אולי אפשר להציג את השאלה אחרת:
מדוע ה- NGO´s , הלוחמים באימפריאליזם המטריאליסטי הגלובלי של ה- G8 ולוויניהן ובתאגידים הטורפניים, תופסים את ישראל כחלק בלתי נפרד מהמארג השלילי של הגלובליזציה? במקום להתמודד עם השאלה במישרין, אנחנו נתלים בביטויים שאבד עליהם הכלח, אותם ממחזרים כל המדינאים קצרי הראות וההבנה שלנו: או"ם-שמום", ו- "לא חשוב מה יעשו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים". קשה להעלות על הדעת טעות גדולה מזו. המאבק בתוצאותיה השליליות של הגלובליזציה הוא מאבק צודק שסופו לנצח. הפרס בסופו הוא עולם טוב יותר, גם לישראלים. ב"מערכת השמש" הגלובלית, ישראל נתפסת כירח הכי אינטימי וקרוב ל "מאור הגדול", ארה"ב. ניתן להתרשם ממידת האנטגוניזם ששורר באירופה כלפי אמריקה מהסתכלות על מידת התמיכה של אירופה (הרשמית והלא רשמית כאחד) במלחמה הממשמשת ובאה נגד עיראק. עיראק, הם אומרים, מאיימת על רק על האינטרסים של ארה"ב וישראל, ואין כל סיבה שנתמוך בהן. לארופאים (גם אם לא בהכרח לממשלותיהם) אג´נדה פוליטית שונה לחלוטין. מי שהביא להתמוטטות הגוש המזרחי ולהפסקת המלחמה הקרה מבין שהוא עלה על נוסחת פלא שאם יהיה צורך אפשר להפעילה שוב ושוב כנגד מי שנתפס כמדכא, כובש ומפר זכויות אזרח. אז נכון שהארגונים מנהלים טקטיקה מאוד בוטה (סיאטל, דרבן וכו´) אבל זו עדיין מאוד צמחונית ביחס למה שמעוללים ברוני הגלובליזציה למיליארדי בני אדם. וגם כמה מהמעשים ההדדיים כאן במזרח התיכון. בקנה מידה מקומי, אנחנו נלחמים כאן את מלחמת הקיום הצודקת (ובמידת מה גם הצדקנית) שלנו. מנקודת מבט גלובלית.. טוב, אפשר לצטט כאן את שר החוץ הצרפתי" "המדינה המחורבנת המיותרת ההיא במזרח התיכון". מאוד לא נעים. כי הכל תלוי בראי שבו אנחנו משתמשים. בקונטקסט המקומי - אנחנו היפהפיה האזורית, עם קייס צודק מאין כמוהו, בלה בלה.. אך מראה גלובלית מציגה בבואה שונה לחלוטין. אלימה, מזהמת את סביבתה הפוליטית, האנושית והפיזית (שכנינו בים התיכון רותחים מזעם על השפכים שאנחנו ממשיכים להזרים לים התיכון תוך הרס הדגה והתיירות), שהפונדמנטליזם הדתי והמשיחי בה מכתיב את סדר היום הלאומי, ועוד. אפילו את שמעון פרס לא רצו לראות בועידת האינטרנציונל במרוקו, וכל מי שמטייל באירופה חש על בשרו את אי הנעימות של היותך ישראלי. ונא לא להתייחס לצביעות המתחסדת של האירופאים ושל הרכנת הראש שלהם נוכח האיסלאם המתגבר באירופה (רה-רקונקוויסטה?); צביעותו של העולם הוא קבוע במערכת. אז במקום להתייחס לצביעותו של העולם, כדאי שניטול קורה מבין עינינו ואז אולי נבין שלא דני נווה הוא שיציל את כבודנו בדעת הקהל אלא מעשינו והתנהגותנו הגלובליים.
