תראה, יש פה שאלה בסיסית מאד רצינית:
יש אסכולות תאורטיות שסוברות שהשפה שאתה משתמש בה משפיעה על צורת החשיבה שלך. לדוגמה, ילדים דוברי עברית מפתחים הבחנה ברורה בין מינים בגיל צעיר יחסית, בגלל ההבחנה החדה בין המינים בשפה העברית. לילדים דוברי אנגלית זה לוקח יותר זמן. לעומת זאת, תפיסת הזמן של ילדים דוברי אנגלית מורכבת יותר מתפיסת הזמן של ילדים דוברי עברית, כי בעברית יש הרבה פחות זמנים מאשר באנגלית. כך שהשפה אכן משפיעה על צורת החשיבה, מעצם זה שהיא נותנת את התבנית שלתוכה אנחנו יוצקים את המחשבה. אז השאלה היא, האם אתה מאמין שמבנה השפה משפיע בצורה משמעותית על צורת החשיבה. אם כן, אז בהחלט יש מקום ליצור שינוי בתחום הזה, מתוך ההנחה שיהיה מאד קשה לשנות את צורת החשיבה כל עוד התבניות שלתוכן אנחנו יוצקים את החשיבה שלנו (הווה אומר השפה) מוטות. אני אישית מאמינה שזה המצב. ובסך הכל, השינוי לא צריך להיות גדול במיוחד. למשל - שפניה לקהל מעורב תהיה תקנית גם בזכר וגם בנקבה. למה לא? אם אפשר לפנות לקהל שמכיל נשים בלשון זכר, למה שאי אפשר יהיה לפנות לקהל שמכיל גברים בלשון נקבה? אם שני המינים יהיו לגיטימיים כמין הכללי, אפשר יהיה בהדרגה לנטרל את התפיסה הבסיסית של השפה העברית שהזכר הוא מין ברירת המחדל, שלמעשה גורמת לזה שנקודת ההשקפה הבסיסית של השפה היא מהצד הזכרי. האמונה שלי היא ששינוי כזה יהיה משמעותי. יותר מזה - אני מאמינה ששינוי כזה ייצור כשלעצמו שינוי בדרכי חשיבה שיאפשר שינויים מרחיקי לכת יותר. כמובן, זה לא הדבר היחיד שצריך להתמקד בו. אבל בסך הכל, אני חושבת ששינוי גדול יושג מאוסף של שינויים קטנים, שכולם ביחד יצביעו לכיוון מסוים וייצרו זרם אחיד פחות או יותר - שינוי בהלך הרוח הקולקטיבי, יותר מאשר כל דבר אחר.