מה אתן חושבות על זה שמשרד הפנים

[הדס (אמבר)]

ברור שיש הבדל מעשי

אבל עקרונית זה בדיוק אותו הדבר.

 

[augustus]

לא, הדס

שם משפחה, בדיוק כמו שם פרטי (שגם אותו בחרו הורים ולא אנחנו), ניתן לנו מלידה. עבור מי שנושאת את שמה 20 ויותר שנים, זהו קודם כל שם שלה ורק אחר כך של אביה או של סבה. היא התבגרה והתגבשה תחת השם הזה, הוא הפך בשבילה לחלק מזהותה. ד"א אולי נחליף גם את השם הפרטי (שגם אותו לא בחרנו בעצמנו) לשם הבעל? נגיד, אם קוראים לו יוסף אז אחרי החתונה לאשתו ייקראו יוספה? בעיניי, הרעיון שבהחלפת שם המשפחה דבילי באותה מידה

 

[הדס (אמבר)]

ואם תתחתני, נגיד, בגיל 30

אז יהיו לך 50 שנים להמשיך להתבגר ולהתגבש תחת השם הזה. במה שלושים השנים ההן יותר משמעותיות מ50 שיבואו אחריהן? שם הוא חלק מזהות, זה נכון. אבל למה את מתעקשת לדבוק בגיל 30 בזהות שהיתה לך בגיל 5? במה הזהות שהיתה לך בגיל הילדות רלוונטית היום? הרי את לא אותו בנאדם, למה את מתעקשת שיהיה לך אותו שם בתור ענין שבעקרון (חוץ מטעמי הנוחות הברורים)? יש חברות שעושות בדיוק ההיפך - אנשים משנים את השם אחרי גיל ההתבגרות כדי להראות על ניתוק מהעבר ופתיחה בחיים חדשים של אדם בוגר. ושם פרטי זה לא אותו דבר כמו שם משפחה. עצם העובדה שילד מקבל את שם המשפחה של האב הוא סממן של פטריארכליות בדיוק כמו העובדה שאשה מקבלת את שם משפחתו של בעלה. במובן העקרוני - זה בדיוק אותו הדבר. בחירת השם הפרטי, לעומת זאת, אינה קשורה לעקרונות הפטריארכליים. יש סיבות לשמור על שם המשפחה של ההורים - קשר עם העבר, עם ההסטוריה המשפחתית, עם תרבות ועדה מסוימות, עם מוניטין מקצועי ואישי שרכשת כשהיית רווקה (שיקול משמעותי אצל נשים שמתחתנות מאוחר) - אבל אני לא חושבת שזה אקט יותר פמיניסטי לשמור על שם המשפחה של האבא מאשר לאמץ את שם המשפחה של בן הזוג.

 

[augustus]

מדוע שארצה להתרגל לשם חדש

בגיל 30? ומדוע, אם ארצה לשנות את זהותי, אתאים את השינוי לזהות הבעל? פחות חמור בעיניי להיות נתונה למרות הגברית בתור תינוקת שרק נולדה מאשר בתור אישה מבוגרת. ואם, לטענתך, לא משנה אם לקבל את שם הבעל או שם האב, אז אולי הגיע הזמן להפסיק באיזשהו שלב את המסורת הפטריארכלית, ולא להמשיך אותה. אפשר לפעול לפי המתכונת שהציעה חנה, למשל. ד"א אני נושאת את שם אמי שנושאת את שם אמה, ובתי נושאת את שמי. רק סבתי נשאה את שם משפחתו של אביה. כך או כך, הבת שלי היא דור רביעי עם שם משפחה שלא נרכש על פי המסורת הפטריארכלית. זה התחיל מאיפשהו...

 

[הדס (אמבר)]

בעיני דווקא השאלה היא אחרת

למה את לא רוצה לשנות את הזהות שלך כשאת מגיעה לבגרות? למה את רוצה שאנשים יזהו אותך עם אותו בנאדם שהיית בגן או בבית הספר? אני באופן אישי, הייתי רוצה לנתק כל קשר עם אותו אדם. זה לא אני יותר, ואני לא רוצה שיזהו אותי עם אותו אדם שהייתי אז. השתניתי, התבגרתי, הפכתי לאדם אחר, למה שהשם שלי לא ישקף את זה? יש משהו מאוד משונה ברצון לדבוק דווקא בשם שבו היית בתור ילדה. ולמה להתאים את השינוי לזהות הבעל דווקא? בעיני זה עדיף על-פני זהות האבא. את אבי לא יכולתי לבחור, את הבעל - דווקא כן. ההשתייכות למשפחת ההורים אינה מבחירה, ואילו ההשתייכות לבעל - כן.

 

[augustus]

אז תסבירי מדוע נראה לך כ"כ טבעי

שאת תרצי לשנות את זהותך, ובעלך לא. מדוע הוא מעוניין לדבוק בשם שהיה לו בתור ילד, מדוע שמו לא משקף את השינויים שחלו בו? ומדוע את תאמצי את זהות אביו ולא זהות אביך? ולמה שגם בתך תישא את שם האב, במקום שם של אחד מהוריה, או של שניהם?

 

[הדס (אמבר)]

אני לא חושבת שיש איזשהו פתרון

אופטימלי. אני לא חושבת שלשאת את שם האב זה יותר פמיניסטי מלשאת את שם הבעל. לשאת שם משותף גם ניג´וס רציני, לשאת שמות נפרדים זה לא נוח. בקיצור, אין פתרונות מוצלחים - שהם גם נוחים לשימוש וגם נכונים פוליטית.

 

[augustus]

מדוע שמות משפחה נפרדים

זה פחות נוח משמות פרטיים שונים? אולי פשוט הרגילו אותנו שיותר נוח להמשיך את המסורת הפטריארכלית?

 

[הדס (אמבר)]

אני כבר רואה את השלט שעל הדלת

"כאן גרים בכיף דוד כהן, חנה לוי, צוציק לוי-כהן ורקסי כהן-לוי".

 

[augustus]

כל כך הרבה תירוצים

כדי לשאת את שם הבעל? זהות חדשה, שלט קצר, "עדיף שלכולם בבית יהיה אותו שם משפחה..." את לא צריכה את כל התירוצים הללו, פשוט קחי את שמו וזהו. אבל אני לא רוצה שמשרד הפנים ידחק גם בבת שלי לעשות כמוך. אם שם משפחה זהה לכל המשפחה באמת כל כך חשוב (ובעיניי זה לא כך) אין שום סיבה בעולם שפקיד במשרד הפנים לא ישאל את הזוג באיזה שם הוא מעוניין. בשביל זהות חדשה וניתוק מהאבות (דיברת כאן על התנתקות מהעבר), בכלל הכי מומלץ שם משפחה חדש לכולם. בין כל הטיעונים שלך אין אף אחד, אבל אף אחד, שמסביר למה יותר טוב לנשים לשאת את שם הבעל. אני לא רוצה לחשוב עם כמה תירוצים הייתי מתמודדת לפני מאה שנה כדי להסביר למה לא טוב לדחוק בנשים להיות עקרות בית.

 

[הדס (אמבר)]

באיזה מקום אמרתי שיותר טוב

לאשה לשאת את שם הבעל? שלוש פעמים אמרתי שבעיני אין שום פתרון אופטימלי. אני לא חושבת שלשאת את שם האבא (או האמא לצורך הענין) זה פתרון אופטימלי, למרות שיש פה הרבה שחושבות ככה.אני לא חושבת שזה פתרון יותר פמיניסטי. אני גם לא חושבת שלשאת את שם הבעל זה פתרון אופטימלי, וגם לא לשאת שם כפול או לבחור שם חדש לשני בני הזוג.

 

[augustus]

אם כך, אני מאוד מסכימה אתך

אני פשוט ממקדת את הדיונים שלי בפורום באספקט הפמיניסטי ולא באספקטים האחרים. ואם כבר באבא עסקנו, אז הכי שוביניסטי זה שם של האבא של הבעל!!!

 

[מירה ח.]

יש גם גישות אחרות

לא כולם רואים את "קבלת השם" של ה"בעל" כאקט של עבדות ודיכוי. הנה, למשל, בני וכלתי חושבים ששם משפחה הוא סמל של שייכות: כשנישאו החליפו שניהם את השמות במשרד הפנים המאוס: הוא הוסיף את שמה לשלו, והיא הוסיפה את שמו לשלה. כל אחד מהם נושא את שני שמות המשפחה בתעודת הזהות, (למרות ששני השמות קשים ושוברי-שיניים), משום שבתפיסתם זוהי הכרזה על הברית ביניהם.

 

[wasaby]

בעצם למה

אנחנו מניחים שמה שמזהה אדם הוא המשפחה אליה הוא שייך? נדמה לי שבפלמית הבן נקרא על שם אביו (אריקסן - הבן של אריק) באירופה בעבר אדם נקרא על שם המקצוע שלו - שומייקר או בייקר למשל. מכיוון שבאותו זמן מקצועות עברו על פי רוב בירושה שמות המקצועות הפכו עם הזמן לשמות משפחה אבל ניתן להניח שבהתחלה התכוונו פשוט למשה הסנדלר או חיים האופה. באחד מספרי שלום עליכם הוא קורא לדמויות בשמות כמו חיים של גיטל´ה, שלמה של חיהל´ה וכו´. אז בשמות המשפחה שלנו כיום מובלעות שתי הנחות: א) אדם מזוהה על פי קבוצת משפחה מורחבת אליה הוא שייך. ב) אישה נחשבת משויכת למשפחה המורחבת של הגבר לו היא נישאת, אם יש להם ילדים גם הם משתייכים למשפחה מורחבת זאת. ההנחות האלה שהיום משתקפות רק בשם וודאי התאימו בעבר למבנה כלכלי וחברתי מסוים בו נשים חיו בבית אחד עם משפחת הגבר. לי באופן אישי נראה הגיוני אם ארצה לחלק את חיי עם מישהו שיהיה לנו שם שיזהה אותנו ביחד. עם זאת (ובלי לשלול קשרים שצומחים עם הזמן עם שאר בני המשפחה) אני לא רואה צורך שאחד מאיתנו ישתייך למשפחה המורחבת של השני. כך שנראה לי שהפתרון האידאלי בשבילי יהיה יצירת שם חדש למשפחה האטומית.

 

[neatsun]

זוית הפוכה - על אותו עיוות

אם אשה פונה למשרד הפנים ומבקשת לשנות את שמה לשם המשפחה של בן זוגה, אתו היא חיה אך אינה נשואה לו (או אם שניהם יבקשו להחליף לאותו שם) בקשתה/ם תדחה (אלא אם כן היא כמובן לא תצהיר על המניע האמיתי ותמצא תירוץ כלשהוא) הנימוק - "זה עלול להטעות" (חס וחלילה יחשבו שהם נשואים!!!). לי זה נשמע אדיוטי לחלוטין, ובלתי מקובל (אם אני רוצה לשאת את אותו שם כבן זוגי עלי לקבל את חותמת הרבנות?).

 

[neatsun]

נ.ב. כמובן שאותו עיוות יתפוס

לגבי זוגות מאותו מין שירצו להרשם תחת שם משותף!

 

[ספיר ק]

בטוח?

חשבתי שיש זוגות חד מיניים עם שם משותף.

 

[neatsun]

סביר שיש זוגות שיצליחו

לרשום את השמות, אבל לפי הבנתי, אם הם יציינו את הסיבה האמיתית לבחירת השם, הבקשה נדחית.

 

[יוסאריאן]

זה כבר לא נכון ... החוק תוקן ...

בעבר נהגו במשרד הפנים לא להתיר תיקון שם כשמדובר בשם זהה לידועים בציבור, אבל בשנת 1996 תיקנו את החוק ונאמר בחוק במפורש שזו לא יכולה להיות עילה לפסילת השם. הסעיף המתוקן אומר ככה: "השר רשאי לפסול בחירת שם לפי הסעיפים 8 ,9 ושינוי שם לפי סעיפים 13 ,10 אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור." (ההדגשה שלי - יוסאריאן).

 

[neatsun]

תודה על התיקון!

אני בפיגור של 5 שנים אני מקווה שהפקידים במשרד הפנים מעודכנים כמוך ולא כמוני. וטוב שיש תיקונים כאלה, זה מעודד.