אנסה להסביר אחרת
חוק השבות הוא ענין אזרחי-מינהלי. החוק עוסק ביחסי קירבה שמפחתית ולא "קשר דם" כלומר לא מחייב קשר של העברת גנים והולדה. כך גם נישואין מבססים קשר אבל לא "קשר דם". הלאומנות אינה בשאלת שבועת אמונים למדינה ממהגרים אליה, שזה דבר די פטאתי אבל מקובל כחלק מהאלמנט הטיכסי בקבלת האזרחות, אלא בהתיחסות הכללית לשאלת יהודים לעומת לא יהודים והתעסקות במונח "קשר דם". אל תשכח כי חוק השבות נוצר כדי לתת עדיפות בהתאזרחות ליהודי או למי שאחד מקרוביו הישירים יהודי, מתוך הנחה מסויימת שתקפותה ראויה להבחון המהלך השנים. תבדוק בבקשה, על רקע דעתך בענין "קשר דם" וחשיבותו, את ההתאזרחות האוטומטית של מי שבעברו כמה וכמה תיקים פליליים חמורים אבל הוא יהודי כהלכה, לעומת ההתאזרחות הקשה והחיים הקשים של אשה וילדיה שבעברה הצלת גבר יהודי בשואה ונישואין איתו. מי בדיוק צריך להוכיח איזה קשר עם העם היהודי? האלימות החרדית ידועה לשימצה ולא מהיום. לא כתבתי שהם רצחו בתוך בית כנסת, אלא ציינתי שאינם נמנעים להרוג יהודים אם זה מתאים לגישה שלהם. מי שלא מאמין ילמד נא היסטוריה של מדינת ישראל ויתחיל בחיפוש על שם המשפחה "פלומבו", האומן שעשה את שערי הכניסה לבנין הכנסת. אחר כך כדאי ללמוד את שם המשפחה "פרוש" (מבוטא גם "פורוש", קשור למפלגה בשם 'אגודת ישראל'), את המעורבות של המשפחה בפוליטיקה הישראלית ואת הסיבה שבגללה קבוצת חרדים היכתה את הרב פורוש הזקן בפתח בית הכנסת בצאתו מתפילת שבת עד שאיבד הכרתו, פונה לבית חולים ונשאר נכה. אחר כך כדאי שיבדוק את ההצדקה לעונשים חמורים שנגזרו על נערים ערבים שזרקו אבנים על מכוניות של ישראלים (הנימוק: כי אבן יכולה בקלות להרוג אם היא פוגעת ברכב נוסע) לעומת ההתיחסות לנערים ובוגרים מהעדה החרדית שזרקו אבנים על רכב נוסע של גברת אחת ברחוב ראשי בירושלים כי נסעה בשבת, והיא נפגעה קשה וחייה היו בסכנה (הנימוק: כי היא לא נהרגה בפועל, רק נפצעה קשה והם היו מונעים על ידי אמונה דתית). אלימות זו באה לביטוי בכל יום כיפור, כאשר חרדים בגילאים שונים נוהגים לתקוף עד כדי סיכון חיים נהגי אמבולנס שבאים לפנות חולים. וחוץ מהמקרה שהיה בפתח תקוה לפני שנתיים, יש עוד מקרים רבים של חילול בתי כנסת שאתה מכיר? נכון שבתקופה האחרונה, בעשור האחרון, היו לא מעט כאלו שהגיעו לכאן לא כי הם רוצים לחיות בין יהודים כמוהם אלא בגלל רצון ליפוש הפרוסה והחמאה, לא חשוב על חשבון מי. נכון גם שיש ביניהם לא מעט כאלו שלא יבחלו בכל מעשה פלילי או של נבזות. כאלו דרך אגב יש גם בין היהודים כהלכה גמורה. עליהם אתה שומע בעיקר, בחינת הכלל השני שמלמדים בקורס לתקשורת : "אדם נשך כלב - חדשות. כלב נשך אדם - שגרה. מכאן ועד להכללה הלאומנית שאתה עושה הדרך ארוכה.
אני אגיד לך מה אפשרי- יהיה שלום אמיתי רק מתי ששני הצדדים יגיעו להבנה שאין להם עוד מה להרוויח מהמשך המאבק. דרך אגב, רוב הפלשתינאים גם הגיעו לכאן בהגירה ב-200 השנים האחרונות. אז הטענה- מי גירש את מי היא מאוד נזילה.