מה אני עושה פה ?

maybemor

New member
מה אני עושה פה ?

לפני קרוב לשנה החליט הקב' להראות לי מה קורה למי שמאמין שחוקי הפיזיקה לא חלים עליו ושיש תחליף לניסיון. זהו שאין תחליף והרצפה יכולה לכאוב, אבל (וברוך ה') אני פה ויכול לכתוב אז לא להעריך את הצ'אנס הנוסף מייתר את השיקום ואת כל מה שעברתי. ברם, חצי שנה ויריקה אחרי חיבוק מאמא אדמה והמוות קליני, הייתי חייב לנסות/ לראות/ לבדוק, באם והתמונה של מסלול ההמראה "טס" אלי במעל למאה קמ"ש, יכולה להיעלם מהזיכרון ואם לא להיעלם אז לפחות לדעת ולהשלים עם טעויות. הקפיצה הראשונה הייתה יותר טבעית מבקבוקון אקטימל ופחות מפחידה מקיפי בן קיפוד (
זיידוש). העשרים פלוס קפיצות בארבעת החודשים האחרונים האירו אותי לתובנות שכנראה והייתי עיוור מדי בכדי ולהבין לפני. לראשונה בחיי הפנמתי שלא המטרה היא שחשובה. המטרה היא רק הבונוס וזאת ה-ד-ר-ך שבשבילה אנו חיים. בבית, בצניחה, בעבודה ואפילו באהבה. זאת הדרך שמשנה את הראיה לחיים. לא החתימה בסוף ולא מה שהספקנו. בצניחה היו זה הווינגסוט, ה HD, הסוופים ולשמור את מורדי/ TAFF על הקצה - שגרמו לי להופיע כל סופ"ש בשני המועדונים המופלאים, ולקפוץ עד התמוטטות מערכות עצביות וחשבון העו"ש. במישור הבטיחותי מאמין אני שבחיים לא אראה את הדברים כפי שרואה אותם שלומי לדוגמא, אבל זאת בדיוק הסיבה מדוע הוא הריגר שלי ואני עדיין ב FF ומצפצף בכניסה לקניונים.. רק צריך לזכור לראות דברים בפרופורציות. (הערת בינים – בתקווה לשנים רבות ונוספות של עבודה מול שלומי המאסטר, אבל עד שלא ימוצו ההליכים המשפטיים בתיק הידוע, אסור לי כצד המעורב בתביעה להתייחס להשלכות בפומבי). היום, אני מאמין שנכון לשים את הדגש על מדוע אני כאן עושה את מה שאני עושה וליהנות מההווי ומהדרך. בלי טעויות. היום וכמעט שנה אחרי, אני מבין שכאן איתכם זה אני. תודה, דודי
 

SkyLady

New member
תגיד נקניק - זה לא היום-הולדת שלך ?

היום השמיני בפבואר אז מז"ט יקירי נשיקות
 

העורכת

New member
בגלל שזו היומולדת שלך../images/Emo65.gif../images/Emo213.gif|ע

למי שלא מכיר במצב "טבעי"...
 

dos torres

New member
קודם כל מזל טוב ! אבל תגיד היום,

שנה אחרי, איך ההחלמה מתקדמת? איזה נזקים נשארו? ואיך זה שאמא שלך מרשה לך להמשיך לצנוח ולא מנשלת אותך מהירושה?
 

maybemor

New member
היום ושנה אחרי

בראשונה תודה רבה לכולם על איחולי המז"ט, רק הפחד הוא שבגיל מסויים מפסיקים לשמוח מהתאריך.. בעניין ההחלמה, אני מניח שהיה לי מזל רב כי חודשיים וחצי אחרי שהתעוררתי כבר לא נזקקתי לעזרים (כסא גלגלים, קביים או אפילו עזרה במקלחת..) והחזרה ל 14 שעות עבודה/לימודים ביום עשו לי רק טוב. נזקים של ממש אין למעט צלקת אחת להזכיר לי לפעמים את שהיה. וזהו. לא מגבלה בתנועה, לא כאבים ולא שינוי מז"א שמציקים. כמו שאמרתי, מזל רב. ברמת ההורים, הם יודעים שחזרתי ושהספורט חלק ממני (תרתי משמע -) אך הסכמה היא מהם הלאה ואף הורה נורמטיבי לא יתמוך במה שכמעט ולקח להם ילד מהיידים. שבועות נסעדתי על ידי אימי, בתרדמת ושבית לווינשטין במרחק קריאה אז אף פעם לא העלתי על דעתי שהחזרה לספורט תהיה עבורם נכונה. אבל כל זה בכלל לא רלוונטי. לא כאן המקום והזמן להסביר למה חזרתי לחלק מהדברים שעשיתי ערב התאונה לרבות ספורט הצניחה החופשית אבל בוא ונגדיר בפשטות שדבר בחיים לא מתרחש סתם. גם לא הסיבה מדוע אני עונה לך ..אהה ומהירושה נושלתי ממזמן
סופ"ש חמים ורגוע, דודי
 

dos torres

New member
כל הכבוד על התעוזה

לי בחיים לא היה אומץ לחזור ולעשות משהו שהוביל אותי למוות קליני בעבר (לא שיש לי ניסיון עם מוות קליני
) אני שמחה בשבילך שלא יצאת בשן ועין.
 

oferbar

New member
../images/Emo41.gif חתול נופל על הרגליים ../images/Emo54.gif

חתול פולני נופל תמיד על הראש
לפעמים צריך מכה בראש כדי לראות את הדברים ישר שיהיה במזל טוב עד 120
 
למעלה