אני סבורה שכל ענין השמות מטרתו
לעזור לקטלוג האנשים, והואיל וכך איני רואה שום הבדל אם היו קוראים לי בשמה של אימי קודם לנישואיה, בשמו של אבי, או בשמו של בעלי, או שבעלי ואני היינו בוחרים שם חדש. המטרה היא ליצור שם משותף לקבוצה של אנשים שגרים ביחד, ובעבר בקהילות ישראל זה היה או שמה של האשה או שמו של הגבר. לדוגמא הרמ"א קיבל את שם משפחת אשתו. במשרד הפנים גם ממקמים זוג שנישא אוטומטית באותו בית. היום שמענו שיש גם זוגות נשואים שאינם גרים באותה דירה, לא משום שהם פרודים, אלא כי זה הולך ונהיה טרנד עולמי, כזה כאילו. האם משרד הפנים צריך להתאים את הכל לצרכיהם של מרבית התושבים, או של המיעוט? האם לא יותר הגיוני לגרום למיעוט לכתת רגליהם למשרד הפנים, מאשר לגרום לררוב לעשות כן?