מה אתן חושבות על זה שמשרד הפנים

[אביא]

ע"ש קור מחצבתו

(אל תתטרח לתקן את הכתיב)

 

[יוסאריאן]

ולא ע"ש הקור בכרכור?

 

[אביא]

התבלבלת דוד היה ידוע בכרכור

ואף ספג עלבונות על כך ולא אבשלום (קור) חבירו בלב ובנפש.

 

[יוסאריאן]

../images/Emo13.gif למה צחקה מיכל? - הסבר:

משמואל ב´, פרק ו´ פסוקים י"ג עד ט"ז: "ויהי כי צעדו נשאי ארון ה´ ששה צעדים ויזבח שור ומריא. ודוד מכרכר בכל עז לפני ה´ ודוד חגור אפוד בד. ודוד וכל בית ישראל, מעלים את ארון ה´ בתרועה ובקול שופר. והיה ארון ה´ בא עיר דוד. ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה´ ותבז לו בלבה.".

 

[אביא]

תמשיך לקרוא ולא תזקק להסברי

 

[ירון מ.]

תיקון טעות קטנה

פרידמן הוא אכן "איש שלום" (בגרמנית שלום זה fried). שמות המשפחה היהודיים שנגזרו משמות נשים מסתיימים בדר"כ ב"קין" (מלשון קינד=ילד). וכך פרידקין הוא הבן של פרידה, חנקין הבן של חנה, שיינקין הבן של שיינה, ביילין הבן של ביילה, נחמקין הבן של נחמה וכו´

 

[אלת הירח]

פשוט מאד

זה השם שנולדתי איתו. זה השם שגדלתי אליו. אם היה לי שם אחר, הייתי מרגישה קרוב לודאי אותו דבר.

 

[אמיר הייטנר]

אוי באמת, איך תופסים בעל? ../images/Emo8.gif

 

[אמיר הייטנר]

עוד אחד מאותם דברים מקוממים

שהפכו לנורמה ואנחנו אפילו כבר לא מרגישים בכך (כמעט). אגב, למה את שואלת "מה אתן חושבות" ? אני מייד הולך להקים פורום פמיניסטים לגברים בלבד...

 

[טל קר]

כי רוב הנוכחות הן נשים, אנו מעדיפות

לפנות בלשון נקבה. זה גם לפעמים מעורר משהו אצל הגברים, שפתאום מרגישים שלא מתיחסים אליהם (למרות שהכוונה היא גם אליהם) רק כי משתמשים בלשון נקבה ולא בלשון זכר. נשים חוות את זה כל הזמן, כשפונים אליהן כדרך קבע בלשון זכר. ע"ע הודעתה החדשה של מלי.

 

[יוסאריאן]

לכל המתעניינים - הסעיף מחק השמות...

סעיף 6 בחוק השמות עוסק ב"שם המשפחה אחרי הנישואין". הניסוח שלו שוויוני לגמרי, כך שהוא איננו מתיר את התנהגות משרד הפנים על הפעולה האוטומטית, של שינוי שם האשה בלי לשאול אותה. בסעיף נאמר: "(א) מי שנישא רשאי בכל עת - (1) להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם; (2) לבחור בשם המשפחה של בן זוגו; (3) לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו; (4) לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג; (5) לצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו. (ב) עובר לנישואיו יודיע אדם לרושם הנישואין מהו שם המשפחה שבחר לשאת לאחר נישואיו; החליט לשנות את שמו, ייכנס השינוי לתוקפו עם הנישואין. (ג) השר, בהתייעצות עם השר לענייני דתות, יקבע את דרכי ההודעה לפי סעיף קטן (ב).".

 

[ציפי ג]

גם לי זכור

שכדי לרשום נישואין, צריך ללכת למשרד הפנים, עם תעודת הנישואין, ולמלא טופס ושם יש רובריקה ובו אפשר למלא איזה שם רוצים.

 

[אמיר הייטנר]

אני יודע שאני לא הולך להיות פופולרי

כפי שבוודאי התרשמת עד היום אני תומך נלהב ואף פועל הלכה למעשה כמעט בכל מאבק פמיניסטי. בנוגע לעניין השפה אני לחלוטין לא מזדהה עם מאבקכן. בעיני מאבק השפה הוא קטנוני וסמנטי, והוא התעסקות בטפל ולא בעיקר. כשאני מפרסם מודעת דרושים למשל (סליחה שאני לא אומר מודעת דרושות...) אז אני כותב אותה בלשון זכר, ובסיום ההודעה אני מציין שהמודעה מיועדת לנשים ולגברים כאחד (אני משתדל בד"כ לרשום לנשים ולגברים ולא להיפך כדי להדגיש את העניין). מודעות של את/ה מעוניינ/ת.... הן פשוט מסורבלות ומייגעות לטעמי. באמת שלא היה לי אכפת אם היו מחליטים להפוך את זה ולפנות בלשון נקבה ובלבד שלא לסרבל עם האת/ה וכו´. האמת היא שהפתרון של השפה האנגלית נראה לי די סביר - you פונה לשני המינים. זה נורא הגיוני כי כשאת פונה למישהו/מישהי אז הוא/היא יודע/ת האם הוא/היא זכר/נקבה (נכון שהמשפט האחרון מייגע?). לעומת זאת כשמדברים על מישהו/י בגוף שלישי אז את לא יודעת בהכרח אם זה זכר או נקבה ולכן בגוף שלישי השפה האנגלית כן עושה את ההפרדה בין he ל- she - מאוד הגיוני בעיני. מבחינתי שיאמצו את זה גם בעברית. בכל מקרה, אם נדאג פה לחברה שיוויונית באמת, אז עניין השפה יהפוך לחלוטין לסמנטי, ולדעתי יהיה נכון במקרה זה להשאיר את המצב כפי שהוא היום (לשון זכר) רק מאחר שזה הרגל שמאוד קשה (עד לא ריאלי) לשנות ולהשריש משהו חדש. בנושאים מהותיים את לעולם לא תשמעי אותי אומר על משהו שלא ניתן לשנותו בשל ההרגל (זאת גישה תבוסתנית בעיני), אולם כאן מדובר בנושא שבמידה ונצליח ליצור חברה שיוויונות הוא יהפוך לסמנטי לחלוטין. אז במקום להתעסק בסמנטיקה הקטנה, בואו נפעל לשינוי חברתי אמיתי. פיזור האנרגיות של נושאי המאבק השיוויוני, רק יפגע במאבק עצמו.

 

[Boojie]

תראה, יש פה שאלה בסיסית מאד רצינית:

יש אסכולות תאורטיות שסוברות שהשפה שאתה משתמש בה משפיעה על צורת החשיבה שלך. לדוגמה, ילדים דוברי עברית מפתחים הבחנה ברורה בין מינים בגיל צעיר יחסית, בגלל ההבחנה החדה בין המינים בשפה העברית. לילדים דוברי אנגלית זה לוקח יותר זמן. לעומת זאת, תפיסת הזמן של ילדים דוברי אנגלית מורכבת יותר מתפיסת הזמן של ילדים דוברי עברית, כי בעברית יש הרבה פחות זמנים מאשר באנגלית. כך שהשפה אכן משפיעה על צורת החשיבה, מעצם זה שהיא נותנת את התבנית שלתוכה אנחנו יוצקים את המחשבה. אז השאלה היא, האם אתה מאמין שמבנה השפה משפיע בצורה משמעותית על צורת החשיבה. אם כן, אז בהחלט יש מקום ליצור שינוי בתחום הזה, מתוך ההנחה שיהיה מאד קשה לשנות את צורת החשיבה כל עוד התבניות שלתוכן אנחנו יוצקים את החשיבה שלנו (הווה אומר השפה) מוטות. אני אישית מאמינה שזה המצב. ובסך הכל, השינוי לא צריך להיות גדול במיוחד. למשל - שפניה לקהל מעורב תהיה תקנית גם בזכר וגם בנקבה. למה לא? אם אפשר לפנות לקהל שמכיל נשים בלשון זכר, למה שאי אפשר יהיה לפנות לקהל שמכיל גברים בלשון נקבה? אם שני המינים יהיו לגיטימיים כמין הכללי, אפשר יהיה בהדרגה לנטרל את התפיסה הבסיסית של השפה העברית שהזכר הוא מין ברירת המחדל, שלמעשה גורמת לזה שנקודת ההשקפה הבסיסית של השפה היא מהצד הזכרי. האמונה שלי היא ששינוי כזה יהיה משמעותי. יותר מזה - אני מאמינה ששינוי כזה ייצור כשלעצמו שינוי בדרכי חשיבה שיאפשר שינויים מרחיקי לכת יותר. כמובן, זה לא הדבר היחיד שצריך להתמקד בו. אבל בסך הכל, אני חושבת ששינוי גדול יושג מאוסף של שינויים קטנים, שכולם ביחד יצביעו לכיוון מסוים וייצרו זרם אחיד פחות או יותר - שינוי בהלך הרוח הקולקטיבי, יותר מאשר כל דבר אחר.

 

[ציפי ג]

ומה רע בזה שיש אבחנה ברורה בין

המינים? למה כולם צריכים להיות אותו דבר? למה התלבושת האחידה הזו? דווקא הזהות הנשית המובלטת בשפה העברית מהנה אותי מאוד.

 

[אביא]

מהנה אותך ומענה אחרות

 

[Boojie]

אנא שימי לב

שלא העברתי כל ביקורת בהודעה שלי על ההבחנה בין המינים שיש בעברית. בסך הכל ציינתי עובדה מחקרית. מה שהעברתי עליו ביקורת זו העובדה שהמין הזכרי בעברית הוא מין ברירת המחדל. לעניות דעתי, לשני המינים היה צריך להיות מעמד לינגוויסטי שווה, הווה אומר, שלאדם בעל מין לא ידוע, למשל (כמו לנמעני ההודעות בעיתונים) אפשר יהיה לפנות בזכר או בנקבה וזה לא ישנה. או שלקבוצה מעורבת אפשר יהיה לפנות בזכר או בנקבה וזה לא ישנה. אבל לא הצעתי לבטל את ההבחנה בין המינים, הווה אומר - הפניה לאדם בעל מין ידוע, על פי מה שהצעתי, לא תשתנה. לאדם שידוע שהוא זכר הפניה תהיה בזכר, ולמי שידוע שהיא נקבה, הפניה תהיה בנקבה. מצב כזה יבטל את ההטייה האוטומטית שהשפה העברית יוצרת לטובת נקודת הראות הזכרית, כביכול האנושות היא זכרית באופן כללי, ורק יוצאי דופן ספציפיים עשויים להיות נקבות.

 

[מירה ח.]

פמיניסטים גברים בלבד? הלוואי!! ../images/Emo45.gif

 

[אמיר הייטנר]

נראה לך שאני באמת הולך להקים... ../images/Emo8.gif

פרום שישתתפו בו שניים וחצי אנשים... ועכשיו בנימה קצת פחות מבודחת: לצערי הרב אנחנו חיים בחברה מנוונת שבה כל אחד דואג לתחת שלו בלבד. גברים מעניין אותם גברים, נשים מעניין אותן נשים, הומואים מתעניינים בהומואים, לסביות בלסביות, אתיופים באתיופים... בגלל זה אנחנו גם "משיגים" את התוצאות הנפלאות שאנחנו משיגים. את חנה, לצערי מאוד מאוד יוצאת דופן בכך שאת יודעת להסתכל מעבר לתועלתנות הרגעית והצרה שלך. אבל בראי אפילו בפורום הזה כמה שאת יוצאת דופן בגישה שלך. אני רוצה לצטט מדבריה של Boojie בפורום הזה: "אם גברים היו כותבים מנקודת הראות של גברים, נשים מנקודת הראות של נשים, סטרייטים מנקודת הראות של סטרייטים והומואים מנקודת הראות של הומואים, זה היה שיפור גדול מבחינתי..." אני ציפיתי שכל הפורום יעמוד על רגליו האחוריות, אבל התגובות היחידות שנשמעו היו מפי "הלסבית" ו"ההומו".... עצוב לי שזה כך.

 

[Boojie]

אהמ. אתה מפרש את דברי לחלוטין

לא נכון. מה שכיוונתי אליו, זה שכל נקודות הראות צריכות להיות לגיטימיות. שכל אדם צריך להיות מסוגל להתבטא מנקודת הראות שלו. לא שעבור אדם אחד רק נקודת הראות שלו תוכל להיות לגיטימית, אלא שעבור כל אדם, נקודת הראות שלו תהיה לגיטימית וגם נקודות הראות של אנשים אחרים תהיינה לגיטימיות. מכאן ועד להגיד "שכל אדם ידאג לתחת של עצמו" המרחק גדול. אני כותבת מנקודת ראות של אשה, לבנה, סטרייטית, מהמעמד הבינוני, עולה מדרום אמריקה, משכילה... הרשימה עוד ארוכה. זו אני, זו נקודת הראות שלי, ואותה אני מייצגת. זה מה שאני מכירה. זה מה שאני חיה. זה מה שאני מבינה. מכאן אני רואה את העולם. מכאן ועד להגיד שלא אכפת לי מכל אדם שבא מקבוצה אחרת הדרך מאד מאד ארוכה.