מה דעתכם/ן ?

ניאו30

New member
מה דעתכם/ן ?

הגיע איזה פוסט שכתבה מישהי(צעירה יש לציין, למרות שאולי אין לכך חשיבות, לא בטוח) לדף הראשי של תפוז,שקצת...איך לומר... גרם לי לחשוב על הרבה דברים, להיות עצוב במובן מסויים, ואם המילה הזו לא איבדה את ערכה-אז כן, אפילו קצת להיזדעזע מהמילים שנאמרו שם, ויותר מכך מאלו שנאמרו בתגובות הרבות שתמכו בדעתה שלה. לא יודע לגביי אחרים, אבל אולי כאן במיוחד יש צורך להגיד - זהירות, תמונות קשות...או מילים במקרה הזה.אני לא חושב שזו הגזמה. קראתי את זה על הבוקר, ומה אומר?...יש הרבה מה להגיד,אבל כרגע פחות זמן ...אולי מאוחר יותר...אישית, האמונה שלי היא שכל הטפה לגביי הנאמר היא חוטאת לעניין, וכל אדם צריך לחשוב עם עצמו, ואחר כך לעשות את הדברים שהוא/היא רואים לנכון. אבל חייב לציין שכמות התגובות שתמכו בכותבת הפוסט הפתיעו אותי...לא האמנתי שכל כך הרבה אנשים (יחסית,בהשלכה מתפוז אל ה"עם", מה שנקרא...) ידגלו בדיעות כאלו. זה גרם לי לחשוב הרבה, גם על תקופתנו, על תרבותנו, ועל החינוך באופן כללי, ומה אני בעצמי, ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות "בביתו" (בתחומי אחריותו) כדי לשנות את המגמה הזו.
 

song4me

New member
../images/Emo10.gif

דברים כמו זה גורמים לי לחשוב שגם אם כמה שארצה, וכמה שאתאמץ, תמיד יהיו את התלמידים שלא אוכל לשנות. את אלו שההורים דאגו לקלקל או שהחברה שסבבה אותם בילדותם הביאה אותם למצב שקשה לצאת ממנו. אבל בכל זאת, אולי יש באפשרותנו לחנך דור של ילדים שיגדלו להיות הורים מעורבים יותר וטובים יותר עבור ילדיהם. זה אולי לא יהיה פשוט.. אבל אם נעשה זאת לאט לאט אני בטוחה שדברים יתחילו להשתנות. כל אחד בסביבה הקטנה שלו, לא ייתכן שזה בלתי אפשרי...
 

ניאו30

New member
לזה התכוונתי ../images/Emo45.gif

ובוודאי שאני מאמין שזה אפשרי...זה הרי לא שככה היה המצב בכל מהלך ההיסטוריה...אז אין גם ספק שהגישה הזו תשתנה, באמת לאט לאט ובהדרגה...אבל זה בוודאי אפשרי - מה שמחזיר אותי לשרשור ששירי פתחה על שאלת ה"למה" - והתשובה היא בדיוק זו- כי זו הדרך לשנות, כל אחד את ה"קצת" שלו, וביחד את כל העולם...לו יהי !
 
האמת?לא הייתי טורחת להגיב

בחורה שהפוסט שלה מלא במילים כמו נבלות, מכוערים,חולריות וכו' לא שווה התייחסות. שתכתוב את הפוסט מחדש בצורה בוגרת ורצינית אני אטרח להגיב. אף אחד לא חייב לאהוב ילדים אבל לקרוא בשמות גנאי כאלה זה לא במקום
 

ניאו30

New member
אני מסכים איתך וגם

אני לא הייתי מגיב, אם לא הייתי רואה את שלל המצטרפים לדעתה. כמו שכתבתי לה שם - כל אדם זכאי לדעתו, גם אם היא לא מוצאת חן בעיננו, אבל רק מן הראוי, לדעתי, שאם ברצוננו לשנות, אז גם אפשר להתחיל מהבעת דעתנו בנושאים שכאלו, לא כי שתיקה כמוה כהסכמה, אלא -בגלל שאני מאוד מאמין בכוחם של מילים (לא רק כמובן) לשנות - כי שתיקה כמוה כמתן כוח לדיעות שיכולות להביא אותנו למצב עוד יותר גרוע מזה העכשווי.
 
שלום לכם

בוקר אחד קמתי וראיתי שהפוסט שכתבתי הגיע לעמוד הראשי של תפוז. ללא ספק הוא הגיע לשם רק משום שבחרתי בכותרת פרובוקטיבית, שלא הובנה כראוי. כנראה שרוב הקוראים כבר לא זוכרים את הפרסומת מערוץ 1 אי אז בשנות התשעים, עם הסיגריות שהופכות לתולעים והסלוגן "סיגריות? זה מגעיל אותי". אז זה היה אמור להיות על אותו משקל. כנראה שעורכי העמוד הראשי חיפשו משהו "צהוב" ואני במקרה זה הייתי מטרה נוחה. באמת שלא היה לי רצון או כוח להתעמת עם הטרולים שהגיעו אלי לבלוג, בעיקר משום שרובם לא הבינו את רוב מה שכתבתי, והגיעו למסקנות מטורפות לחלוטין שאין לי מושג מה להן ולמה שנכתב. אבל כשראיתי שניאו30 שם קישור אצלכם בפורום, ואחרי שקראתי את תגובתו הכתובה היטב, החלטתי שאולי כאן המקום להבהיר כמה דברים. 1- הבלוג שלי הוא בלוג ציני על כל מה שאני רואה כלא בסדר, לא הגיוני או מעצבן. לשם כך הקמתי אותו, ואם מישהו היה טורח להציץ בשאר הרשומות הוא היה מבין שזהו הסגנון המאפיין את הכתיבה שלי. הקהל המיועד הוא אנשים שחושבים בצורה דומה, או אנשים בעלי חוש הומור דומה לשלי, שמעריכים את הקטעים שהם קוראים כאשר הם מתובלים במעט סרקזם. 2- אם יש לי דעה, ותודה לאל יש לי הרבה, אני לא חושבת שהדרך היחידה להשמיע אותה היא בסילסולי לשון. בלוג הוא מקום להבעת עמדות ודעות אישיות. התופעה עליה כתבתי עיצבנה אותי ולכן הוצאתי קיטור. אלפי אנשים עושים את זה בבלוגים שלהם מידי יום ביומו. אם מילה כמו "נבלה" גורמת למי מכם לחשוב שאני "לא שווה התייחסות" - שיבושם לו. בעיני זו דרך לגיטימית להוצאת עצבים. אני לא מתכוונת לצנזר את עצמי עבור אף אחד, בעיקר לא כשבאופן יחסי לשאר האנשים הסובבים אותי (בבלוגיה ומחוץ לה) אני מתבטאת בשיא העדינות (ובשפה גבוהה שנדירה אצל שכבת הגיל שלי, האמינו לי). אל תבלבלו בין סגנון וכוונה. השפה העוקצנית טומנת בחובה מסר, והוא העיקר. כל השאר לא אמור לשנות. 3- שימו לב למשהו מעניין. התגובות קיצוניות בהרבה מהפוסט... וככל שיותר אנשים הוסיפו תגובות מוגזמות - כך גברו מקרי ההתלהמות, שאת חלקם מחקתי. הדבר היחיד שאולי קיצוני בפוסט הזה זו הכותרת, ולגביה הסברתי לעיל. אם תקראו את הפוסט שוב בלי להתייחס לתגובות או למספר המגיבים, פתאום הוא יראה הרבה יותר "פרווה" ובכלל לא כזה עניין גדול. לטעמי זה נופח מעבר לכל פרופורציה, ואם הייתי יכולה לבקש שיורידו אותי מהדף הראשי - אולי הייתי עושה זאת, רק שאתמול היה יום שבת. אמנם רוב הבלוגרים רוצים שיקדמו אותם בעמודים ראשיים, ובאופן תיאורטי גם אני, אבל במקרה הזה הכותרת משכה אנשים מהסוג הלגמרי לא נכון, שעשו גם בלאגן מהסוג הלא נכון. 4- בסך הכל כתבתי את הפוסט כדי להצביע על תופעה פשוטה, והיא לצערי עובדה בשטח - רבים מההורים איבדו שליטה על ילדיהם, איבדו את מה שנקרא "הסמכות ההורית", ומעבר לכך שזה מפריע להם מן הסתם בחיי היומיום שלהם בבית ובבית הספר ('הילד לא מסכים לעשות שום דבר שאנחנו אומרים לו', 'הילד לא מתנתק מהמחשב לרגע ולא מכין שיעורים', 'המורים בביה"ס אומרים שהוא לא מתנהג יפה' וכד'), מסתבר שזה מפריע גם מחוץ בית. חורה לי לראות אמא שרואה שהילדה שלה נדחפת ודוחפת (בחוסר התחשבות הגובל באלימות ממש!) את האנשים העומדים באוטובוס, ולא אומרת כלום. עכשיו היא בת שמונה. מה יהיה כשתהיה בת שמונה-עשרה? האמא הזו נותנת אישור למה שהתרחש מול עיניה, ובכך מחנכת את בתה לחוסר התחשבות בזולת. קשה לי להאמין שמה שאמרתי פה הוא חתרני או מטורף או לא נכון. הוא בטח לא ראוי לתגובות כמו אלה שקיבלתי. 5- בעבר, במסגרת עבודתי (במוזיאון) יצא לי לראות הרבה כיתות שהגיעו אלינו לצורך פעילויות. אם רק הייתם יודעים כמה פעמים ראיתי כיתות משולחות רסן לחלוטין, בסיטואציה בה המורה עומדת ומנסה בשארית קולה הצרוד להשתיק ולו לרגע את ילדי הכיתה, בעוד הילדים רצים, מרביצים, צועקים, מקללים ובועטים (זה בזה או במוצגי המוזיאון...) ופשוט מצפצפים עליה כאילו אינה קיימת? המורה אינה אשמה. את זה אני יודעת היטב. אלה רק הדים של החינוך חסר הגבולות שהעניקו ההורים לילדים האלה, בבית. מעניין שכמורים לעתיד המסר הזה לא עבר אליכם. 6- יש אנשים שמתעבים ילדים והם אלה שכתבו אצלי דברים כמו "צריך להשמיד את כולם" וכו'. לדעתי, אגב, גם הם לא באמת מתכוונים לזה. במרבית המקרים מדובר בקטינים שמנסים להוכיח ש"הם כבר לא". בכל מקרה, זה לא מה שאמרתי, כתבתי או התכוונתי. כאמור, אני לא מוצאת טעם להשיב לטוקבקיסטים בבלוג שלי, כי מי שעבר שם רק כדי להשאיר שורת נושא ללא תוכן "חבל שאמא שלך לא עשתה הפלה" ו"פנינים" דומות אחרות, כנראה לא יחזור לשם כדי לקרוא את תגובתי ולכן חבל על הזמן שאבזבז בלכתוב אותה. כן מצאתי לנכון לכתוב את הדברים כאן כי ראיתי את התגובה והקישור של ניאו30, וכי אם גם אתם אנשים רציניים כמוהו מגיעה לכם התייחסות ותשובות אמיתיות, שלא אוכל לספק בבלוג. את שלי אמרתי. היות ואיני חברת פורום, אם מישהו מעוניין להגיב לדברי אלו הוא מוזמן לעשות זאת במסר אישי. תודה.
 

maximsp

New member
למה? כי היא מעבירה ביקרות על החברה?

לחינוך יש הרבה פנים, מה שהיא ניסתה לעשות כאן זה סוג של חינוך! הלוואי שיהיו הורים שיקראו את זה וזה יעשה להם משהו... להיות מורה זה לא אומר לומר "לילד מגיעה הכל" להיות מחנך זה גם לתת גבולות, וגובלות כאלה אין מספיק בחברה היום. היא השתמשה בכותרת ובכתיבה מושכת, וזה יפה! זה משך הרבה אנשים וזה יכול לעשות שינוי, גם אם הקטן ביותר.... הילידים הם לא היו המבוקרים כאן אלה ההורים, רק שזה מוחבא תחת הכתיבה והכותרת הפרובוקטיבית, שמשכה קוראים ולכן המטרה הוסגה גם אם כמה ילידים שלא הבינו על מה זה הייה כתוב לא אהבו את זה....
 

naama 12345

New member
אין לי שום בעיה עם ביקורת.

אני הראשונה שמעבירה ביקורת על כל מה שזז וגם על מה שלא. אבל יש גבול לאיך להעביר את הביקורת, ומבחינתי הוא עובר במקום בו עוברים מביקורת עניינית ומנומסת לכזאת שעושה שימוש במילות גנאי, שאפרת הזכירה אותן כבר לפניי, וגם בעיניי הן מיותרות לחלוטין! אם היא רצתה להעביר ביקורת על ההורים, כמו שאת אומרת, ובהחלט יש לזה מקום- היא לא עשתה זאת כמו שצריך. כי אני יצאתי מכל הפוסט הזה עם תחושה שיש לה משהו נגד ילדים, ולא נגד הורים. ואני עדיין בדעתי, שמי שיש לו משהו נגד ילדים ואין לו סבלנות אליהם- לא כדאי שיעסוק בחינוך.
 
למעלה