קודם כל נכון
אך אם את שואלת למה בכל זאת?
אז ההכרה בכך שאין (ואז בוודאי לא היו) בארץ סוסים גיזעיים מוכרים בעולם, בעלי איכות, בתוספת המחשבה של כל (או הרבה) המגדלים שהסוס/ים שברשותם טובים יותר מכל סוס אחר בעולם, לו רק היו להם תעודות, גרמו לאנשים לרצות לפתח את הגזע. העובדה שזה לצור יש מאין לא באמת הפריע להם.
אחד היתרונות שהוזכרו לרוב היה האקלים. "אנחנו נגדל סוסים שיתאימו לאקלים שלנו". היתה גם מחשבה בארץ (מוטעית לחלוטין) שלסוסים אירופאים יש רגליים חלשות, והמגדלים רצו לגדל "סוסים גדולים, אבל שיהיו כמו ערבים, עם רגליים חזקות".
ב 77 חזרתי מהגיחה הראשונה שלי לאורוות מרוצים באנגליה, ובשיחה על סר"י עם מגדל מהדרום הוא העלה את הרעיון ליצא סר"י לאנגליה. המחשבה שלו היתה שבאנגליה יש סוסי מרוץ טובים, סוסי קפיצות טובים, דרסז', עגלות וכירכרות, ערבים, פונים... אבל אין להם סוסי רכיבה כמו סר"י! הוא מאוד לא אהב את התשובה שלי.
מאחר והשישור הזה בא בהמשך למכתב של בסין, חשוב לי להדגיש שבסין היה מבין המגדלים המיושבים יותר בדעתם. היו לו סוסים נהדרים ולדעתי יותר מאשר לרצות לפתח גזע, יצוא... הרעיון קסם לו כאמצאי לרישום הסוסים שלו.
הוא גם היה אחד מהאנשים הטובים ביותר שהכרתי בענף, ללא יהירות, ותמיד נעים היה להיות במחיצתו. הוא חסר.