מהי חמלה?

[בדיחהקוסמית]

מהי חמלה? ../images/Emo167.gif

והאם בדומה לחמאה, יש תחליפי חמלה צרפתיים סינטתיים, צמחוניים ואחרים?

 

[אינקה]

מתי כבר תהיה רציני?

תמצא מישהי נחמדה ותתחתן? אתה לא רוצה ילדים חמודים? שלסבתא יהיו נכדים מתוקים? ואז בלב שלה... חם לה. חם לה... (אה, כן חמלה) אבל אתה, אין לך קצת חמלה? לא תהיה קצת רציני ותיקח את עצמך בידיים כמו שילד טוב צריך לעשות?

 

[בדיחהקוסמית]

נו באמת אינקה'לה זיסה'לה

אם היתה לי קצת חמלה לא הייתי שואל

 

[אינקה]

אז בוא נהיה רציניים

אגדיר לך חמלה בשתי דרכים שונות שהן בעצם הינו הך: חמלה היא פעולה מתוך (צ'אקרת) הלב. חמלה היא פעולה המתואמת עם חוקי היקום וכביטוי וחלק מהזרימה המתרחשת ברגע זה.

 

[שנטידווה]

חמלה היא

עשיית מה שיביא לאושרנו ורווחתנו ומה שיביא לאושרם ורווחתם של אחרים כפי מיטב הבנתנו ותפישתנו את המציאות.

 

[אינקה]

אני מוצא בהגדרה הזו בעיה רצינית

אני אוהב להביא דוגמאות קיצוניות ואיתך הסליחה: לפי האופן שאתה מגדיר יוצא שהנאצים פעלו בחמלה. הם באמת האמינו למיטב הבנתם ותפישתם את המציאות שחיסול העם היהודי + הומואים + צוענים + מתנגדים מבית + מתנגדים מחוץ + שבבים שניתזים בטעות => יביא לרווחתם ואושרם וגם לרווחתם ואושרם של עמים אחרים באירופה, במיוחד כשהם תחת שלטונם. באידאולוגיה שהם פיתחו והאמינו בה בכנות (!) על פי מיטב הבנתם ותפיסתם הם עשו את הדבר הנכון בדומה לקטיעה של איבר נגוע נמק מגוף בריא. לכן "מיטב הבנתנו ותפישתנו את המציאות" זו הגדרה בעייתית מאוד. היא מכשירה מייד כל פעולה במצב הנוכחי של הבנתי ותפישתי כפעולה מתוך חמלה, מה שגורם לצרות צרורות מאוד וסבל רב. הגדרה כזו של חמלה לדעתי אסור בשום אופן לקבל.

 

[שנטידווה]

כנ''ל גם

"חמלה היא פעולה המתואמת עם חוקי היקום וכביטוי וחלק מהזרימה המתרחשת ברגע זה." כשיבוא היום ותוותר על תפישותיך הפוסט-מודרניסטיות תבין שחמשת כללי המוסר כפי שהורה אותן הבודהא הן הן מיטב ההבנה והתפישה של המציאות. הקשר של הנאצים (ודומיהם בדרגות שונות של חומרה) לבין מיטב הבנתם ותפישתם את המציאות הוא מעוות לחלוטין בכל מובן שהוא ומהירהורי שיגיונותיהם בלבד.

 

[אינקה]

כן, ציפיתי לזה

רק שים לב שההגדרה שהבאתי לא התייחסה בשום אופן להבנתי ותפיסתי את המציאות או את מעשי ולכן אין זה רלוונטי להשוות את ההגדרות כלל. אתה מבין, איני עוסק בחמלה כהצדקה למעשי או מחדלי ולכן ההגדרה מראש לא נועדה לקבוע קודקס של התנהגות מסויים. ההגדרה עומדת בזכות עצמה ויש בה את מה שחסר ברעיונות שהבאת.

 

[שנטידווה]

גם אם לא הבעת אמירה ברורה

שמתייחסת להבנתך ותפישתך את המציאות, "חמלה היא פעולה המתואמת עם חוקי היקום וכביטוי וחלק מהזרימה המתרחשת ברגע זה." היא אך ורק הבנתך ותפישך שלך את המציאות, לא פחות מיזה ולא יותר מיזה, וגם לא תתכן אפשרות אחרת. לסיבור דעתך, כך הם פני הדברים איתי או עם כל אחד אחר. הידיעה (למשל) שיישות חיה רוצה לחיות ולהמשיך את חייה, היא ההבנה והתפישה של המציאות כפי שהיא וללא כל מכלולי המטענים שדרכם אני עלול לפרש אותה. פה, לדעתי, טמון ההבדל המהותי והעמוק כל כך בין תפישותנו: אני בטוח מעל כל צל של ספק שבמקרה הספציפי של חמלה ומוסר הבנתי ותפישתי את המציאות הן הנכונות ושלך לא. והבהרה: לצורך העניינים בהם אנו דנים, באופן אישי איני מוצא שום חשיבות בעובדה שהבודהא, אתה, אני או כל אחד אחר, אם זה בא ממקור "חיצוני" לי או אחר, הורה את חמשת כללי המוסר. לדעתי הם בדיוק עומדים בפני עצמם ולא זקוקים לשום סימוכין או תמיכה אחרים מחוץ לעצמם, והם הם בעצמם מיטב ההבנה והתפישה של המציאות כפי שהיא ממש, ולא שום "מוסרנות דתית." "חוקי היקום" והסברים מסוג זה אינם ברורים וטעוני הוכחה שכך הם (לפי דבריך) ולא אחרת. על פי אילו "חוקי יקום"? על פי הבודהא? על פי המסורות היהודיות? לשיטתו של גורדג'ייף? מהירהורי לבי או לבך? מהירהורי לבו של מישהו אחר? מהם בכלל, ועל מה הם נסמכים? יש לך ראיות? עובדות?

 

[אינקה]

מסלולים מקבילים

מעבר לכך שלא אמרתי האם חוקים אלו או אחרים הם חוקי היקום ולא טענתי לידע כזה, נראה שאתה מחפש בחמלה הנחיות להתנהגות וסיווג שלה בעוד אני מחפש משהו קצת שונה. ההבדל הוא כפי שאני מבין אותו הוא בכך שאני מנסה להיות "נכון" בעוד שאתה מבקש להתנהג "נכון". לטעמי התנהגות על פי קודקס מסויים אינה יעילה מבחינת ההתפתחות הנדרשת. יש לה את המקום שלה כמובן, אך מעבר לנקודה מסויימת (גן חובה?) זהו אילוץ של המיינד המתמרן את עצמו ולא מקדם ספונטאניות או התפתחות אמיתית, שאינה תלויית הרעיונות של האדם על עצמו.

 

[שנטידווה]

לא, אני לא.

אין בי את החילוק (שמשום מה אתה מתעקש לייחס לי) בין "להיות נכון" לבין "להתנהג נכון". בהוויתי הן היינו הך. חמשת כללי המוסר הם הביטוי הבלתי אמצעי והישיר ביותר לחמלה. למי שלא מסוגל להוות אותם בחייו, הם קודקס. למי שחי אותם, הם ביטוי של חמלתו. כל מה שמחוץ/מעבר לכך אני מוצא כהסתבכות מנטלית ורגשית מיותרת שמערפלת את התודעה. "אילוץ של המיינד המתמרן את עצמו"(??) אם הבנתי אותך נכון, אז כך הם פני הדברים בשבילך. לא בשבילי. "ספונטניות"? לא יודע מה זה. "התפתחות אמיתית, שאינה תלויית הרעיונות של האדם על עצמו." מעניין. זכורה לי הודעה אחת שלך שבה טענת את ההיפך. גם אם לא, הגדר בבירור מהי "...ספונטאניות או התפתחות אמיתית, שאינה תלויית הרעיונות של האדם על עצמו." ותן לה את האומדנים לה.

 

[אינקה]

להגדיר?

קטונתי. אני רק אדם קטן העומד ליד ים רחב ויכול לומר לך שהוא כחול וירוק. שהמים רטובים. שצריך להיכנס כדי להבין ולא לעמוד לספור את הגלים. החיים מתרחשים עכשיו ללא פרשנות. מי מבקש הגדרות? מי זקוק להן?

 

[שנטידווה]

בשבילך הים

הוא רק רחב, כחול וירוק. בשבילי הוא גם עמוק לאין שיעור. המים רק רטובים? פעמים הם קרים, פעמים אחרות חמים. יש גם פעמים בהם המים סוערים ומתערבלים. פעמים אחרות הם שקטים ורגועים.

 

[אינקה]

מדוע אתה קובע

מה הים בשבילי? אם תשאל מציל איך להתנהג עם הים הוא יגיד לך לא להכנס כשהדגל שחור ולא להתרחק מהבותק'ה. אם תשאל יורד ים הוא יגיד לך שהים כבר ילמד אותך. מקסימום הוא יתן לך איזו תובנה משלו. זה הכל.

 

[שנטידווה]

אתה

"...ספונטאניות או התפתחות אמיתית, שאינה תלויית הרעיונות של האדם על עצמו." שאם לא כן לא היית מוציא את המשפט הזה אלא שותק.

 

[אינקה]

חשבתי שתלך ישר להגדרת חמלה

זוהי בדיוק האמנות של להחזיר את השליטה למשהו שאינו הרעיונות שלנו על עצמנו. כל אלו בעצם הגדרות שבעצם אינן הגדרות, לא הראשונות ולא האחרונה שהבאת.

 

[שנטידווה]

ושלך?

 

[אינקה]

התכוונתי למה שהבאת משלי

 

[שנטידווה]

אתה נוהג איפה ואיפה

 

[אינקה]

איפה?

אני אומר שכל הגדרה למעשה תכבול את ידי האדם או תכוון אותו למקום בו הוא לא ימצא חמלה אלא את רעיונותיו. לכן לדעתי הדבר הנכון כאן הוא לא להגדיר אלא לשלוח את האדם למצוא את החמלה שלו.