מה אתם אומרים על זה?
- פותח הנושא פולספגן
- פורסם בתאריך
רוזי וקיידי
New member
אותי אישית זה זעזע ואני מאוד מקווה
שיעיפו אותה....לא חושבת שהיא דמות חינוכית והמשימה הזאת נוראית בעיני.
שיעיפו אותה....לא חושבת שהיא דמות חינוכית והמשימה הזאת נוראית בעיני.
רוזי וקיידי
New member
האמת היא שהמחקרים מראים שאת טועה.
כאשר מדברים על אובדנות, הסבירות שהנטיה תהפוך לביצוע יורדת.
וזה לא מחקר אחד או שניים שמראים זאת, אלא מרבית המחקרים בעולם, ב10-15 השנים האחרונות).
תכניות שומרי סף, הגברת מודעות, תכניות חינוכיות, פתיחת הנושא לדיון - כל אלה ועוד דרכים לדיאלוג סביב אובדנות, הוכחו כיעילות במניעתה.
אגב, לא רק בישראל.
כאשר מדברים על אובדנות, הסבירות שהנטיה תהפוך לביצוע יורדת.
וזה לא מחקר אחד או שניים שמראים זאת, אלא מרבית המחקרים בעולם, ב10-15 השנים האחרונות).
תכניות שומרי סף, הגברת מודעות, תכניות חינוכיות, פתיחת הנושא לדיון - כל אלה ועוד דרכים לדיאלוג סביב אובדנות, הוכחו כיעילות במניעתה.
אגב, לא רק בישראל.
ממה שנכתב על הנושא- הסכנה היא כשהעיסוק הוא מאדיר, הרואי
ורומנטי.
נראה לי שפעולה כמו כתיבת מכתב היא בדיוק מעשה שכזה.
"עצם העיסוק באובדנות בתקשורת אינו בהכרח מביא לתופעת החיקוי. ממחקרים רבים עולה כי הסכנה היא כשהעיסוק הוא מאדיר, הרואי ורומנטי וכולל פירוט יתר של שיטת ההתאבדות. עיסוק זה מסוכן ועלול לגרום לאדם האובדני המתלבט לתהות אם לבצע את דחפיו האובדניים.
מעניין כי נמצא קשר סטטיסטי חזק בין גודל הפונט בכותרת המתארת התאבדות סנסציונית לבין שיעור העלייה במספר המתאבדים במועד הסמוך לפרסומה. כשמוצגת תמונה של קורבן התאבדות, האנשים שיחקו את מעשיו דומים לו לא אחת במגדר, בגיל ואף במראה חיצוני. כשהעיסוק התקשורתי הוא אחראי ומתאר את החלקים הטרגיים ואת הסבל של השארים, הוא בטוח יותר ואף יכול לסייע בהעלאת המודעות למצוקה ובהפחתת שיעורי ההתאבדות. על מעשי התאבדות משולבים ברצח קיים פחות מחקר מסודר בנושא התנהגות של חיקוי והדבקה. למרות שגורמי הסיכון ידועים לנו, קיים קושי רב לנבא מי יגיע למצב של פעולה על פי דחפיו. "
 
 
ורומנטי.
נראה לי שפעולה כמו כתיבת מכתב היא בדיוק מעשה שכזה.
"עצם העיסוק באובדנות בתקשורת אינו בהכרח מביא לתופעת החיקוי. ממחקרים רבים עולה כי הסכנה היא כשהעיסוק הוא מאדיר, הרואי ורומנטי וכולל פירוט יתר של שיטת ההתאבדות. עיסוק זה מסוכן ועלול לגרום לאדם האובדני המתלבט לתהות אם לבצע את דחפיו האובדניים.
מעניין כי נמצא קשר סטטיסטי חזק בין גודל הפונט בכותרת המתארת התאבדות סנסציונית לבין שיעור העלייה במספר המתאבדים במועד הסמוך לפרסומה. כשמוצגת תמונה של קורבן התאבדות, האנשים שיחקו את מעשיו דומים לו לא אחת במגדר, בגיל ואף במראה חיצוני. כשהעיסוק התקשורתי הוא אחראי ומתאר את החלקים הטרגיים ואת הסבל של השארים, הוא בטוח יותר ואף יכול לסייע בהעלאת המודעות למצוקה ובהפחתת שיעורי ההתאבדות. על מעשי התאבדות משולבים ברצח קיים פחות מחקר מסודר בנושא התנהגות של חיקוי והדבקה. למרות שגורמי הסיכון ידועים לנו, קיים קושי רב לנבא מי יגיע למצב של פעולה על פי דחפיו. "
 
 
שאלה: מורה לא אמורה לדון על אבדנות עם הילדים
אלא רק פסיכולוגית?
כאן אנחנו חלוקים. אני חושב שמורה טוב דן עם הילדים על מגוון של נושאים, וככל שהדברים ידוברו הסבירות שהם יתרחשו תרד.
לצורך העניין, לא רק אני חושב כך. כל מחקר שתמצאי, פחות או יותר, ייתן לך את אותה המסקנה.
 
עכשיו - אפשר להחליט שבמערכת החינוך שלנו מעדיפים לא לדבר עם הילדים, ולשלם את המחיר של יותר התאבדויות, נניח. או יותר סמים/יחסי מין לא רצויים / בעיות אכילה וכו', תלוי על מה נבחר לא לדבר עם הילדים.
אלא רק פסיכולוגית?
כאן אנחנו חלוקים. אני חושב שמורה טוב דן עם הילדים על מגוון של נושאים, וככל שהדברים ידוברו הסבירות שהם יתרחשו תרד.
לצורך העניין, לא רק אני חושב כך. כל מחקר שתמצאי, פחות או יותר, ייתן לך את אותה המסקנה.
 
עכשיו - אפשר להחליט שבמערכת החינוך שלנו מעדיפים לא לדבר עם הילדים, ולשלם את המחיר של יותר התאבדויות, נניח. או יותר סמים/יחסי מין לא רצויים / בעיות אכילה וכו', תלוי על מה נבחר לא לדבר עם הילדים.
אני לא בטוח בכלום.
אני לא יודע מי המורה (לאנגלית, לא לדרמה, כך קראתי באחת הכתבות). ואני לא יודע מי הילדים.
 
אני חושב שמדובר במשימה מטופשת למדי, בוודאי במסגרת שיעור לימודי שפה, אבל לא הרבה יותר מזה.
 
באותה נשימה, אני לא שותף לא להתלהמות התקשורתית (ולקריאות לפטר אותה, ולכינויי הגנאי שנכתבו על המורה בקלות רבה) וגם לא לתחושת האסון המבוססת על הנחות יסוד שגויות בדבר טיבם של בני הנוער.
 
זה מה שכתבתי קודם, וזה לא השתנה.
אני לא יודע מי המורה (לאנגלית, לא לדרמה, כך קראתי באחת הכתבות). ואני לא יודע מי הילדים.
 
אני חושב שמדובר במשימה מטופשת למדי, בוודאי במסגרת שיעור לימודי שפה, אבל לא הרבה יותר מזה.
 
באותה נשימה, אני לא שותף לא להתלהמות התקשורתית (ולקריאות לפטר אותה, ולכינויי הגנאי שנכתבו על המורה בקלות רבה) וגם לא לתחושת האסון המבוססת על הנחות יסוד שגויות בדבר טיבם של בני הנוער.
 
זה מה שכתבתי קודם, וזה לא השתנה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.