מהי חוכמת הקבלה?
בעל הסולם כותב, (בסוף ההקדמה לתע"ס, אות קנה', בספר 'קבלה למתחיל', דף 198) - "ולפי זה יש לשאול: אם כן למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה? אמנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו: כי יש סגולה..." איזו סגולה? והוא מסביר, שלכולנו יש נשמה. והנשמה הזאת נמצאת בכל אחד מאיתנו במצב רדום. כדי לעורר את הנשמה, לפתוח אותה, כך שתוכל לקלוט את האור העליון, אנחנו צריכים לפתח אותה. התפתחות הנשמה, מתבצעת ע"י האור העליון. הסיבה לכך שלא התפתחנו מספיק עד היום, היא שלא משכנו על עצמנו את האור העליון. איך ניתן לעשות את זה מעכשיו והלאה? - בזמן הלימוד, במיוחד בשעתיים הקרובות, אנחנו צריכים להשתדל להמשיך את האור העליון. עושים את זה באופן פשוט: לא לשכוח בשביל מה אנחנו לומדים, מה המטרה בלימוד. לא רק כדי לדעת מה שכתוב, או להבין מה שאני מסביר, אלא לחיות את זה, להגיע לזה, להרגיש איך שזה פועל בי כי אנחנו מדברים רק על מה שנמצא בנו. חוץ מאיתנו קיים רק האור עליון, הבורא, וכל מה שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו - כל זה נמצא בנו. עולמות רוחניים, העולם הזה, כל מה שרק אפשר לחשוב עליו, הכל מצוי בנו, בתוכנו. אם נראה לנו שיש משהו מבחוץ, זו פשוט אשליה. מי שיזכה אח"כ לראות את הדברים האלה מלמעלה, הוא יראה שזה באמת כך - שהכל נמצא בתוך האדם. דבר ראשון: בזמן הלימוד לחשוב על זה שאנחנו קבוצה אחת גדולה, אחידה, מיוחדת. ויש לנו רצון אחד גדול, כלי גדול, שבאמצעותו אנחנו מושכים אור רוחני גדול. אני פה בשביל לעזור לתהליך הזה להתממש, אני תומך בזה, אני עושה את זה בשבילכם, ואתם תשתדלו להיות באווירה טובה, נוחה, כולנו יחד. וחשוב שנדע שאנחנו הולכים לקבל עכשיו כוח גדול מאד מלמעלה, כוח שיעזור לנו להתקדם, להתרומם. ואז תרגישו, ותראו. וזה מאד חשוב. דבר שני: אני לא אשתמש בספר, אני אגיד מאיזה מקומות אני לוקח דברים, אבל בעצם זה לא חשוב מאיפה. המטרה שלי היא לתת יסודות, ואני כל פעם אקח משהו ממקומות אחרים מהספרים, במיוחד מהספר שלנו - "קבלה למתחיל". בסוף השיעור ודאי יהיו שאלות, ואני מקווה שכל אחד יוכל לקבל תשובה. אם לא, אני אענה אח"כ, דרך האינטרנט או בשיעור הבא. מאיפה אנחנו יודעים את מה שנלמד בקורס? אנחנו יודעים על זה מאנשים כמונו, שחיו כמונו בעולם הזה, ופתאום התגלה להם משהו יותר גבוה מהעולם הזה. הם התחילו לראות דרך הקירות, דרך האנשים, דרך איפה שהיו חיים, לא משנה איפה חיו - בתוך מערות, אוהלים, אולי ארמונות. אבל התחילו לראות משהו מחוץ לעולם הזה. את מה שראו והרגישו, הם התחילו לרשום. הם התחילו למדוד את ההרגשה, לבדוק אותה, לחזור עליה, בקיצור הם התחילו לגלות עולם ומלואו מחוץ לעולם הזה. לאט לאט התקבצו רישומיהם לספרים, שהם מהווים את הבסיס לחכמת הקבלה. חכמת הקבלה נקראת "חכמת הקבלה", מפני שהיא מדברת על התגלות האלוקות, על איך לקבל את התגלות הכוח העליון, להרגיש אותו, לראות אותו, להתייחד עמו. זה מה שהם כתבו, ומה שהשאירו לנו. בשביל מה הם כתבו? הם קודם השיגו, ואח"כ כתבו. הם מדדו, הם חזרו על כל הניסיונות שלהם, וממש דיברו אחד עם השני דרך הספרים. אבל הבינו את הכתובים רק אנשים שכבר נמצאים בהרגשת העולם העליון. ואם אנחנו לומדים את מה שהם כתבו, יש לנו מזה אור מקיף. במידה שאנחנו חושבים ומאד מצפים למשוך אותו אלינו, להנות ממנו, אז גם אנחנו בעזרתו, יכולים להגיע למצב שבו נראה כמוהם- מציאות יותר רחבה, יותר עליונה. ומציאות זו תעזור לנו לדעת מי אנחנו, מאיפה באנו, לאן אנחנו הולכים, וכו'. זאת אומרת שבלימוד חכמת הקבלה והספרים שכתבו המקובלים, אפשר להבחין בשתי השפעות: הראשונה היא, זה שמקובל אחד מעביר את הידיעות שלו לשני, ואז השני יכול לקרוא ולטייל בכל אותם המקומות שבהם היה המחבר - לעלות, לרדת, כמוהו ממש, בקיצור ממש לחיות, לחוות את המצבים שעליהם מסופר באותם ספרים. וההשפעה השניה היא עלינו: אנחנו נהנים מזה בינתיים כאור מקיף. בלי להבין מה זה, אנחנו רוצים למשוך עלינו כוח שישפר אותנו, וירים אותנו לאותם המצבים בהם היו המקובלים. לכן, כדאי לנו לקרוא מספרים כאלה, שבאמת יש להם כוחות מיוחדים, כוחות גדולים. ולכן אנחנו באמת לא לוקחים את כל ספרי הקבלה, אף על פי שיש הרבה (היו המון מקובלים שכתבו בכל מיני שפות ובכל מיני אופנים), אלא לוקחים ספרים מיוחדים, שכתבו אותם אנשים גדולים מגמר התיקון, ממדרגה מאד גבוהה. וחוץ מזה, את אותם ספרים הם כתבו במיוחד בשבילנו, לאלו שנמצאים למטה מהמחסום, ורוצים לעבור למעלה ממנו. מהספרים האלה יש לנו סה"כ לא הרבה, ספרים של האר"י הקדוש, ספרים של הרמח"ל (שאותו אנחנו בינתיים לא לומדים, כיוון שהוא כתב בשפה מאד מיוחדת, לפחות השפה החיצונית כתובה ככה), והספרים של בעל הסולם. יש עוד כמה ספרים שאנחנו גם נהנים מהם, אבל אלה כבר ספרי משנה.
בעל הסולם כותב, (בסוף ההקדמה לתע"ס, אות קנה', בספר 'קבלה למתחיל', דף 198) - "ולפי זה יש לשאול: אם כן למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה? אמנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו: כי יש סגולה..." איזו סגולה? והוא מסביר, שלכולנו יש נשמה. והנשמה הזאת נמצאת בכל אחד מאיתנו במצב רדום. כדי לעורר את הנשמה, לפתוח אותה, כך שתוכל לקלוט את האור העליון, אנחנו צריכים לפתח אותה. התפתחות הנשמה, מתבצעת ע"י האור העליון. הסיבה לכך שלא התפתחנו מספיק עד היום, היא שלא משכנו על עצמנו את האור העליון. איך ניתן לעשות את זה מעכשיו והלאה? - בזמן הלימוד, במיוחד בשעתיים הקרובות, אנחנו צריכים להשתדל להמשיך את האור העליון. עושים את זה באופן פשוט: לא לשכוח בשביל מה אנחנו לומדים, מה המטרה בלימוד. לא רק כדי לדעת מה שכתוב, או להבין מה שאני מסביר, אלא לחיות את זה, להגיע לזה, להרגיש איך שזה פועל בי כי אנחנו מדברים רק על מה שנמצא בנו. חוץ מאיתנו קיים רק האור עליון, הבורא, וכל מה שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו - כל זה נמצא בנו. עולמות רוחניים, העולם הזה, כל מה שרק אפשר לחשוב עליו, הכל מצוי בנו, בתוכנו. אם נראה לנו שיש משהו מבחוץ, זו פשוט אשליה. מי שיזכה אח"כ לראות את הדברים האלה מלמעלה, הוא יראה שזה באמת כך - שהכל נמצא בתוך האדם. דבר ראשון: בזמן הלימוד לחשוב על זה שאנחנו קבוצה אחת גדולה, אחידה, מיוחדת. ויש לנו רצון אחד גדול, כלי גדול, שבאמצעותו אנחנו מושכים אור רוחני גדול. אני פה בשביל לעזור לתהליך הזה להתממש, אני תומך בזה, אני עושה את זה בשבילכם, ואתם תשתדלו להיות באווירה טובה, נוחה, כולנו יחד. וחשוב שנדע שאנחנו הולכים לקבל עכשיו כוח גדול מאד מלמעלה, כוח שיעזור לנו להתקדם, להתרומם. ואז תרגישו, ותראו. וזה מאד חשוב. דבר שני: אני לא אשתמש בספר, אני אגיד מאיזה מקומות אני לוקח דברים, אבל בעצם זה לא חשוב מאיפה. המטרה שלי היא לתת יסודות, ואני כל פעם אקח משהו ממקומות אחרים מהספרים, במיוחד מהספר שלנו - "קבלה למתחיל". בסוף השיעור ודאי יהיו שאלות, ואני מקווה שכל אחד יוכל לקבל תשובה. אם לא, אני אענה אח"כ, דרך האינטרנט או בשיעור הבא. מאיפה אנחנו יודעים את מה שנלמד בקורס? אנחנו יודעים על זה מאנשים כמונו, שחיו כמונו בעולם הזה, ופתאום התגלה להם משהו יותר גבוה מהעולם הזה. הם התחילו לראות דרך הקירות, דרך האנשים, דרך איפה שהיו חיים, לא משנה איפה חיו - בתוך מערות, אוהלים, אולי ארמונות. אבל התחילו לראות משהו מחוץ לעולם הזה. את מה שראו והרגישו, הם התחילו לרשום. הם התחילו למדוד את ההרגשה, לבדוק אותה, לחזור עליה, בקיצור הם התחילו לגלות עולם ומלואו מחוץ לעולם הזה. לאט לאט התקבצו רישומיהם לספרים, שהם מהווים את הבסיס לחכמת הקבלה. חכמת הקבלה נקראת "חכמת הקבלה", מפני שהיא מדברת על התגלות האלוקות, על איך לקבל את התגלות הכוח העליון, להרגיש אותו, לראות אותו, להתייחד עמו. זה מה שהם כתבו, ומה שהשאירו לנו. בשביל מה הם כתבו? הם קודם השיגו, ואח"כ כתבו. הם מדדו, הם חזרו על כל הניסיונות שלהם, וממש דיברו אחד עם השני דרך הספרים. אבל הבינו את הכתובים רק אנשים שכבר נמצאים בהרגשת העולם העליון. ואם אנחנו לומדים את מה שהם כתבו, יש לנו מזה אור מקיף. במידה שאנחנו חושבים ומאד מצפים למשוך אותו אלינו, להנות ממנו, אז גם אנחנו בעזרתו, יכולים להגיע למצב שבו נראה כמוהם- מציאות יותר רחבה, יותר עליונה. ומציאות זו תעזור לנו לדעת מי אנחנו, מאיפה באנו, לאן אנחנו הולכים, וכו'. זאת אומרת שבלימוד חכמת הקבלה והספרים שכתבו המקובלים, אפשר להבחין בשתי השפעות: הראשונה היא, זה שמקובל אחד מעביר את הידיעות שלו לשני, ואז השני יכול לקרוא ולטייל בכל אותם המקומות שבהם היה המחבר - לעלות, לרדת, כמוהו ממש, בקיצור ממש לחיות, לחוות את המצבים שעליהם מסופר באותם ספרים. וההשפעה השניה היא עלינו: אנחנו נהנים מזה בינתיים כאור מקיף. בלי להבין מה זה, אנחנו רוצים למשוך עלינו כוח שישפר אותנו, וירים אותנו לאותם המצבים בהם היו המקובלים. לכן, כדאי לנו לקרוא מספרים כאלה, שבאמת יש להם כוחות מיוחדים, כוחות גדולים. ולכן אנחנו באמת לא לוקחים את כל ספרי הקבלה, אף על פי שיש הרבה (היו המון מקובלים שכתבו בכל מיני שפות ובכל מיני אופנים), אלא לוקחים ספרים מיוחדים, שכתבו אותם אנשים גדולים מגמר התיקון, ממדרגה מאד גבוהה. וחוץ מזה, את אותם ספרים הם כתבו במיוחד בשבילנו, לאלו שנמצאים למטה מהמחסום, ורוצים לעבור למעלה ממנו. מהספרים האלה יש לנו סה"כ לא הרבה, ספרים של האר"י הקדוש, ספרים של הרמח"ל (שאותו אנחנו בינתיים לא לומדים, כיוון שהוא כתב בשפה מאד מיוחדת, לפחות השפה החיצונית כתובה ככה), והספרים של בעל הסולם. יש עוד כמה ספרים שאנחנו גם נהנים מהם, אבל אלה כבר ספרי משנה.