מה דעתכם על זה?
- פותח הנושא עדימ
- פורסם בתאריך
לא קונה הוכחות מדעיות כאלה
אין כזה דבר "בעלי חיים באשר הם אוניברסלית". אפילו יונקים אוניברסלית זו בעיה. ואם את מדברת על להוריד מהסוס כמה שיותר סטרס לא טבעי, העומס העיקרי שאת משיתה עליו ברכיבה הוא הרוכב. נכון, המתג נמצא בפה. הרוכב הוא על הגב. את יכולה לדמיין כמה מציק לסוס רוכב שיושב גרוע וחובט לו בגב? אם לקחת את השאלה של מה נעים ולא נעים לנו כהשוואה (שלדעתי היא לא נכונה, אבל לטובת הטיעון) נסי להעביר שעה של טיסה כשזאטוט בועט בכסא שלך מאחורה.
סוסים נהנים להתפלש בעפר, אנחנו לא. הנה, משהו יותר קונקרטי מחציר שלא קשור ליכולת של הגוף שלנו כן או לא להתמודד עם הפעולה. בעיני מאד לא נכון להשליך את ההעדפות שלנו כבני אדם על סוסים.
ועוד משהו - המעבר לאביזר פחות ברור הרבה פעמים גורם להפעלת כח רב יותר, לאורך יותר זמן, על מנת לפצות על אובדן האביזר. למשל, רוכבים שממש בועטים בצלעות הסוסים שלהם כי הם לא מצליחים לדרבן, יתכן ששימוש בדורבנות היה הרבה פחות מציק לסוס כי זו היתה נגיעה נקודתית במקום בעיטות-בעיטות-בעיטות ולפעמים גם הצלפה. אותו דבר עם המתג - ראיתי כבר רוכבים בלי מתג (למען ההגינות - גם עם) שפחות או יותר שוברים לסוס את הצוואר בשביל להפנות אותו. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
אין כזה דבר "בעלי חיים באשר הם אוניברסלית". אפילו יונקים אוניברסלית זו בעיה. ואם את מדברת על להוריד מהסוס כמה שיותר סטרס לא טבעי, העומס העיקרי שאת משיתה עליו ברכיבה הוא הרוכב. נכון, המתג נמצא בפה. הרוכב הוא על הגב. את יכולה לדמיין כמה מציק לסוס רוכב שיושב גרוע וחובט לו בגב? אם לקחת את השאלה של מה נעים ולא נעים לנו כהשוואה (שלדעתי היא לא נכונה, אבל לטובת הטיעון) נסי להעביר שעה של טיסה כשזאטוט בועט בכסא שלך מאחורה.
סוסים נהנים להתפלש בעפר, אנחנו לא. הנה, משהו יותר קונקרטי מחציר שלא קשור ליכולת של הגוף שלנו כן או לא להתמודד עם הפעולה. בעיני מאד לא נכון להשליך את ההעדפות שלנו כבני אדם על סוסים.
ועוד משהו - המעבר לאביזר פחות ברור הרבה פעמים גורם להפעלת כח רב יותר, לאורך יותר זמן, על מנת לפצות על אובדן האביזר. למשל, רוכבים שממש בועטים בצלעות הסוסים שלהם כי הם לא מצליחים לדרבן, יתכן ששימוש בדורבנות היה הרבה פחות מציק לסוס כי זו היתה נגיעה נקודתית במקום בעיטות-בעיטות-בעיטות ולפעמים גם הצלפה. אותו דבר עם המתג - ראיתי כבר רוכבים בלי מתג (למען ההגינות - גם עם) שפחות או יותר שוברים לסוס את הצוואר בשביל להפנות אותו. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
אין שום ספק
שהחלפה/הסרה של כל פריט דורשת מהרוכב יכולת להתמודד עם חסרונו.
כל עוד אני לא יודעת להשיג מקסימום תוצאות במינימום בקשות אני לא אוריד את המתג. זה אביזר לימודי גם (ונראה לי שבעיקר), לאדם.
את צודקת לגבי העובדה שהרוכב הוא העומס העיקרי, אין לי טענה נגדית לזה ואני באמת חושבת שזה נכון. אני יכולה רק לומר שוב שלכל דבר יש שני קיצונים והרבה תחומי ביניים. אני מאמינה גם שמאחר ואנחנו "עיוותנו" גנטית את הסוסים ממה שהם היו בעבר, אין לנו ממש ברירה אחרת חוץ מלהשתמש בהם למה שגידלנו אותם להיות. כלומר, אלו לא הסוסים של לפני הביות שחיו בטבע. שינינו אותם כדי שיתאימו לצרכים מסוימים ואם נפסיק עם זה עכשיו ונחליט לשחרר אותם לטבע, אנחנו משחררים חיות מעוותות גנטית שלא מסוגלות לשרוד (באופן מאוד מאוד כללי, אני מאמינה שסוסים מבוייתים ייכחדו בטבע, גם אם הם התפראו, לדעתי אין להם יכולת שרידה טובה במיוחד).
ושוב, כדי להוריד מתג צריך לדעת לעבוד בלי מתג, זה לא חוכמה לפרק לסוס את הצורה ולומר שזה הומאני יותר, מסכימה איתך. זה עניין שצריך ללמוד ולעבוד אותו טוב טוב ועם הדרכה טובה ונכונה לפני שמנסים אותו. ואת צודקת שברוב המקרים עדיף לאנשים להישאר עם המתג כי ככה הם גורמים פחות נזק. אני רק מנסה לומר שצריכה להיות מודעות לנושא שאפשר גם אחרת ושצריך לשאוף ל"אחרת" הזה, ללמוד ולהתפתח גם בכיוון הזה.
אני חושבת שאדם שמסוגל לעבוד עם וגם בלי, יהיה רגיש יותר לסוס ולצרכים שלו וידע לבחור בצורה מושכלת מה הכי טוב לסוס
.
שהחלפה/הסרה של כל פריט דורשת מהרוכב יכולת להתמודד עם חסרונו.
כל עוד אני לא יודעת להשיג מקסימום תוצאות במינימום בקשות אני לא אוריד את המתג. זה אביזר לימודי גם (ונראה לי שבעיקר), לאדם.
את צודקת לגבי העובדה שהרוכב הוא העומס העיקרי, אין לי טענה נגדית לזה ואני באמת חושבת שזה נכון. אני יכולה רק לומר שוב שלכל דבר יש שני קיצונים והרבה תחומי ביניים. אני מאמינה גם שמאחר ואנחנו "עיוותנו" גנטית את הסוסים ממה שהם היו בעבר, אין לנו ממש ברירה אחרת חוץ מלהשתמש בהם למה שגידלנו אותם להיות. כלומר, אלו לא הסוסים של לפני הביות שחיו בטבע. שינינו אותם כדי שיתאימו לצרכים מסוימים ואם נפסיק עם זה עכשיו ונחליט לשחרר אותם לטבע, אנחנו משחררים חיות מעוותות גנטית שלא מסוגלות לשרוד (באופן מאוד מאוד כללי, אני מאמינה שסוסים מבוייתים ייכחדו בטבע, גם אם הם התפראו, לדעתי אין להם יכולת שרידה טובה במיוחד).
ושוב, כדי להוריד מתג צריך לדעת לעבוד בלי מתג, זה לא חוכמה לפרק לסוס את הצורה ולומר שזה הומאני יותר, מסכימה איתך. זה עניין שצריך ללמוד ולעבוד אותו טוב טוב ועם הדרכה טובה ונכונה לפני שמנסים אותו. ואת צודקת שברוב המקרים עדיף לאנשים להישאר עם המתג כי ככה הם גורמים פחות נזק. אני רק מנסה לומר שצריכה להיות מודעות לנושא שאפשר גם אחרת ושצריך לשאוף ל"אחרת" הזה, ללמוד ולהתפתח גם בכיוון הזה.
אני חושבת שאדם שמסוגל לעבוד עם וגם בלי, יהיה רגיש יותר לסוס ולצרכים שלו וידע לבחור בצורה מושכלת מה הכי טוב לסוס
.מסכימה ומוסיפה
מבנה המתג מתאים למבנה הפה של הסוסים, ולא מתאים למבנה הפה שלנו. אם נקביל את המתג ל"רסן" אורטודנטי או לקוביות, אז אני יכולה להגיד שהתסובבתי עם שניהם במשך כמה שנים וזה באמת לא נורא, ולאחר שמתרגלים גם לא מורגש (מלבד זיזים חדים שהיו פוצעים אותי מידי פעם, ולא קיימים במתגי רכיבה)
מבנה המתג מתאים למבנה הפה של הסוסים, ולא מתאים למבנה הפה שלנו. אם נקביל את המתג ל"רסן" אורטודנטי או לקוביות, אז אני יכולה להגיד שהתסובבתי עם שניהם במשך כמה שנים וזה באמת לא נורא, ולאחר שמתרגלים גם לא מורגש (מלבד זיזים חדים שהיו פוצעים אותי מידי פעם, ולא קיימים במתגי רכיבה)
"הרפיה מלאה" זה לרדת מהסוס
להוריד לו אוכף ולשחרר אותו במרעה לשארית חייו. אף אחד שעובד עם סוסים לא יכול להרשות לעצמו לעשות את זה.
אני חושבת שעבודה עדינה עםמתג בכל הרכיבה הרבה יותר טובה לסוס מרכיבה אגרסיבית עם מתג ולאחריה רכיבה ללא מתג.
כמו שכתבתי כבר, לתלמידים עם ידיים לא יציבות (כרגע מדובר בכל התלמידים שלי כי התחלתי לעבוד במקום חדש) אני לא נותנת לרכב עם מתג בפה. הסיבה לכך היא בעיקר כדי שיציקו פחות, אבל גם כי אני רוצה לשמור את הסוסים חדים על הפה ושלא ילמדו להתעלם ממתג. הדרך הכי טובה להביא לכך שהרכיבה יהיו נעימות היא לעבוד על יציבות ידיים וישיבה נכונה, כי גם עם ביטלס ידיים לא יציבות מציקות לסוס
להוריד לו אוכף ולשחרר אותו במרעה לשארית חייו. אף אחד שעובד עם סוסים לא יכול להרשות לעצמו לעשות את זה.
אני חושבת שעבודה עדינה עםמתג בכל הרכיבה הרבה יותר טובה לסוס מרכיבה אגרסיבית עם מתג ולאחריה רכיבה ללא מתג.
כמו שכתבתי כבר, לתלמידים עם ידיים לא יציבות (כרגע מדובר בכל התלמידים שלי כי התחלתי לעבוד במקום חדש) אני לא נותנת לרכב עם מתג בפה. הסיבה לכך היא בעיקר כדי שיציקו פחות, אבל גם כי אני רוצה לשמור את הסוסים חדים על הפה ושלא ילמדו להתעלם ממתג. הדרך הכי טובה להביא לכך שהרכיבה יהיו נעימות היא לעבוד על יציבות ידיים וישיבה נכונה, כי גם עם ביטלס ידיים לא יציבות מציקות לסוס
לכל דבר יש שני קיצונים
הדבר היפה זה שיש תחומים אפורים רבים ביניהם.
אני לא אלך וארכב עם מתג חריף סתם ככה ואני בטוחה שגם את לא. אני לא אשחרר את הסוס במרעה לשארית חייו וגם לגבי זה אני בטוחה שגם את לא.
שתינו פשוט התיישבנו על שני גוונים אחרים של "אפור" על הסקאלה, ומבחינתי זה בסדר גמור, כי אני מכבדת את הדעה שלך.
מאוד מסכימה לגבי יציבות הידיים, עבדתי על זה המון זמן ואת צודקת כמה שזה משנה את הנכונות לשיתוף פעולה מצד הסוס. ואם להוסיף על זה, אז גם כל הישיבה מאוד חשובה כי רגליים לא יציבות בבטן של הסוס מאוד מציקות לו.
הדבר היפה זה שיש תחומים אפורים רבים ביניהם.
אני לא אלך וארכב עם מתג חריף סתם ככה ואני בטוחה שגם את לא. אני לא אשחרר את הסוס במרעה לשארית חייו וגם לגבי זה אני בטוחה שגם את לא.
שתינו פשוט התיישבנו על שני גוונים אחרים של "אפור" על הסקאלה, ומבחינתי זה בסדר גמור, כי אני מכבדת את הדעה שלך
.מאוד מסכימה לגבי יציבות הידיים, עבדתי על זה המון זמן ואת צודקת כמה שזה משנה את הנכונות לשיתוף פעולה מצד הסוס. ואם להוסיף על זה, אז גם כל הישיבה מאוד חשובה כי רגליים לא יציבות בבטן של הסוס מאוד מציקות לו
.הסוס למד והפנים
אבל צריך תזכורות וכיוון מידי פעם. כך שהעבודה לא נגמרת לעולם.
אגב, ישנן מקצועות בהן הכינוס הנדרש הוא כזה שלא ניתן להגיע אליו ללא מתג. יותר מזה, גם כשהסוס יודע, למד והפנים, עדיין לא תצליחי להגיע איתו לאותן תוצאות ללא ראשיה ומתג.
את כמוני רוכבת ווסטרן, הכינוס הנדרש אצלנו נחשב מאוד נמוך יחסית לדראסג' לדוגמא. הוא נמוך גם ברמת הכינוס וגם באופן הכינוס עצמו. לכן קשה לנו להשוות אותו.
בווסטרן אנחנו יכולים להגיע לתוצאות דומות עם בוזל או ללא מתג. אך האימון עצמו דורש את העזר הזה.
אבל צריך תזכורות וכיוון מידי פעם. כך שהעבודה לא נגמרת לעולם.
אגב, ישנן מקצועות בהן הכינוס הנדרש הוא כזה שלא ניתן להגיע אליו ללא מתג. יותר מזה, גם כשהסוס יודע, למד והפנים, עדיין לא תצליחי להגיע איתו לאותן תוצאות ללא ראשיה ומתג.
את כמוני רוכבת ווסטרן, הכינוס הנדרש אצלנו נחשב מאוד נמוך יחסית לדראסג' לדוגמא. הוא נמוך גם ברמת הכינוס וגם באופן הכינוס עצמו. לכן קשה לנו להשוות אותו.
בווסטרן אנחנו יכולים להגיע לתוצאות דומות עם בוזל או ללא מתג. אך האימון עצמו דורש את העזר הזה.
"אימון" לא יכול להיעשות בלי עזרים
וגם סתם רכיבה לא. כל מה שאת משתמשת בו כדי לתקשר עם הסוס הוא עזר רכיבה. ברגע שלימדת את הסוס להגיב ליד על הצוואר, למשל, היד הופכת לעזר רכיבה. גם רגליים (עם או בלי דורבנות) הם עזר רכיבה וכמוהם סימנים קוליים. הבעיה עם שלושת העזרים האלה היא שהשפעתם מוגבלת. רוכב שהסוס שלו נבהל לא יצליח לעצור ללא מתג (אם הוא רוכב טוב מספיק, אולי הוא יצליח לשבת עליו עד שהסוס יעצור). הוא גם לא יצליח לגרום לסוס להסתובב (ספין) אם הסוס לא רוצה, או להחליף רגליים
אני מודה, אני נהנת מידי פעם לעלות על איזה סוס בלי מתג ובלי אוכף ולרכב ככה "טבעי". אבל זה רק בשביל הגימיק, וזה יכול לעבוד רק עם סוס שאני סומכת עליו ורק כשאני לוקחת בחשבון שיכול להיות שאני אפול. בתמונה אני על סוסה שהייתה אצלי לפני כמה שנים. הייתי רוכבת עליה ככה די הרבה, רק במגרש ורק כשהיו אנשים בחווה למקרה שיקרה משהו (לשמחתי מעולם לא נפלתי ממנה)
וגם סתם רכיבה לא. כל מה שאת משתמשת בו כדי לתקשר עם הסוס הוא עזר רכיבה. ברגע שלימדת את הסוס להגיב ליד על הצוואר, למשל, היד הופכת לעזר רכיבה. גם רגליים (עם או בלי דורבנות) הם עזר רכיבה וכמוהם סימנים קוליים. הבעיה עם שלושת העזרים האלה היא שהשפעתם מוגבלת. רוכב שהסוס שלו נבהל לא יצליח לעצור ללא מתג (אם הוא רוכב טוב מספיק, אולי הוא יצליח לשבת עליו עד שהסוס יעצור). הוא גם לא יצליח לגרום לסוס להסתובב (ספין) אם הסוס לא רוצה, או להחליף רגליים
אני מודה, אני נהנת מידי פעם לעלות על איזה סוס בלי מתג ובלי אוכף ולרכב ככה "טבעי". אבל זה רק בשביל הגימיק, וזה יכול לעבוד רק עם סוס שאני סומכת עליו ורק כשאני לוקחת בחשבון שיכול להיות שאני אפול. בתמונה אני על סוסה שהייתה אצלי לפני כמה שנים. הייתי רוכבת עליה ככה די הרבה, רק במגרש ורק כשהיו אנשים בחווה למקרה שיקרה משהו (לשמחתי מעולם לא נפלתי ממנה)
גם אני
לעולם לא הייתי יוצאת לשטח בלי העזרים האלה מסיבות בטיחותיות. בשטח הסוס הוא הרבה יותר חיה נטרפת מאשר במגרש כי יש הרבה יותר דברים שעלולים להבהיל אותו. בתוך המגרש גם אני לא הייתי רוכבת כמו שאת אם לא היה אף אחד בסביבה.
מה שכן, עשו לי הרבה שיעורים כשהייתי ילדה של "איך ליפול 'נכון' מסוס". הפילו אותי הרבה פעמים, קפצתי הרבה פעמים, התגלגלתי בעפר והכל. הרבה פעמים אני חושבת שהדבר הכי טוב לעשות עם סוס משתולל זה פשוט ליפול ממנו ולתת לו להירגע בעצמו ולא לנסות לעצור אותו כי הרבה פעמים זה רק יפחיד אותו יותר.
תמונה יפה דרך אגב, הסוסה נראית מאוד רגועה וגם את
לעולם לא הייתי יוצאת לשטח בלי העזרים האלה מסיבות בטיחותיות. בשטח הסוס הוא הרבה יותר חיה נטרפת מאשר במגרש כי יש הרבה יותר דברים שעלולים להבהיל אותו. בתוך המגרש גם אני לא הייתי רוכבת כמו שאת אם לא היה אף אחד בסביבה.
מה שכן, עשו לי הרבה שיעורים כשהייתי ילדה של "איך ליפול 'נכון' מסוס". הפילו אותי הרבה פעמים, קפצתי הרבה פעמים, התגלגלתי בעפר והכל. הרבה פעמים אני חושבת שהדבר הכי טוב לעשות עם סוס משתולל זה פשוט ליפול ממנו ולתת לו להירגע בעצמו ולא לנסות לעצור אותו כי הרבה פעמים זה רק יפחיד אותו יותר.
תמונה יפה דרך אגב, הסוסה נראית מאוד רגועה וגם את
נכון שבווסטרן אפשר לעבוד ברמה גבוהה ללא מתג
אפשר להסתפק בבוזל ברכיבה מערבית, אבל אם אנחנו מדברים על אימון- מתג יעיל הרבה יותר.
אם מדברים על הצגת סוס בתחרות- גם מתג יש יותר סיכוי שתוכלי לתקן את הסוס במקרה הצורך (זריקת ליד, הפלת כתף, פריצה בקן הישר וכו'). אני לא אסכן מקצה (גם אם זה לכיף ולניסיון, ולא לניצחון) בשביל להציג סוס בלי מתג (אני לא מדברת על סוסים שמסיבה כלשהי עובדים יותר טוב ללא מתג).
אפשר להסתפק בבוזל ברכיבה מערבית, אבל אם אנחנו מדברים על אימון- מתג יעיל הרבה יותר.
אם מדברים על הצגת סוס בתחרות- גם מתג יש יותר סיכוי שתוכלי לתקן את הסוס במקרה הצורך (זריקת ליד, הפלת כתף, פריצה בקן הישר וכו'). אני לא אסכן מקצה (גם אם זה לכיף ולניסיון, ולא לניצחון) בשביל להציג סוס בלי מתג (אני לא מדברת על סוסים שמסיבה כלשהי עובדים יותר טוב ללא מתג).
אני חושבת שפה טמון ההבדל בגישה שלנו
לך, גם אם לא לניצחון, חשובים המקצים לא פחות מהחוייה הנהדרת.
אצלי חשובה רק החוויה, לא מעניינות אותי התחרויות.
ואני מכבדת ומעריכה את הגישה שלך ואני גם בטוחה שבזכותה את רוכבת הרבה יותר טוב ממה שאני אי פעם אהיה. אבל לא חשוב לי להיות רוכבת כל כך טובה, בסך הכל חשוב לי לעשות משהו ביחד עם הסוס וכמה שפחות להפריע לו תוך כדי.
לך, גם אם לא לניצחון, חשובים המקצים לא פחות מהחוייה הנהדרת.
אצלי חשובה רק החוויה, לא מעניינות אותי התחרויות.
ואני מכבדת ומעריכה את הגישה שלך ואני גם בטוחה שבזכותה את רוכבת הרבה יותר טוב ממה שאני אי פעם אהיה. אבל לא חשוב לי להיות רוכבת כל כך טובה, בסך הכל חשוב לי לעשות משהו ביחד עם הסוס וכמה שפחות להפריע לו תוך כדי
.אם חשוב לך כל כך לא להפריע לסוס
תשאפי להיות רוכבת טובה. רוכב טוב מתאפיין בישיבה טובה וידיים יציבות, מה שמאפשר לו לא להפריע לסוס גם כשהוא מבקש ממנו לעבוד ברמה הכי גבוהה שיש.
אם את יודעת שהידיים שלך לא יציבות מספיק, את עושה טוב שאת רוכבת בלי מתג, אבל את צריכה לעבוד על זה. גם ביטלס, הקאמור ובוזל מציקים לסוס כשהם בידיים לא יציבות (פחות ממתג, אבל בכל זאת)
אני אוהבת להתחרות, אבל לא כמו שאני אוהבת סוסים. ההבדל בגישה שלנו הוא שאני מבינה שאפשר להתחרות בלי לפגוע בסוס (קשה מאוד לעשות את זה ברמות הגבוהות בארץ, ולכן אני בוחרת להתחרות בצורה חובבנית)
תשאפי להיות רוכבת טובה. רוכב טוב מתאפיין בישיבה טובה וידיים יציבות, מה שמאפשר לו לא להפריע לסוס גם כשהוא מבקש ממנו לעבוד ברמה הכי גבוהה שיש.
אם את יודעת שהידיים שלך לא יציבות מספיק, את עושה טוב שאת רוכבת בלי מתג, אבל את צריכה לעבוד על זה. גם ביטלס, הקאמור ובוזל מציקים לסוס כשהם בידיים לא יציבות (פחות ממתג, אבל בכל זאת)
אני אוהבת להתחרות, אבל לא כמו שאני אוהבת סוסים. ההבדל בגישה שלנו הוא שאני מבינה שאפשר להתחרות בלי לפגוע בסוס (קשה מאוד לעשות את זה ברמות הגבוהות בארץ, ולכן אני בוחרת להתחרות בצורה חובבנית)
אני שואפת
עבדתי המון על הישיבה שלי ואני ממשיכה לעבוד. אני עובדת כל הזמן על הידיים שלי, אין שום תרגיל שיותר אכפת לי ממנו מאשר יציבות. הרבה פעמים אני סתם מבקשת שיעור עם לונג' בשביל להוציא קצת רגליים מהארכובות ולראות איך אני מסתדרת.
פעם מאוד רציתי להתחרות בצורה חובבנית, אני מניחה שאם היו מציעים לי בזמנים שהייתי יכולה הייתי גם עושה את זה (אבל לצערי הצבא תוקע לי את כל החיים).
מה ההבדלים מבחינתך בין תחרויות למקצוענים לבין חובבנים? חובבן יכול להיות ברמה של מקצוען? פעם אמרו לי שמקצוענים זה פשוט אנשים שזה המקצוע שלהם למרות שהם יכולים להיות ממש גרועים וחובבנים פשוט לא עושים את זה כעבודה ראשית אבל הם יכולים הרבה פעמים להיות יותר טובים מהמקצוענים.
אז מה בעצם ההגדרה?
עבדתי המון על הישיבה שלי ואני ממשיכה לעבוד. אני עובדת כל הזמן על הידיים שלי, אין שום תרגיל שיותר אכפת לי ממנו מאשר יציבות. הרבה פעמים אני סתם מבקשת שיעור עם לונג' בשביל להוציא קצת רגליים מהארכובות ולראות איך אני מסתדרת.
פעם מאוד רציתי להתחרות בצורה חובבנית, אני מניחה שאם היו מציעים לי בזמנים שהייתי יכולה הייתי גם עושה את זה (אבל לצערי הצבא תוקע לי את כל החיים).
מה ההבדלים מבחינתך בין תחרויות למקצוענים לבין חובבנים? חובבן יכול להיות ברמה של מקצוען? פעם אמרו לי שמקצוענים זה פשוט אנשים שזה המקצוע שלהם למרות שהם יכולים להיות ממש גרועים וחובבנים פשוט לא עושים את זה כעבודה ראשית אבל הם יכולים הרבה פעמים להיות יותר טובים מהמקצוענים.
אז מה בעצם ההגדרה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.