנו השני.
הם לא אוהבים שמות עם צלילים מסויימים (נדב, יוגב, יניב) אבל כן מסתדרים עם שמות כמו אורן, אלון, איתן. אפשר להיות ישראלי עם תבלון רוסי, לא חייבים להישאר רוסים לגמרי. אפשר לדבר עם הילד בבית רוסית כדי לתת לו יתרון של שפה נוספת מגיל אפס, לא חייבים לנתק אותו מהשפה העברית עד גן חובה.
אני מניחה שמה שמפריע לי אצל אלה שמפריעים לי - זה המינון.
