מהי טוטאליות
- פותח הנושא אינקה
- פורסם בתאריך
חוסר הכרה = הארה
בהארה אין מי שיחווה את ההארה כיוון שהאגו מת ולכן אנשים מוארים לא מספרים על מצבם כי הם פשוט עסוקים "בלהיות" המצב הכי קרוב להארה שאפשר לתאר אותו הוא או שינה עמוקה או חוסר הכרה שם האגו נמצא במצב רדום והיישות שלך קיימת "עצום את עיניך ואמור לעצמך אני יישן ...ממש תרגיש את חווית השינה... לאחר מכן פתח את עייניך ותמשיך להתרכז בשינה עם עיניים פקוחות כלומר אתה צולל בחזרה פנימה "מביט לתוך עיניך בחזרה" (תחפש היכן אתה חווה את השינה בגוף) זה מצב של תחושת הקיום הכי קרוב להארה ...
בהארה אין מי שיחווה את ההארה כיוון שהאגו מת ולכן אנשים מוארים לא מספרים על מצבם כי הם פשוט עסוקים "בלהיות" המצב הכי קרוב להארה שאפשר לתאר אותו הוא או שינה עמוקה או חוסר הכרה שם האגו נמצא במצב רדום והיישות שלך קיימת "עצום את עיניך ואמור לעצמך אני יישן ...ממש תרגיש את חווית השינה... לאחר מכן פתח את עייניך ותמשיך להתרכז בשינה עם עיניים פקוחות כלומר אתה צולל בחזרה פנימה "מביט לתוך עיניך בחזרה" (תחפש היכן אתה חווה את השינה בגוף) זה מצב של תחושת הקיום הכי קרוב להארה ...
מה קרה זה לא מספיק רומנטי
או אטרקטיבי? אם תקחי את כל מה שסיפרו לך על הארה ועל התמזגות האגו לתוך העצמי ועל מודעות לאחד ותחברי אחד ועוד אחד, אין לך מנוס מההבנה שהמצב הכי קרוב להארה זה חוסר הכרה או שינה עמוקה וספר יוגה בשיסטהה הוא מוסיף את שתי נקודות של עצירת הנשימה , המקום שמימנו עולה הנשימה, והמקום בו נפסקת הנשיפה המקומות האלו נקראים קומבקהות ...שמביטים על הנקודות האלו בזמן התבוננות בנשימה מגלים שהפירקי הזמן הקצרים הללו מלוווים בחוסר הכרה ריגעי והם המצבים של התחברות למקור שמנשים אותנו אנחנו לא נושמים אלא מונשמים (תבדקי נסי לעצור את הנשימה ותראי מה קורה) הפגישה שלנו בקומבקהות היא דומה גם לחוסר הכרה (תבדקי)
או אטרקטיבי? אם תקחי את כל מה שסיפרו לך על הארה ועל התמזגות האגו לתוך העצמי ועל מודעות לאחד ותחברי אחד ועוד אחד, אין לך מנוס מההבנה שהמצב הכי קרוב להארה זה חוסר הכרה או שינה עמוקה וספר יוגה בשיסטהה הוא מוסיף את שתי נקודות של עצירת הנשימה , המקום שמימנו עולה הנשימה, והמקום בו נפסקת הנשיפה המקומות האלו נקראים קומבקהות ...שמביטים על הנקודות האלו בזמן התבוננות בנשימה מגלים שהפירקי הזמן הקצרים הללו מלוווים בחוסר הכרה ריגעי והם המצבים של התחברות למקור שמנשים אותנו אנחנו לא נושמים אלא מונשמים (תבדקי נסי לעצור את הנשימה ותראי מה קורה) הפגישה שלנו בקומבקהות היא דומה גם לחוסר הכרה (תבדקי)
המונח מטעה,
אל תנסה לתרגם סמדהי לעברית- זו לא הארה (במובן realization) אלא שם כללי לתיאור מצבי תודעה מסויימים והמנוח חוסר הכרה יוצר יותר בלבול מאשר הבנה. אתה מצליח לצטט חלק נכון אבל המסקנה שלך שגויה, ומה שמעיד על זה יותר מכל זה הדואליזם האינהרנטי לביטוי הזה שאתה נצמד אליו. (ראה התקרית ההיסטורית המצטברת והמצערת בנסיונות התרגום של דוגן think not thinking). אם אתה אכן מאתר קומבהקות תנסה לא להתבונן (פוזיציה) אלא לשקוע אל תוך הפתח (שהייה to abide ) ותדווח בבקשה איפה אתה כשזה קורה
אל תנסה לתרגם סמדהי לעברית- זו לא הארה (במובן realization) אלא שם כללי לתיאור מצבי תודעה מסויימים והמנוח חוסר הכרה יוצר יותר בלבול מאשר הבנה. אתה מצליח לצטט חלק נכון אבל המסקנה שלך שגויה, ומה שמעיד על זה יותר מכל זה הדואליזם האינהרנטי לביטוי הזה שאתה נצמד אליו. (ראה התקרית ההיסטורית המצטברת והמצערת בנסיונות התרגום של דוגן think not thinking). אם אתה אכן מאתר קומבהקות תנסה לא להתבונן (פוזיציה) אלא לשקוע אל תוך הפתח (שהייה to abide ) ותדווח בבקשה איפה אתה כשזה קורה
לא נורא שזה לא אטרקטיבי או רומנטי
פשוט אבסורדי בעיני שאדם יעשה על עצמו (ועם עצמו) עבודה רוחנית מורכבת, ולא משנה כרגע מאיזה סוג או ובמסגרת איזו אסכולה היא נעשית, כדי להגיע למצב של חוסר-הכרה. מעבר לכך, המילה "הארה" שנכנסה לז'רגון שלנו בעקבות האוריינטליסטים המערביים שתרגמו (מסוף המאה ה 19 ואילך) את הטקסטים הבודהיסטים וההודים השונים אינה מדוייקת שלא לומר לא נכונה ממש. המילה "בודהי" במשמעה המקורית היא התעוררות, ולא "הארה". אטימולוגית לפחות, המילה התעוררות מצביעה בדיוק על מה שהיא ההיפך הגמור ממנה שהיא השינה. אני חושב שלומר שהתעוררות היא שינה זהו סוג של קפיצת מחשבה מרחיקת לכת עד מאוד, ואפילו ביזארית במידת מה. אינני מכיר היטב את קרישנהמורטי, אבל זכור לי מקריאתי המועטה בכתביו את חוסר הנוחות הרב שחשתי לנוכח דבריו. ייתכן מאוד שהוא עצמו היה אדם ער, אך בכל מה שקראתי ממנו הוא לא הצביע על שום עשייה שתכוון את מאזיניו למקום ההוויתי בו הוא עצמו נמצא. לקרוא ולמולל בשכל הבנות ותובנות שונות, חכמות ככל שתהיינה זה דבר אחד, אבל לתרגל בפועל עשייה רוחנית כלשהי זה דבר אחר לחלוטין. "שמביטים על הנקודות האלו בזמן התבוננות בנשימה מגלים שהפירקי הזמן הקצרים הללו מלוווים בחוסר הכרה ריגעי..."- האם אתה מבין את הסתירה הבלתי אפשרית שבדבריך? אילו היית חסר-הכרה באמת לא היית יכול אפילו להיות מודע ל"חוסר הכרתך" כביכול.
פשוט אבסורדי בעיני שאדם יעשה על עצמו (ועם עצמו) עבודה רוחנית מורכבת, ולא משנה כרגע מאיזה סוג או ובמסגרת איזו אסכולה היא נעשית, כדי להגיע למצב של חוסר-הכרה. מעבר לכך, המילה "הארה" שנכנסה לז'רגון שלנו בעקבות האוריינטליסטים המערביים שתרגמו (מסוף המאה ה 19 ואילך) את הטקסטים הבודהיסטים וההודים השונים אינה מדוייקת שלא לומר לא נכונה ממש. המילה "בודהי" במשמעה המקורית היא התעוררות, ולא "הארה". אטימולוגית לפחות, המילה התעוררות מצביעה בדיוק על מה שהיא ההיפך הגמור ממנה שהיא השינה. אני חושב שלומר שהתעוררות היא שינה זהו סוג של קפיצת מחשבה מרחיקת לכת עד מאוד, ואפילו ביזארית במידת מה. אינני מכיר היטב את קרישנהמורטי, אבל זכור לי מקריאתי המועטה בכתביו את חוסר הנוחות הרב שחשתי לנוכח דבריו. ייתכן מאוד שהוא עצמו היה אדם ער, אך בכל מה שקראתי ממנו הוא לא הצביע על שום עשייה שתכוון את מאזיניו למקום ההוויתי בו הוא עצמו נמצא. לקרוא ולמולל בשכל הבנות ותובנות שונות, חכמות ככל שתהיינה זה דבר אחד, אבל לתרגל בפועל עשייה רוחנית כלשהי זה דבר אחר לחלוטין. "שמביטים על הנקודות האלו בזמן התבוננות בנשימה מגלים שהפירקי הזמן הקצרים הללו מלוווים בחוסר הכרה ריגעי..."- האם אתה מבין את הסתירה הבלתי אפשרית שבדבריך? אילו היית חסר-הכרה באמת לא היית יכול אפילו להיות מודע ל"חוסר הכרתך" כביכול.
לדעתי יש הבדל בין ער להארה
ער זה ער למציאות שהמחשבה אינה נודדת הארה זה אחד עם המציאות ואין פער למחשבה.... אני מבין את הסתירה בדברי ניסיתי לתת דוגמא הקרובה ככל האפשר..מכייון שמדובר פה על פרקי זמן קצרים ההתבוננות קורת שניה לפני ושניה אחרי אתה לא יכול לדווח מתוך הקומבקהה (אפשר לנסות) . נקודת העצירה של הנשימה יש בה מעין חושך שהאגו מנסה לברוח מימנו כי שם הוא נעלם.. החושך הזה הוא לא חושך הוא מצב אחר שהוא לא מוכר וגם אי אפשר לתאר אותו אני לא מתיימר להסביר ניסיתי לתת דוגמא קרובה המסקנה שלך "פשוט אבסורדי בעיני שאדם יעשה על עצמו (ועם עצמו) עבודה רוחנית מורכבת, ולא משנה כרגע מאיזה סוג או ובמסגרת איזו אסכולה היא נעשית, כדי להגיע למצב של חוסר-הכרה."(זה האגו מציין את זה ) אתה צודק האגו מפחד מהמצב הזה בו הוא נעלם וזה לא נראה לו הגיוני לעשות עבודה כדי להגיע למצב הזה. מהמילים שלי אני רק יכול לנסות להצביע אני לא מורה ולא מנסה ללמד כל אחד צריך לשבת עם עצמו ולבחון לבד... לגב קרישנמורטי אל תחפש תירגול. תסתכל על הגישה. והגישה היא שאילת שאלות ללא מתן תשובה, מצב של פתיחה להוויה, ואיפשור הזרימה של הידע והחוויה ללא הצמדות לתשובה זו או אחרת. יש לוותר על כל חוויה וכל התנסות ואתה מהבודהיזם בודאי יודע שהארעיות היא הדבר היציב ביותר. אני אתן דוגמא של שאלות יותר מאוחר כדאי להתבונן בגישה שהשאלות מובילות ללא מתן תשובה. ולגבי החוסר הכרה תחשוב על הבארדו מצבים של כניסה למוות זה דורש הבנה של הכלום (וזה מפחיד) ולגבי בת דמות self realaization זו מילה שאין עמה כלום אמנם היא מילה מושכת וקוסמת אבל לא ניתן להיות מודע לעצמי שכן אינך נפרד מהעצמי ועל זה אומר קרישנמורטי "שאתה אומר אני רוצה להיות מודע לעצמי, או אני רוצה לשלוט על עצמי, השאלה שעולה היא מי היישות שמנסה לשלוט על מי? ואו מי היישות שמנסה להיות מודעת למי?"
ער זה ער למציאות שהמחשבה אינה נודדת הארה זה אחד עם המציאות ואין פער למחשבה.... אני מבין את הסתירה בדברי ניסיתי לתת דוגמא הקרובה ככל האפשר..מכייון שמדובר פה על פרקי זמן קצרים ההתבוננות קורת שניה לפני ושניה אחרי אתה לא יכול לדווח מתוך הקומבקהה (אפשר לנסות) . נקודת העצירה של הנשימה יש בה מעין חושך שהאגו מנסה לברוח מימנו כי שם הוא נעלם.. החושך הזה הוא לא חושך הוא מצב אחר שהוא לא מוכר וגם אי אפשר לתאר אותו אני לא מתיימר להסביר ניסיתי לתת דוגמא קרובה המסקנה שלך "פשוט אבסורדי בעיני שאדם יעשה על עצמו (ועם עצמו) עבודה רוחנית מורכבת, ולא משנה כרגע מאיזה סוג או ובמסגרת איזו אסכולה היא נעשית, כדי להגיע למצב של חוסר-הכרה."(זה האגו מציין את זה ) אתה צודק האגו מפחד מהמצב הזה בו הוא נעלם וזה לא נראה לו הגיוני לעשות עבודה כדי להגיע למצב הזה. מהמילים שלי אני רק יכול לנסות להצביע אני לא מורה ולא מנסה ללמד כל אחד צריך לשבת עם עצמו ולבחון לבד... לגב קרישנמורטי אל תחפש תירגול. תסתכל על הגישה. והגישה היא שאילת שאלות ללא מתן תשובה, מצב של פתיחה להוויה, ואיפשור הזרימה של הידע והחוויה ללא הצמדות לתשובה זו או אחרת. יש לוותר על כל חוויה וכל התנסות ואתה מהבודהיזם בודאי יודע שהארעיות היא הדבר היציב ביותר. אני אתן דוגמא של שאלות יותר מאוחר כדאי להתבונן בגישה שהשאלות מובילות ללא מתן תשובה. ולגבי החוסר הכרה תחשוב על הבארדו מצבים של כניסה למוות זה דורש הבנה של הכלום (וזה מפחיד) ולגבי בת דמות self realaization זו מילה שאין עמה כלום אמנם היא מילה מושכת וקוסמת אבל לא ניתן להיות מודע לעצמי שכן אינך נפרד מהעצמי ועל זה אומר קרישנמורטי "שאתה אומר אני רוצה להיות מודע לעצמי, או אני רוצה לשלוט על עצמי, השאלה שעולה היא מי היישות שמנסה לשלוט על מי? ואו מי היישות שמנסה להיות מודעת למי?"
בכל אופן
המילה "הארה" לא מופיעה במקור (טקסטים בודהיסטים ואחרים) מלבד כתרגום לא מדויק של המילה "בודהי". בקשר לאגו: בניגוד לרוב יושביו של פורום זה (וכנ''ל רוחניקים אחרים) חביבה עליי דווקא אבחנתו של דון-חואן (אצל קרלוס קסטנדה) בין הטונאל (מה שאפשר להתייחס אליו כאגו) לבין הנגואל, הלא-ידוע. האגו יש לו תפקוד (ואולי גם תפקיד?) מסויים, וכל עוד הוא פועל במסגרתו וממלא את תפקידו כהלכה אין איתו בעייה כלל. הבעייה מתחילה כש"הוא" משתלט על תחומים רבים יותר של תודעה וחיים מכפי תפקודו הראשוני. האגו, כמו כל פריט אחר בתודעה, יש לו שימוש, ואם נשכיל להשתמש בו בתבונה אין בו שום רבותא. האגו לא צריך להיעלם; סובסטנציאלית, הוא ממילא לא קיים אלא רק כרצף של תהליכים תודעתיים. שינה, או חוסר הכרה, היא ממילא המצב שבו אנחנו נמצאים רוב הזמן. דווקא ההתעוררות, ממנה נראה לי שהאגו מפחד יותר מכל שכן אז יוודע הוא למצבו האמיתי שאותו אינו ירצה להכיר כלל. מעבר לכך, נדמה לי שאנחנו מסתובבים לנו במערבולות או לופים אינסופיים של מחשבה שמרוב ניסיון להשתחרר ממשהו מוצאת את עצמה לכודה יותר ויותר במה שהיא מנסה להשתחרר ממנו. דבר נוסף הוא שרוב אלה החסידים של האחדות למיניה דווקא מעמיקים ומקבעים את הפער בין דבר אחד למשנהו (אגו vs לא אגו, "מיינד" vs היעדר-מיינד, (ה)"אמת" vs מה שאינו אמת וכן הלאה) במקום לנטוש את הניגודים ולהגיע לאחדות אמיתית: אין אגו vs היעדר אגו מכייון שהכל אחד; אין מיינד vs נו-מיינד כיוון שנו-מיינד ומיינד הם למעשה אותו אחד ששרוי באחדות וכן הלאה. הקיצר, יותר טוב לחבוט במישהו ב 30 מלקות זן ואת מה שנשאר ממנו לשלוח לשתות תה, או להפריש את שאריותיהם של המזונות שאכלנו ולמכור אותן כמזון חדש, או פשוט באמת להעיר את הצ'אקרות בשוק חשמלי ואז פעם אחת ולתמיד לשרוף אותן לחלוטין. וכה לחי! ובא לציון גואל! אין כמו הנונדואליטי שבחירבון הגון
. לשם אני הולך עכשיו
המילה "הארה" לא מופיעה במקור (טקסטים בודהיסטים ואחרים) מלבד כתרגום לא מדויק של המילה "בודהי". בקשר לאגו: בניגוד לרוב יושביו של פורום זה (וכנ''ל רוחניקים אחרים) חביבה עליי דווקא אבחנתו של דון-חואן (אצל קרלוס קסטנדה) בין הטונאל (מה שאפשר להתייחס אליו כאגו) לבין הנגואל, הלא-ידוע. האגו יש לו תפקוד (ואולי גם תפקיד?) מסויים, וכל עוד הוא פועל במסגרתו וממלא את תפקידו כהלכה אין איתו בעייה כלל. הבעייה מתחילה כש"הוא" משתלט על תחומים רבים יותר של תודעה וחיים מכפי תפקודו הראשוני. האגו, כמו כל פריט אחר בתודעה, יש לו שימוש, ואם נשכיל להשתמש בו בתבונה אין בו שום רבותא. האגו לא צריך להיעלם; סובסטנציאלית, הוא ממילא לא קיים אלא רק כרצף של תהליכים תודעתיים. שינה, או חוסר הכרה, היא ממילא המצב שבו אנחנו נמצאים רוב הזמן. דווקא ההתעוררות, ממנה נראה לי שהאגו מפחד יותר מכל שכן אז יוודע הוא למצבו האמיתי שאותו אינו ירצה להכיר כלל. מעבר לכך, נדמה לי שאנחנו מסתובבים לנו במערבולות או לופים אינסופיים של מחשבה שמרוב ניסיון להשתחרר ממשהו מוצאת את עצמה לכודה יותר ויותר במה שהיא מנסה להשתחרר ממנו. דבר נוסף הוא שרוב אלה החסידים של האחדות למיניה דווקא מעמיקים ומקבעים את הפער בין דבר אחד למשנהו (אגו vs לא אגו, "מיינד" vs היעדר-מיינד, (ה)"אמת" vs מה שאינו אמת וכן הלאה) במקום לנטוש את הניגודים ולהגיע לאחדות אמיתית: אין אגו vs היעדר אגו מכייון שהכל אחד; אין מיינד vs נו-מיינד כיוון שנו-מיינד ומיינד הם למעשה אותו אחד ששרוי באחדות וכן הלאה. הקיצר, יותר טוב לחבוט במישהו ב 30 מלקות זן ואת מה שנשאר ממנו לשלוח לשתות תה, או להפריש את שאריותיהם של המזונות שאכלנו ולמכור אותן כמזון חדש, או פשוט באמת להעיר את הצ'אקרות בשוק חשמלי ואז פעם אחת ולתמיד לשרוף אותן לחלוטין. וכה לחי! ובא לציון גואל! אין כמו הנונדואליטי שבחירבון הגון
o n m y w a y
New member
אהבתי את הדימוי
אני לא מדבר אלייך אלא לעצמי בלבד.
אני לא מדבר אלייך אלא לעצמי בלבד.
תגיד מה הקטע שלך
זה לא אתה שטענת שתגובתך לאחר מעידה עליך? אז האם ניתן להבין שאתה מרגיש כמו ערימת צמר גפן מתוק (רומנטי, אטרקטיבי, מושך וקוסם) או שמא מתוסכל ממשהו? בכל מקרה- אתה מתבקש להתעשת. זה שהגבתי לך לא אומר שהתנדבתי להיות מצע להקרנת ההשלכות שלך ולעניין הדיון- אין לי עניין להכנס פה לדיון טכני בנושא כלכך עדין. מה שבאתי לומר זה- המונח חוסר הכרה הוא מוטעה ומטעה. המצב שאתה מנסה לתאר הוא לא חוסר הכרה אלא מתקיים במקביל להכרה, בכניסה אליו אפשר להיות מודע להעדר עצמך כחווה, זהו פרדוקס בשביל השכל, מסתורין בחוויה, ומצב נתון קיומית. ההכרה עצמה היא אספקט של העצמי ולכן לא נפרדת ממנו. הגישה ל"שחור" כפי שתארת היא באמצעות אספקט אחר והאחד אינו מבטל את השני אלא מצטרף אליו. יותר מפרדוקס אחד עולה ממצב עניינים זה לכן כמה טוב וגם נעים שאת מה שאני לא מבינה אני יכולה לחוש ומה שאני לא יכולה לחוש אני יכולה לקבל כעוד ממד של המציאות. בהצלחה לך בדרכך
זה לא אתה שטענת שתגובתך לאחר מעידה עליך? אז האם ניתן להבין שאתה מרגיש כמו ערימת צמר גפן מתוק (רומנטי, אטרקטיבי, מושך וקוסם) או שמא מתוסכל ממשהו? בכל מקרה- אתה מתבקש להתעשת. זה שהגבתי לך לא אומר שהתנדבתי להיות מצע להקרנת ההשלכות שלך ולעניין הדיון- אין לי עניין להכנס פה לדיון טכני בנושא כלכך עדין. מה שבאתי לומר זה- המונח חוסר הכרה הוא מוטעה ומטעה. המצב שאתה מנסה לתאר הוא לא חוסר הכרה אלא מתקיים במקביל להכרה, בכניסה אליו אפשר להיות מודע להעדר עצמך כחווה, זהו פרדוקס בשביל השכל, מסתורין בחוויה, ומצב נתון קיומית. ההכרה עצמה היא אספקט של העצמי ולכן לא נפרדת ממנו. הגישה ל"שחור" כפי שתארת היא באמצעות אספקט אחר והאחד אינו מבטל את השני אלא מצטרף אליו. יותר מפרדוקס אחד עולה ממצב עניינים זה לכן כמה טוב וגם נעים שאת מה שאני לא מבינה אני יכולה לחוש ומה שאני לא יכולה לחוש אני יכולה לקבל כעוד ממד של המציאות. בהצלחה לך בדרכך
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.