מה אתן חושבות

החיבור

New member
אני בת ולכן, אענה!

מה גם שזה די מצחיק, כי בדיוק אתמול בלילה פתחתי את אריזת הדלוקס של "גשם סגול" - ה-DVD וצפיתי בו שוב.
OK, אז כרגיל, הסרטים של פרינס - שאינם מתעדים הופעות גרידא, כמו SOTT המופתי או Lovesexy המהפנט, הם קשים לעיכול. באופן ספציפי, הכוונה היא לתסריטים עם חורים בגודל של פומלות; שחקנים שהם... טוב, לא שחקנים; ועלילות שאולי היה עדיף לכולנו לחיות את חיינו מבלי להתמודד איתן. אולם מה שבאמת כיף בסרטים של פרינס, זה היכולת לראות את האדם שביסס לעצמו במשך הרבה מאוד שנים פרסונה לא תקשורתית, קנאית לפרטיותה, שמתרחקת מהמדיה כמו מאש חורכת (כל זה, כמובן, עד שהגיעה Mayte, שחשבה שזה רעיון מעולה בשבילו להתראיין אצל אופרה, מלאני בי וכיו"ב) - נחשף. סוף סוף, זה המקום שבו מזדמן למעריצי המוזיקה המופלאה שלו, לצפות בו מתקשר וחווה (גם אם ברמה של משחק בעייתי) חוויות כמו כולנו: אהבה, סקס, כעס, אכזבה וכו'. אם גשם סגול הוא עוד איכשהו נסבל, הרי שקשה לומר את אותו הדבר על UTCM וגרפיטי ברידג'... מכיוון שמיודענו הוא קונטרול פריק מוצהר, הוא הרגיש צורך להפוך גם לבמאי וגם לתסריטאי של הסרטים הללו, והתוצאה מדברת בעד עצמה (אגב, למען הסר ספק ולמי שלא יודע, הרי שגם בתסריט של גשם סגול הוא היה מעורב, ורבים מספרים על תקופה ארוכה, שבמהלכה פרינס היה מסתובב עם מחברת סגולה ומעלה על הכתב רעיונות לסרט). גשם סגול הוא באמת מאמץ חלוצי, נסיוני וחדשני של מוזיקאי-גאון לספק לקהל באשר הוא, טעימה מתקופה מרגשת ומסעירה מאוד באיזור גיאוגרפי שרבים העדיפו להתעלם ממנו: מיניאפוליס. כפי שגם מספרים בחלק השני של ה-DVD, הרי שהסרט אכן מצליח לצייר בפני הצופים את המפה המוזיקלית של אותה העיר באותה התקופה: התחרותיות, האקספרמנטליות וההצצה הנועזת אל מאחורי הקלעים. אני לא חושבת שבאמת אפשר להחיל קריטריונים רגילים של קולנוע על הסרט הזה, משום שהסטנדרטים המקובלים של משחק (מוזיקאים, רחמנא ליצלן) ועריכה (איומה!), אינם ברי תוקף כאן. מה שכן, זו טעימה נאותה מתקופת זוהר מוזיקלית ומעניינת, כמו גם מה שהפך את פרינס לבן בית בכל רחבי העולם.
צ'ופר לתוהים
הסיבה שקוראים לסרט גשם סגול, טמונה בסצינה שנותרה על רצפת חדר העריכה: פרינס ואפולוניה יוצאים לרכב על האופנוע של פרינס (סצינה שאכן קיימת בסרט; לצלילי "take me with u" האהוב), כשלפתע מתחיל לרדת גשם. הם עוצרים באסם קרוב ומוצאים בו מחסה. מבעד לחרכים של קיורת האסם, הגשם והשמיים המעוננים יוצרים אפקט שמעניק לגשם... צבע סגול (קטע קצר מאוד מצוי בטריילר לסרט). המחזה המטאורולוגי הנדיר הזה, משרה על השניים אווירה חרמנית במיוחד, והם מחליטים להרטיט את קירות האסם בזיון חביב (שתמונות ממנו, ניתן לאתר בקליפ של "when doves cry"). ואני בכלל לא אתחיל לדבר על מגוון צילומי הוידיאו שמספרים שהבנזונה הקטן הסריט ולא הוציא אל הפועל... זה עושה לי כואב בלב
.
 

LBA33

New member
וואי!

זה מרשים. ואני רק מתחיל להכיר אותו, מאיפה כל הידע הזה?
 

החיבור

New member
מאיפה כל הידע הזה?

ובכן, לא היו לי הרבה חברים כשהייתי ילדה, ועל כן נאלצתי למקד את מירב תשומת ליבי בדברים שענו על הצורך ההורמונלי הגועש שלי (משמע, הקליפ ל - "Gett Off", בהיותי בת 11). מאז, פשוט תיחקרתי את ההיסטוריה של פרינס. כמובן, שעזר לי בתחקיר הפרינסולוג החביב עלי, ניר ממון (upreme$). זה הפך לתחביב לא רע ומספק (יש הטוענים ש"סטייה", היא המילה ההולמת יותר לכך, אבל אני טוענת שמדובר בסמנטיקה גרידא). ניר, כמה עוד תגובות-בנוסח-מאמר אני אמורה לכתוב עד שתואיל להגיב / לרדת עלי / לדייק אותי בשגיאות (?) / להכיר בי בתור ה - protege שלך, ראבאק!?!?
 

HeavenlyB

New member
אכן סטייה זו הגדרה יותר מדוייקת

אבל גם אני סוטה במובן הזה. אני עדיין מנסה להשיג את הוידאו ל-The Cross עם פרינס ו-U2 אבל עד כה כל מה שמצאתי זה האודיו. אמרו לי לבקש מ-Finess אבל אפשר להגיד שאני והוא לא ביחסים כ"כ טובים, ולבקש ממנו זה בעצם לוותר על הכבוד האישי. אולי אני אנסה ליצור קשר עם Liberation.
 

DJ$upreme

New member
בנות! בנווות!!!

קדימה בנות!! מה אנחנו חושבות על גשם סגול? שזה קליפ נחמד אבל קצת ארוך לאלבום? שהכסף לשיעורי משחק נגמר מאוד מוקדם בגלל חריגות בתקציב הג'ל? שהקרדיט הפיקטיבי לוונדי וליסה על כתיבת "גשם סגול" זה עדיין ההישג המוזיקלי הכי גדול שלהן? שמצפיה חוזרת בסרט מתברר שאפולוניה מכשרת בדיוק כמו ואניטי? שזה קצת סוטה שקים בייסינגר היא אמא של אמינם ב-8 מייל, גרסת שנת 2000 לגשם סגול, ועל זה נאמר, מאדרפאקר!?? שגם אני כשהייתי ב-MPLS הרגשתי צורך עילאי לנסוע ללייק מינטונקה? ברור שאנחנו מתים על PUPRLE RAIN. שיצביע מי שלא נחנק לו הגרון כשהקיד עולה לבצע את פרפל ריין גם בצפיה השמינית. או THE BEAUTIFUL ONES....אמאאאא...
 

darling nikki

New member
הסרט עצמו

לא משהו אבל אני מוכנה לראות אותו כל יום רק בשביל המוזיקה ופרינס שכבר אז הייתה לו נוכחות מדהימה בכל מובן. האמת שמבחינה קולנועית אין הרבה מה להגיד על הסרט אבל מבחינה מוזיקלית זו הייתה עבודת אומנות גאונית, במיוחד בתקופה ההיא. ומאז הוא רק השתפר והשתבח. כהוכחה אפשר לראות את הקליפים שלו ל GOLD ול HOLY RIVER. קליפים מדהימים ביותר.
 
דווקא לאחרונה נזכרתי בסרט

הלהקה החדשה "פוסיקט דולס" (זה השם?) זה חיקוי של הלהקה שמוריס מקים בסרט. שוב מחקים את פרינס והעולם שותק.....
 

JazzAzz

New member
לא בחורה אבל....

גשם סגול מבחינה מוסיקלית מגניב ואהוב והשיר שחולק עם הסרט את הטייטל הוא זה שפתח בפני את העולם של פרינס, אבל בתור סרט...מצטער מאוד, פרינס לא ידע לשחק כמו שהוא ידע ליצור מוסיקה ולנגן גיטרה, היו לו כל מיני קטעים גרועים וליקויים במשחק כמו למשל כשהוא נכנס לחדר והתחיל ללכת בעצבנות ולחזור על צעדיו כל שניה... כאילו כשראיתי את זה כבר הרמתי ידיים על סרט הזה, אמרתי אני אוהב את המוסיקה מאוד אבל עם כל הכבוד גרוע זה גרוע.
 

החיבור

New member
מקבלת את האבחנה

אבל למה להתייחס אליו בלשון עבר? הוא עדיין חי. "עד יהווה", אבל חי. ונכון, היכולות שלו כשחקן לא השתפרו, אבל...ראבאק, חי וגם בועט (מינוס השפגטים)!
 

JazzAzz

New member
בחברות...

סתם נתתי לו צ'אס, יכול להיות שהוא השתפר מאז. ומוסיקלית, חיי ובועט לגמרי, לפני לא כל כך הרבה זמן ב2002 הוא גם הקליט את ההופעה הכי טובה ששמעתי אי פעם והייתי מת לראות, אני כמובן מדבר על ONE NIGHT ALONE, לא רק עשוי בצורה גאונית אלא גם בשיתוף נגנים אדירים בקיצור - מדהים!!!
 
למעלה