מה דעתכם על זה?

[עפרה מהודר]

מה דעתכם על זה?

"הרפורמה בבריאות הנפש:
מידע אישי על מטופלים יועבר לקופות ללא אישורם
האגודה לזכויות האזרח דרשה למנוע פגיעה בפרטיות, אך המשנה ליועהמ"ש החליטה שהמידע יועבר לקופות אוטומטית - אלא אם המטופל יסרב לכך"
רוני לינדר-גנץ
08.04.2015 07:58

לכתבה:
http://www.themarker.com/news/health/1.2609688

 

[יעל ניסן]

אמביבלנטית

כמו שאת יודעת יש בגדול שני סוגים של פגיעה על ידי מהלך כזה
&nbsp
אנשים שרצו לתפוס טרמפ ולרדת מהרשומה, שעל פי פסיקה כזו לא יכולים אלא אם הם ערניים מספיק ומבקשים שלא יועברו התיקים שלהם
ואלה שהרשומות שלהם לא יגיעו כמו שצריך, יבואו לטיפול, לא ימצאו אותם, יתחילו לחפש את היום של אתמול, וזמן יקר יתבזבז ויצטרכו להתחיל הכל מההתחלה כאילו לא מכירים את הבנאדם.
&nbsp
איך לדעתך אפשר להעביר אחריות טיפולית לקופות החולים? היה יותר טוב לו פשוט היו מתחילים הכל מהתחלה עם כולם? שאנשים מיום בהיר אחד יגיעו לקופה שלהם, ויפתחו תיק כאילו הם באים פעם ראשונה?

 

[עפרה מהודר]

מורכב...

לא מתיימרת לדעת את התשובה הנכונה, כי לא בטוחה שיש כזאת.
לי אישית מרגיש לא נוח שמעבירים מידע רפואי על אנשים בלי רשותם. אפילו אם זה היה מידע מבית חולים כללי, על בעיה אורטופדית.
על אחת כמה וכמה מידע פסיכיאטרי.

אני חושבת שהייתי דורשת שבחודש יוני כל מטפל יודיע לכל מטופליו שביולי יועברו נתוניו, ומחכה לתגובה... מטופל שמתנגד -- ברור שלא הייתי מעבירה.
כמו כן, הייתי דואגת שמשרד הבריאות יודיע למטופלים מראש (למשל במכתב) על העברת הנתונים לקופ"ח. ואולי אף מבקשת מהמטופל לחתום על הסכמה.

מה לעשות עם אנשים שאינם כשירים לקבל החלטות? באמת מסובך... אולי מעבירים את ההחלטה לאפוטרופוס שלהם?

 

[יעל ניסן]

לא לכל אדם

שאינו כשיר לקבל החלטות יש אפוטרופוס פורמלי - כלומר כזה שיש לו שם וכתובת ברשומה. הרבה פעמים אלו ההורים באופן בלתי פורמלי, ומשפטית אין שום אפשרות להעביר אליהם מסמכים בלי ויתור סודיות.
&nbsp
מה עוד שרוב האנשים שמפאת מצבם לא מודעים אפילו על המעבר, לא מבינים מה קורה, ואין להם שום דרך להתחיל לקבל החלטות אפילו גם אין הלימה בין הכתובת הרשמית שלהם במשרד הפנים (בית ההורים, נניח) לבין מקום שהותם הנוכחי (הוסטל כזה או אחר, נניח)
&nbsp
אין שום אפשרות ש"משרד הבריאות יודיע" אלא באופן הפומבי הנ"ל בעיתונות ועם ליווי משפטי הולם.
האגודה לזכויות האזרח מוחה? סבבה, שיתחילו לקחת עורכי דין לעשות את הריב הזה ושיביאו פתרונות אחרים.
&nbsp
&nbsp

 

[יעל ניסן]

וגם זה לקראת הרפורמה

http://finance.walla.co.il/item/2846007

 

[עפרה מהודר]

מעניין...

לא ידעתי שכך מתוכנן.

האם סבסוד הטיפול רק למאובחנים זה טוב?
עד היום, אבחנה נפשית הייתה בושה.
אולי פתאום אבחון פסיכיאטרי יהיה משהו להתגאות בו, כי הוא נותן הטבות?

כבר היום יש אבחנות מסוימות שפעם היו "בושה", והיום יש בהן יש "אבחון יתר"...

מאחורי הרפורמה הזאת יש הרבה כוונות טובות. מסקרן לראות מה ייצא מהן בפועל.

 

[meidadc]

אין ספק

כל איש מקצוע שמכבד את עצמו היה חייב לסרב להנחיה הזו.
זו הפרה בוטה של הפרטיות של המטופלים.

אם הם מתחילים טיפול במקום חדש, זכותם לבקש להתחיל את הטיפול מחדש בלי ידע מוקדם.
ואם המטופל רוצה להמשיך ולהעביר ידע למטפל החדש - עליו לחתום באופן אקטיבי על ויתור סודיות תוך הסכמה מדעת

גם נפגעי נפש הם בני אדם. גם להם יש זכויות. ו-ויתור סודיות גורף שאינו מתוך הסכמה מדעת הוא פגיעה בזכויות

 

[עפרה מהודר]

עכשיו שכתבת את זה...

נראה לי שאני מסכימה איתך.

לא, לא נראה לי הגיוני להעביר את המידע "על עיוור". כמו בכל העברת מידע מגוף רפואי אחד לאחר, צריך גם כאן ויתור סודיות.
ומי שלא כשיר -- שהאפוטרופוס שלו יחתום על הטופס.

 

[יעל ניסן]

נכון

אין לי ספק שעקרונית הכל נכון
אלא שטכנית יש קשיים רבים במעבר.
&nbsp
שנים שעובדים על כך בליווי משפטי ולא באופן שרירותי וחאפ לאפ. יודעת שהגיעו לדרך שהגיעו אחרי דיונים סוערים ושיקולים לכאן ולכאן ככה וככה.
אולי אפשר היה לעשות יותר טוב, לא יודעת, אני לא משפטנית. מבחינה מספרית (אחוז המטופלים שאין שום אפשרות להגיע אליהם באופן פרטני לקבל ויתור סודיות) הוא גדול והם היו נשארים תלויים באוויר בלי רצף טיפולי הולם.

 

[meidadc]

אני מניח שזה עובד מבחינה משפטית

אבל לא דיברתי על הרמה המשפטית. דיברתי על האתיקה המקצועית.
האתיקה המקצועית יכולה להחמיר גם במצבים שבהם החוק יכול לאפשר כל מיני עוולות.

האינטרס ל"רצף טיפולי הולם" הוא של המטופל ולא של המטפל. אם המטופל מחליט לקטוע את הרצף - זו זכותו. המערכת לא יכולה למנוע זאת ממנו.
ובכלל - יש ערך טיפולי עליון לסלף-אייג'נסי של המטופל ולמקום לאפשר לו לקחת אחריות על מצבו.
אחת הרעות החולות של המטפלים בבריאות הנפש היא שהמטפלים משחקים אותה אלוהים ומחליטים בשביל המטופלים שלהם מה טוב בשבילם ומקבלים החלטות מעל הראש שלהם.

עניין הרפורמה נמצא באויר כבר מעל עשור. ההחלטה הסופית על הוצאתה לפועל התקבלה לפני כמה שנים. היה די והותר זמן למטפלים לדון בנושא עם המטופלים שלהם ולהחתים אותם על ויתורי סודיות לקראת הפרידה הצפויה

 

[עפרה מהודר]

אתיקה...

כן, מאחר שאני במקרה עושה עכשיו דוקטורט בתחום של אתיקה רפואית, אני מניחה שהמהלך הזה עוד יספוג הרבה מאוד ביקורת מהכיוון האתי.
ההנחה שרצף טיפולי יותר חשוב למטופל מאשר פרטיות או אוטונומיה היא בעייתית מאוד.
זו הנחה שהיא בעיקר פטרנליסטית, וכיום, בעידן ה"הסכמה מדעת", הגישה הפטרנליסטית מאוד לא פופולארית ברפואה.

 

[meidadc]

תוכלי לשתף קצת פרטים על נושא הדוקטוראט שלך?

 

[עפרה מהודר]

תודה

אתיקה רפואית זה נושא מאוד רחב. והדוקטוראט שלי -- גם.
בגדול, אני עוסקת ב"זכות לדעת". שהיום נעשתה כה גורפת, עד שכמעט הפכה ל"חובה לדעת".

כפי שאתה בוודאי יודע, בעבר הרפואה עבדה בעיקר לפי המודל הפטרנליסטי -- בו הרופא "יודע הכול", ומחליט בשביל החולה.
היום אנחנו בעידן של המודל האוטונומי -- שבו תפקיד הרופא להציג בפני המטופל את האפשרויות השונות, והמטופל מחליט בעצמו.

מאז סוף שנות ה- 90 של המאה הקודמת, זכות זו הושתתה בארץ גם בחוקים, כגון "חוק יסוד: זכות האדם וחירותו", ו"חוק זכויות החולה".
כיום יכול להיות מצב שרופא יעשה משהו לטובת החולה, והחולה יתבע אותו אפילו אם המהלך הועיל לו. וזה בגלל הפרת הזכות לאוטונומיה!

למשל: אישה יכולה להיכנס לניתוח אפנדיציט לאחר שחתמה על הסכמה מדעת לניתוח זה. תוך כדי הניתוח, המנתח מגלה שיש לה גם גידול קטן בשחלה, וכדי לחסוך ממנה ניתוח נוסף, מוציא אותו.

גם אם הניתוח עבר בהצלחה, והוצאת הגידול הצילה את חייה, האישה יכולה לתבוע את הרופא על "הפרת האוטונומיה" שלה.
סכומי הפיצויים בתביעות כאלה נעים בין עשרות - למאות אלפי שקלים!

וזה עוד לפני שדיברנו על הפגעה של הנוהל החדש הזה בסודיות הרפואית וב"זכות לפרטיות".

 

[עפרה מהודר]

אגב

גם ההנחה הגורפת שהמטופלים בשירותי בריאות הנפש אינם כשירים לקבל החלטה לגבי עצמם היא מופרכת.
נכון שחלקם כך (למשל הפסיכוטים), אבל ודאי לא רובם (החרדים, הדכאוניים וכו').
אני הגעתי למאמר הנ"ל הודות לכך שחולה במאניה דפרסיה שיתף אותו בפייסבוק, עם חבריו ה"מתמודדים" -- שכמובן מחו נמרצות על הצעד.

 

[meidadc]

תודה

שאלה לגבי הניתוח - האם יש מעמד משפטי להסכמה של קרוב משפחה במהלך הניתוח כשהמטופלת בהרדמה מלאה?
כלומר, אם אישה נמצאת בניתוח ויש סיטואציה כמו שתיארת, האם הרופאים יכולים לגשת לבעלה ולקבל ממנו הסכמה לביצוע הוצאת הגידול?
או שלהסכמה שלו אין שום משקל משפטי?

 

[עפרה מהודר]

נדמה לי

שמבחינה משפטית הסכמה כזו תקפה רק אם האישה חתמה לפני הניתוח על ייפוי כוח.
מבחינה אתית, ייתכן שהבעל נחשב next of kin גם בלי זה.

 

[עפרה מהודר]

ועוד משהו:

בטפסי הסכמה מדעת לניתוחים בדרך כלל יש משפט כזה:
"אני מצהיר/ה ומאשר/ת בזאת כי הוסבר לי ואני מבין/ה שקיימת אפשרות שתוך מהלך הניתוח העיקרי יתברר שיש צורך להרחיב את היקפו, לשנותו או לנקוט בהליכים אחרים או נוספים לצורך הצלת חיים או למניעת נזק גופני, לרבות פעולות כירורגיות נוספות שלא ניתן לצפותם כעת בודאות או במלואם, אך משמעותם הובהרה לי. לפיכך אני מסכים/ה גם לאותה הרחבה, שינוי או ביצוע הליכים אחרים או נוספים, לרבות פעולות כירורגיות שלדעת רופאי המוסד יהיו חיוניים או דרושים במהלך הניתוח העיקרי."
http://www.barzilaimc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/239appendectomy.pdf

כך שלפעמים אפשר להרחיב את הניתוח גם בלי אישור מגורם נוסף.
ולמרות זאת, אנשים לפעמים מתעוררים מניתוח וכועסים על זה שהוציאו להם עוד חלק מהגוף. כי הם סמכו על הרופא וחתמו על הטופס ה"סטנדרטי", כאשר את האפשרות של הרחבה הוא לא באמת הסביר להם.

בקיצור:
אוטונומיה של החולה בתוך המערכת הרפואית זה באמת נושא מורכב. יש לו הרבה צדדים, הרבה שאלות, וכל מקרה לגופו...

 

[meidadc]

 

[יעל ניסן]

מבחינה מקצועית

בכל העולם בריאות הנפש כלולה בתוך בריאות ואין הפרדה.
המשמעות של הרפורמה היא שרופא המשפחה שמכיר אותך ואת ענייני הבריאות שלך יכיר גם את בריאות הנפש שלך... וסביב כל זה אנחנו מתבחבשים 15 שנים, זה כי מלכתחילה מבחינה מקצועית, היו מופרדים כאן ענייני בריאות הנפש מבריאות.
&nbsp
מבחינה מקצועית, התפיסה היום היא שמחלת נפש נתפסת כמו מחלת כליות, בירכיים וכבד. לא מופרדת.
&nbsp
שוב, אני לא יודעת איך יתבצע המעבר ומה בסוף יהיה אבל חשוב שתדעי שמדובר בתיקים של אנשים המטופלים במרפאות. תיקי אשפוז בכל מקרה הקופה מקבלת כי עליה להתקזז מבחינת מימון האשפוז. העבודה המרפאתית עוברת לקופות. הם יעשו את העבודה מעכשיו. באמת עניין סבוך מה לעשות עם התיקים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[meidadc]

אין כל כך קשר בין הפרדת תיקים בין בריאות הנפש לבריאות הגוף

גם אם היתה רפורמה שמעבירה את אחריות בריאות הגוף מגורם א' לגורם ב' (נניח ממשרד הבריאות לקופ"ח) לא היתי חושב שזה סביר להעביר תיקים חסויים ללא הסכמה מדעת.
יתרה מכך - אין לי ספק שאם היה מדובר בחולים של בריאות הגוף, אף אחד לא היה מעלה בדעתו להעביר תיקים ולשבור את החיסיון ללא הסכמה מדעת