מהמייל
יום אחד ישבה תופרת ותפרה ליד הנהר, כשפתאום נפל האצבעון שלה למים. כשהיא התחילה לבכות הופיע האל ושאל : "למה את בוכה ילדתי היקרה?" התופרת אמרה שהאצבעון שלה נפל למים והיא צריכה אותו כדי לעזור לבעלה בפרנסת המשפחה. האל הכניס את ידו למים והוציא אצבעון מזהב שזור פנינים. "האם זה האצבעון שלך?" שאל האל. "לא !" אמרה התופרת. האל הכניס שוב את אצבעו לנהר ואחז באצבעון כסף שזור אבני ספיר . "האם זה האצבעון שלך ?" שאל שוב. התופרת אמרה שגם זה לא האצבעון שלה. הכניס האל את ידו שוב למים והוציא אצבעון מעור. "האם זה האצבעון שלך?" "כןןן.." ענתה התופרת בשמחה. האל היה מרוצה מיושרה של התופרת ונתן לה את כל שלושת האצבעונים והיא הלכה הביתה מאושרת. לאחר כמה שנים הלכה התופרת עם בעלה ליד הנהר כשפתאום החליק, נפל ונעלם מתחת למים. כשהתחילה לבכות, יצא שוב האל ושאל: "למה את בוכה?" "הו אלי, בעלי נפל למים ואינני יודעת איך למשות אותו.." בכתה התופרת. האל צלל למים ויצא עם ג'ורג' קלוני , "האם זה בעלך ?" שאל "כן!" קראה התופרת. "שיקרת! זהו לא בעלך!" כעס האל " אז ענתה התופרת: "הו סלח לי, אלי הטוב. זו אי-הבנה" "אתה מבין?, אם הייתי אומרת "לא" לג'ורג' קלוני, היית מוציא לי את בראד פיט, ואז אם הייתי אומרת שוב לא, היית מוציא בפעם השלישית את בעלי ובתור תשורה מעניק לי את שלושתם. אדוני, אני אינני במיטבי ולא הייתי יכולה לדאוג לכל השלושה. לכן אמרתי 'כן' לג'ורג' קלוני". . . או אז, כשהקשיב ברוב קשב להסבריה, נעתר האל והרשה לה לשמור את ג'ורג' קלוני לעצמה. מוסר ההשכל מהסיפור הזה: כל פעם שאישה משקרת זה מסיבה טובה ואצילית, ולטובתם של כל האחרים ! אתם מבינים את זה?
יום אחד ישבה תופרת ותפרה ליד הנהר, כשפתאום נפל האצבעון שלה למים. כשהיא התחילה לבכות הופיע האל ושאל : "למה את בוכה ילדתי היקרה?" התופרת אמרה שהאצבעון שלה נפל למים והיא צריכה אותו כדי לעזור לבעלה בפרנסת המשפחה. האל הכניס את ידו למים והוציא אצבעון מזהב שזור פנינים. "האם זה האצבעון שלך?" שאל האל. "לא !" אמרה התופרת. האל הכניס שוב את אצבעו לנהר ואחז באצבעון כסף שזור אבני ספיר . "האם זה האצבעון שלך ?" שאל שוב. התופרת אמרה שגם זה לא האצבעון שלה. הכניס האל את ידו שוב למים והוציא אצבעון מעור. "האם זה האצבעון שלך?" "כןןן.." ענתה התופרת בשמחה. האל היה מרוצה מיושרה של התופרת ונתן לה את כל שלושת האצבעונים והיא הלכה הביתה מאושרת. לאחר כמה שנים הלכה התופרת עם בעלה ליד הנהר כשפתאום החליק, נפל ונעלם מתחת למים. כשהתחילה לבכות, יצא שוב האל ושאל: "למה את בוכה?" "הו אלי, בעלי נפל למים ואינני יודעת איך למשות אותו.." בכתה התופרת. האל צלל למים ויצא עם ג'ורג' קלוני , "האם זה בעלך ?" שאל "כן!" קראה התופרת. "שיקרת! זהו לא בעלך!" כעס האל " אז ענתה התופרת: "הו סלח לי, אלי הטוב. זו אי-הבנה" "אתה מבין?, אם הייתי אומרת "לא" לג'ורג' קלוני, היית מוציא לי את בראד פיט, ואז אם הייתי אומרת שוב לא, היית מוציא בפעם השלישית את בעלי ובתור תשורה מעניק לי את שלושתם. אדוני, אני אינני במיטבי ולא הייתי יכולה לדאוג לכל השלושה. לכן אמרתי 'כן' לג'ורג' קלוני". . . או אז, כשהקשיב ברוב קשב להסבריה, נעתר האל והרשה לה לשמור את ג'ורג' קלוני לעצמה. מוסר ההשכל מהסיפור הזה: כל פעם שאישה משקרת זה מסיבה טובה ואצילית, ולטובתם של כל האחרים ! אתם מבינים את זה?