עלי, הקשב נא!!!
כנראה אינך מודע לפעילות המאסיבית של חברי הפורום שהוקם ביוזמתו של אדם יקר, שכמו שחשוב לנו הנושא, גם לו זה חשוב. ולמה כ"כ חשוב לכולנו. כי אנחנו חברי הפורום בני עם שנקרא עם ישראל, שהיה מפוזר על פני מדינות מכל קצווי תבל. מהמזרח ומערב, צפון ונגב. ולכל גלות, צרות משלה. כאילו לא דיי במה שעם ישראל התפזר לפני כאלפיים שנה ונפוץ מארצנו הזו לארצות תבל, ועוד היד הזועמת עלינו נטויה... מגלות לגלות הוגלינו, ממדינה אליה גלינו עברנו למדינה קולטת אחרת, וזה רק לבנתיים, עד לגלות הבאה, או לגאולה הנצחית. והגרוע מכל, הוא היעלמותם של למעלה מ6,000,000 נפשות של נשים זקינים טף וכלל העם מעמנו. מדוע זה נקרא בלשוני "היעלמות", מיכיון שאפילו מקום לעלות על קבר, אין. אפר בשרם גידיהם ועצמותם פוזר והוגלה אף הוא לכל רוחות השמים, פרט לחלקי הגוף, בהם נעשה שימוש לייצור כסבונים. גורלך שפר משלנו. אני תר ומחפש אחרי כל אחיו של סבי וסבתי. אני תר ומחפש לא אחריהם בעצם, אלא אחרי מישהו שיספר לי על רגעיהם האחרונים, ולפחות על שעותיהם, ימיהם וחדשיהם האחרונים. איני מזלזל חלילה במצבך הלא נעים שנכפה עליך. ושלדעתי, אם תהיה יוזמה גם מצידם של קרובי משפחתך שמהצד השני, הרי יש תכניות של שיחה במיקרופון בכל השפות עם כל העולם דרך האינטרנט. הנשיקה אמנם תהיה רק וירטואלית, אבל לשוחח אפשר בנתיים... נשמע מדבריך כעין טרוניא, כאילו שפר גורלנו מחלקך. ברם, ההידבקות לנושא ולחיפוש הוא דווקא למי שגורלו לא שפר עליו, למי שנעלמו לו קרובי משפחתו. למי שאינו יכול לומר "קרוביי נמצאים בבגדד או על הירח וקשה לי ליצור עמם קשר". אנו כאמור לא נוכל לתקשר עם הנעלמים שלנו אף לא דרך האינטרנט. ואתה, אם זה כה חשוב לך, אז לפניך שני דברים לעשות: 1. להתפלל שגם לקרוביך מצדו השני של הגבול, תהיה אותה התעניינות. 2. להתחיל לעבוד על האינטרנט. לו הייתי מתמצא בשפה הערבית, הייתי תורם מזמני עבורך. ואני אאחל לך בהצלחה. ותבוא לספר לנו גם בשורות טובות. תבוא לספר לנו גם שהצלחת ופגשת. זאבי.
