מהי זוגיות?

מהי זוגיות?

זוגיות הינה מפגש בין זרים היוצרים יישות חדשה מבלי לבטל את האנשים כפי שהיו לפניה. תחשבו בהגיון – איך ייתכן ששני זרים ייפגשו ויצרו גוף חדש? מהו אותו "דבר" שיוצר את הגוף הנקרא זוג? בעסקים זה נקרא "מפגש רצונות", כלומר אינטרס משותף שבו אחד ועוד אחד שווים יותר משניים. ובזוגיות שבה אנו שבים ודשים השכם והערב – האם קיימת "נוסחא" שמאפשרת יצירת זוגיות טובה, בלי ביטול עצמי של אחד מבני הזוג?, האם ניתן לדעת מראש (או תוך פרק זמן קצר) האם הקשר שבו אנו רוצים כל כך יכול להוביל לאותה זוגיות מופלאה לה אנו שואפים? חלק מכם יאמר "אהבה" – היא היא הדבק בין בני הזוג ומכאן ועד לסיום הדיון בקלישאות נוסח "יש בי אהבה והיא תנצח" הדרך קצרה. מכיוון שכוונתי היא לצאת מכאן עם ספר עב כרס אני לא קונה את התשובה המופשטת הזו. אין בכוונתי לנסות לחבר "הוראות הפעלה" בנוסח "גברים ממאדים ונשים מנוגה" (אחרי כמה דפים הבנתי את הרעיון וסגרתי את הספר. כשספר או כתבה עיתונאית עמוסים בדוגמאות אני מבין שאין למחבר הרבה מה לומר והוא בא "לנפח דפים", דוגמא הינה טובה להבהרת רעיון אם הקורא עשוי לא להבין את הרעיון – תכתוב ברור אני אומר, ואז לא תזדקק לדוגמאות). נכון, קיימות דוגמאות לזוגיות מאושרת גם כשההגיון היה נגד, אבל, לדעתי, זה היוצא מהכלל המעיד על הכלל. מאידך יש אינספור מקרים בהם התנאים ההגיוניים ("היבשים") היו מצוינים וזוגיות טובה לא היתה שם. מה דעתכם לגישה הבאה – ניפוי הגיוני של "הפרטים היבשים" ואז לתת ללב / לכימיה / לרגש (מחק את המיותר) לעבוד? אתם בוודאי תגידו משהוא כמו טמבל, הרי זה מה שאנחנו ואתה עושים. נכון, אני טמבל, וגם אני מנפה מראש את המקומות שבהם הסיכוי שלי למצוא את אותו אושר נכסף, אותו ריגוש בלב, אותה כימיה מופלאה (להלן זוגיות) הם קלושים. ואיך אני מנפה – לי אישית יש רק שלושה קריטריונים – אוקיאנוגרפיה, דמוגרפיה וטופוגרפיה. רוצה לומר: אוקיאנוגרפיה – ראש, עומק, אינטליגנציה, מהירות מחשבה. זה הבסיס. אם לא מעניין לי אינטלקטואלית – חבל"ז. איך יודעים זה "זה" באמת מה שאנו מחפשים - בודקים. כל אחד וכמה זמן שלוקח לו לבדוק. מה הבעיה – בתום מספר שבועות / ימים אנו עלולים לרמות את עצמנו, לטמון את הראש בחול ולהתעלם מאי התאמה בראש בגלל הגורמים הנוספים שהתגלו לנו (סקס, סקס וסקס...). צריך הבנאדם להיות מספיק ישר עם עצמו, להתבונן בראי כהלכה ולבדוק האם ההתאמה היא מושלמת, האם ניתן לצעוד ביחד לכיוון אליו אנו רוצים להגיע עם בן/בת הזוג הנוכחי. אם לא – בשם היושר הפנימי וההגינות – לחתוך בבשר החי. דמוגרפיה – גרושה / אלמנה + ילד או שניים מאזור המרכז. זה מה שאני מגדיר לעצמי ולא אפרט כאן למה. כל אחד וההגדרות שלו. טופוגרפיה – רוצה לומר גוף + פרצוף. שיהיה עיזוז לעין, שמח בנשמה, ג´ננה לנפש, כיף לגעת, רצון לראות, לדמיין כשמתגעגעים. מה בסך הכול ביקשתי? נכון שלא הרבה? ועדיין לא מצאתי. האם ייתכן שהקריטריונים אינם חדים מספיק? או שמא הבעיה אינה נעוצה בקריטריונים אלא במרווח שבו אני מפרש אותם? מכיוון שאני לא רוצה פרק ג´ בחיי אני לא מתפשר. בודק ומחפש את האחת והיחידה איתה ארצה לפסוע יד ביד לעבר שקיעת חיינו. מהו הדבר המבדיל בין חברות, התאהבות, ידידות, יזיזות לבין אותה זוגיות אוטופית? לעניות דעתי וחוסר נסיוני (עובדה היא שעד היום לא מצאתי) המפתח נמצא בסעיף א´ לעיל = אוקיאנוגרפיה. אחת מידידותי הטובות (תודה נתי) תרמה את המונח "שקיפות". רבות הרהרתי במונח וביישומו בחיי הזוגיות ומצאתי אותו מתאים בדיוק לרצונותי ואולי אף לרצונם של אחרים. רעיון השקיפות אומר תקשורת מלאה, גלויה לחלוטין וכמובן בנימוס ובתרבות. השיר "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת" הוא סתירה לשקיפות. מפאת חשיבות הרעיון אביא (ברשותכם) שתי דוגמאות להבהרה. כשאת אומרת דבר אחד ומתכוונת לדבר אחר, כשהייתי אמור להבין משהוא למרות שאמרת ההפך או לא אמרת – זו אינה שקיפות. דוגמא נוספת – כשאני רוצה לצאת לפעילות מסוימת בלעדייך (טיול שחרית של שבת ע"ג האופנוע או שתיית בירה עם חבר) אומר זאת בפירוש ולא אנסה לתמרן את המצב כך שבסופו של דבר תבחרי את לא לבוא. ברור? מה הגבול או מהי תדירות הגיונית לפעילות לבד – כל זוג לעצמו ולא זה נושא הדיון שאני מנסה לנהל (עם עצמי, אלא מה?). אני רואה זוגיות כשתי חוליות שרשרת. אם החוליות חופפות לחלוטין זו את זו – אין פרטיות. אם שתי החוליות נפרדות זו מזו – אין קשר. המצב האופטימלי (בעיני) הוא מצב בו שתי החוליות מחוברות זו לזו וכך נוצר אזור משותף לשתיהן ויחד עם זאת אזורים נפרדים לכל חוליה. אני מדגים זאת ע"י יצירת עיגול בין הבוהן והאצבע שלידה (אצבע? אמה? אנא אערף). חיבור בין שתי הידיים יוצר את הדוגמא הרצויה. נסו בבית ותהנו (לא ממולץ לילדים מתחת לגיל 16 או לחסרי קאורדינציה). חזרנו לאותו "זה" הדבק, הניצוץ, הברק בעיניים, תקראו לו איך שתרצו. "זה" הוא הדבר שמי שהיה מצליח להגדירו היה גורף ימבה כסף מהסטארט אפ הכי מוצלח בעולם. לצערי – אין לו הגדרה לוגית ואולי צודקים מי שמכנים זאת אהבה... נניח שהגענו לזוגיות שרצינו. ואז מה? אז רק התחלנו את טיפוח הקשר והעצמתו לרמות גבוהות יותר. בכוונה לא אמרתי עבודה כי זו לא עבודה. יחד עם זאת אני נוטה להסכים עם המשפט שאומר כי אם אנשים היו משקיעים בזוגיות רבע ממה שהם משקיעים בקריירה לא היו כל כך הרבה גירושים. כדי לטפח זוגיות צריכה לבוא השקעה שבאה מאהבה. מי שמביא פרחים כל יום שישי לא זוכה בעיני לתואר משקיע אלא לתואר הגנאי בזוגיות שנקרא שיגרתי. מכירים את הפרסומת "רגש אותי רפי"? רוצה לומר להפתיע, לשנות, לחדש. כל האמור הוא כמובן דו צדדי. כל אחד מבני הזוג ירצה להפתיע, לרגש, לחדש לזולת החי עימו. כמובן שאין נומרטור והתחשבנות מי עשה כמה אלא השקעה שבאה מאהבה ומחזקת אותה. מצב זה של השקעה בקשר, עירנות לגבי בן / בת הזוג יכול למנוע מצב שבו אחד מבני הזוג מתפתח ריגשית או שיכלית בעוד שהשני "נשאר מאחור". אני לא אומר שאם זוגתי תלך לקורס "פנג שואי" או איזה ממבו ג´מבו אחר אני מייד רץ להירשם לקורס מקרמה או מצטרף לחוג אוהדי בית"ר (חוג טועמי יין יותר מתאים לי...). תקשורת טובה ואינטילגנציה יכולים להביא למצב שבו ניתן לשתף את בן / בת הזוג במה שעובר עלינו מבלי להעמיס עליו נתונים טכניים מיותרים. דוגמא קלאסית למה שאמרתי אני יכול להביא מפרק א´ שלי – חברת ילדות טובה של גרושתי שתחיה נפטרה בטרם עת מהמחלה הידועה (הדג הזה שזוחל הצידה) ואני לא עצרתי לחשוב איך הדבר עשוי להשפיע על גרושתי שתחיה. אז מה היה לנו? מיון ראשוני והשקעה, שבאה מאהבה, בקשר. פשוט. נכון? אז למה..........
 
שיט אני לא מתאימה לקריטריונים,סתם

חבר יקר כמה כמה כמה אתה כותב? ואני אחזור למילה אחת יקרה ובודדה אהבה לאהבה יש כוח להשיט ספינה בים שאוהבים ואוהבים באמת קל להתפשר להתגמש לתת את הנשמה הלב הגוף אותך עצמך כל כולך.... ולכן מפה יש ביטול עצמי... האחד למען השני... היחד הזה... לא כייף האם אלו היו הקריטריונים שלך? לשתי הנשים הקודמות? תפסיק לחפש חבר מה מתאים לך תן ללב לחפש מה מתאים לו... תודה ושבת שלום
 

רלוונטי

New member
כל כך הרבה מילים....

שצריך לחשוב ......שזה לא ברור......זה פשוט לא...שזה כן! אתה פשוט יודע.שאתה שם גבולות אתה סוטה מהעינין...
 

יערית

New member
ניסחת יפה את אשר אתה מחפש

אך מאוד קשה להמציא נוסחה שתכלול את כולם באשר מהי זוגיות. יש שיחלקו עליך לגבי הזוגיות ללא ביטול עצמי של אחד מבן הזוג, יש שיאמרו זה בדיוק מה שאני צריך, להתקיים איתה כזוג ועדיין להיות אני בלי לשנות דבר. התאהבות נוצרת בין שניים במפגש או שניים או יותר,עם הזמן כשהחלטנו שאכן הקשר הזה צריך להעמיק יש את האהבה שאותה אנחנו בונים יחד, מבססים אותה כמובן על בסיס החוליות שכתבת,יש את הפרק זמן לפעילות לבד ויש זמן לפעילות יחד ,מבססים אותה גם על תקשורת טובה וכמובן העשרה של בני הזוג האחד מהשני(תקרא לזה אינטילגנציה). אני נוכחתי לדעת שבכל קשר שיצרתי בחיי הפתיחות הכנות ושמחת החיים היתה המפתח לזוגיות טובה,כאשר משהו התפקשש שם היה קשה להחזיר את זה, אך זה תמיד היה הא´ ב´ שלי בזוגיות, פתיחות,אינטלגנציה מינימלית לפחות,יושר,כימייה,וכמובן הביטוי האינווידואל והזוגי יחד. כל הפרטים הקטנים שכתבת לגביי בילוים לבד ויחד כמה ולמה,זה ממש עיניין של אופי הזוג,אני מאוד דוגלת בבילויים לחוד(כל אחד והחברים שלו)וכמובן יחד שזה דבר שלא אוותר עליו. אני חושבת שהדברים שכתבת מאוד נגעו בקצה החוט במוחי,ודי הסכמתי אם מה שכתבת. אבל שוב..כל אחד יכול לכתוב את התיאוריה מנקודת מבט שלו,או אף מניסיון קודם, אך לא תמיד זה מתלבש על כולם אם בכלל. לאחר שמצאת בן/בת זוג ההתעמקות היא איך לשמר אותה,אולי אם לרגע נניח ספרים הצידה,עיתונים,מאמרים,סקרים,אינטרנט
אולי אז נפקח עיניים ונבין שאחנו בס"הכ בני אדם,אין שלמות ,אבל להגיע כמה שקרוב לזה זו שאיפה לא רעה בכלל,יש לתת מעצמך מבלי לדרוש הרבה בחזרה!!!!!!!!! ברגע שיש חשבון נפש של חוסר קבלה בתוך הזוגיות (קבלה כוללת..פינוקים..בילויים,תשומת לב,העשרה,כבוד,חברים וכו´)מתחילים העירעורים,התהיות הספקות. שוב תקשורת טובה ,כימייה טובה,לדעתי היא מקור ההצלחה! כל השאר זה עיניין של סמאנטיקה. יערית.
 

in_curia

New member
אכן, מפגש רצונות, אבל...

מפה ועד הצעידה יחד אל עבר השקיעה, הדרך ארוכה. ארוכה ועמוסת פרמטרים, שרק אם אלה יתקיימו בין אותם שני אומללים כמהים לקשר, אפשר יהיה להגיד ששווה להם להתגבר על הסינוור של אותה שמש שוקעת. כמות הפרמטרים הרבה הביאה אותי למסקנה בלתי נמנעת שפשוט איןדבר כזה. אותו "זה" (או "אהבה" בלשון נשים פותות כמוני) לא קיים. אין אהבה. נקודה. יש רגעים של ידידות. משל האצבעות שלך הוא גרסה מרוככת למשל שלי. משל גלגלי השיניים. אם לא יהיה סינכרון בין גלגלי השיניים יעופו ניצוצות. הסיכוי למצוא לך גלגל שיניים שהסיבוב שלו יעמוד בקצב שלך כך שלא יהיו ניצוצות הוא קלוש למדי. מעין התפלגות היפר גיאומטרית בלתי אפשרית, כדוגמת הסיכוי לזכות בלוטו. וזה מביא אותי למסקנה מרחיקת לכת: נפלנו כולנו קורבן למזימה קוסמית, קורבן לבמאים מיוסרים (שהם עצמם כמהים לאותו "זה"), או סופרים ומשוררים מתוסכלים שהלעיטו אותנו במקסמי שוא, ופרטו על נימים דקים שמרעידים לנו את הפופיק. קונספירציה? אולי לא. אבל הונאה אחת גדולה. זה כן. וכאן אני תמיד מגיעה למשבצת הראשונה: הצעידה אל השקיעה. אם אין דבר כזה, ואם אין אפשרות להנות ממנה בזוג, למה אנחנו חוזרים כמו פרפר אל המנורה שמחשמלת יתושים? תהרוג אותי אם אני מצליחה להבין את זה. פה פשוט חסר לי פרמטר לפיתרון המשוואה.
 

האלי

New member
במבט ראשון זה באמת נראה

כמו קונספיראציה שכל מטרתה למשוך אותנו באף... אבל הנסיון שלי (אחרי מחקר מעמיק) מלמד שיש פתרון למשוואה. הצרה שאנחנו מחפשים אותו במקום הלא נכון. כולנו מחפשים את האהבה בבן/בת הזוג... להלן התשובה: האהבה היא עניין אישי ופרטי של כל אחד עם עצמו. מי שמוצא את האהבה שבליבו יכול לחלוק אותה עם כל אדם שיבחר... יאללה תזרקו עגבניות, גם את גלילאו רצו לשרוף על המוקד בגלל שאמר את האמת
שלך, האלי.
 

taltallim

New member
האלי...

אני איתך...בן אדם!!! אם אין לך קשר אינטימי ואוהב עם עצמך (וכמה זה קשה!!!) לא יהיה לך קשר אינטימי ואוהב עם אף אובייקט אחר... תלתלים (עולה איתך על המוקד... אם צריך...)
 

האלי

New member
אם כבר הגענו עד הנה

יש לי בקשה, כשיגיע הרגע לעלות על המוקד, תסכימי לוותר עלי? כי אני חושב שיש לי עוד דבר או שניים לעשות כאן לפני כן...
 
האלי לא היה כוכב-שביט?

ניק לא מוצלח... אתה יודע, עולה מהר ונופל מהר... אוריאנה
 

האלי

New member
האלי הוא כוכב שביט

רגע הוא פה - רגע הוא לא... ואילו חיפשתי מה לא מוצלח, בטח היית מוצא מה לא מוצלח בניק אוריאנה. תודה על הקבלתפנים... שלך, האלי.
 
איך שכחתי

אנשים פה הם חסרי חוש-הומור לחלוטין אשתדל לזכור זאת להבא. אוריאנה
 

יפעת*

New member
זה נכון

שאי אפשר לתת אהבה, כשאין לך אהבה מבפנים, אבל אי אפשר לאהוב כל אחד באותה המידה, תמיד יש משהו, שעושה את בן הזוג שאתה בוחר, לשונה מהשאר.
 

קלייר

New member
יש לי הצעה /נסה בפחות מילים

יש לי הצעה למען,יבינו מה כונתך,כי מעייף ושמגיעים לסוף ,נשכחה ההתחלה אומר לך בכמה שורות מהי זוגיות,הרצון להיות יחד ,לחלוק את הרע והטוב לתת לבן הזוג מרחב מחייה לפתח את עצמו ללא התחשבות בך,ותמיד לרצות בסוף היום לשוב הביתה,והעיקר הידברות ,אין צורך במגילה כדי לקיים קשר,מספיקה אהבה אמיתית וכנה,
 
ללב יש הגיון משלו

לדעתי, כשזאת אהבה אמיתית, הלב פשוט יודע. אוריאנה נ.ב לא ממש קראתי - ראיתי את כמות המלל ונבהלתי... זה הזכיר לי את פרופ´ יוחנן ווזנר...
 

ronches

New member
יש לנו את אותו הדגל....

להגיד "מסכימה איתך" זה יהיה ממש understatment.... מזדהה עם כל מה שכתבת..מה חבל שאני לא עונה לקריטריונים שלך... לא ציינת גיל, אבל בזה אני בטח לא מתאימה....
וההגדרה בתמצית (שלי): ענין (ראש), תקשורת והמרכיב השלישי, זה שאין לו פרמטרים ועושה את כל ההבדל: כימיה.. או איך שיקראו לזה (קליק, ניצוץ או ...)
 

taltallim

New member
קבלו את תואם רוברט פירסיג...

במהדורה עברית והשטוקווה שלו בנושא... זוגיות!!! אז ככה, אלף, איפה המקוריות? בית, אתה מתאמץ יותר מדי! גימל, מציאות ופנטזיה זה לא אותו הדבר! ודרישות הסף מהעלמה הנחשקת: אוקיאנוגרפיה, דמוגרפיה... ובעיקר דמגוגיה!!! שאולי הם לא יותר מהסוואות ומכשולים של פחדים אישיים מאינטימיות??? והכלל, איפה האדם שאתה ואיפה האדם שמולך??? הרצון להתמזגות עם האחר והרצון לנפרדות מהאחר הם שני רצונות מנוגדים שאין להם פתרון אינטלקטואלי, רטורי, דמגוגי וכו´... לפעמים יש איזון ביניהם לפעמים אין ככה זה בחיים לפעמים דיכאון לפעמים אושר. אין מושלמות מיסטר הארלי דיווידסון... לא בך, לא בגברת החלומות שלך ולא בחיים בכלל... תלתלים (בספרציה - אינדוידואציה ניצחית...)
 

maof

New member
זו לא נוסחה בחשבון

רעיון ארוך ומיגע, רק הענין המרכזי אולי קצת נישכח!!! הרצון לימצוא את המושלם/ת ואת השלמות קיים בכולם אולי אם שינוי קטן פה ושם אבל הרצון והחיפוש קיים. רק דבר קטן נישכח שכולם מדברים על רגשות והרגשות. ואולי חבל אבל אין נוסחה קבועה, הדברים מישתנים אינדבידואלי לכול אחד. אין אף אחד מושלם וכל אחד סובל מהגננ´ה שלו. (או של בן זוגו) ולכן אחד הדברים שיוצרים את הקירבה ואהבה, זו ההקרבה עבור בן הזוג. ולכן דעתי שלי דע את המיגרעות תנסה לקבל אותם ולחיות בהרמוניה. ואם המעלות בקלות תיסתדר.
 

תאנה

New member
גישן

קראתי מה שכתבת, רוצה לשמוע את דעתי על זוגיות? מכיר את האמרה:"שנינו ביחד וכל אחד לחוד"? ככה אני רואה את הזוגיות הבאה שלי. אני חושבת שבשביל לקיים זוגיות נכונה, צריך קודם לדעת לקיים "בדידות" (אם ככה קוראים לזה) נכונה. אין מה לעשות, החיים שלנו זה לא מדע מדוייק, ולכן שום נוסחא לא ממש עובדת כאן. אם אתה רוצה להכיר את פרק ב´ שלך לדעתי אתה לא צריך לחפש לפי מיון ראשוני, מי יודע אולי היא בכלל לא נמצאת שם בתוך הקרטריונים שלך (אולי בסוף תתאהב במישהי שהחיצוניות שלה לא סובבה לך את הראש בימים הראשונים), תחשוב למשל על חברים מהעבודה שלקח לך זמן להכיר ושלא תמיד הרושם שהיה לך מבןאדם הוא נשאר אותו רושם אחרי חצי שנה של הכרות. לפי דעתי פרק ב´ יגיע מתוך חברות קודם כל. להרחיב את מעגל החברים זה תמיד טוב ורק אח"כ זה יגיע מהמקום שאנחנו הכי פחות מצפים לו ובזמן שהכי פחות נוח לנו. גם אני חושבת ומצפה, אני יודעת שבפועל אנחנו לא תמיד פועלים לפי ההגיון ולפי הכללים שלנו, גם אני לא גיבורה גדולה, וכל קשר חדש אני חושבת האם פה תהייה תשובה לשאלות? אבל אני חוזרת לדעה שלי שאין פה מדע מדוייק ולכן אף פעם אי אפשר לדעת איך למצא מה ומתי. וגם אני שואלת אז למה.....
 
תגובת המחבר

ראשית כל מה שכתבתי הינו דעתי האישית בלבד. אהבה היא תוצר (הכרחי) של הקשר ולכן אינה יכולה להיות פרמטר במציאתו אלא בשימורו. אני שם גבולות מלאכותיים לחיפושי כדי שאוכל להתמקד למרות הסיכוי לפיספוס.שלמות בעיני היא לא מוצר הוליוודי ובטוח שמתחשב במה שחשוב לצד השני, אבל לא מתפשר ען הקווים האדומים שלי (שהם מועטים). ברי סחרוב הגדול כתב שיר -"לאהוב את הצמך, לא מול המראה..." זה תנאי מקדמי ליכולת לאהוב את הזולת.כבוד ואושר לי להיות מוזכר באותו משפט עם מי שכתב את זן ואומנות - אני לא מקורי (מלבד השם), לא מתאמץ יותר מידי במציאת הקשר, יודע להבחין בין מציאות ופנטזיה ולא מפחד מקשר (אם הוא וטב). זהו בינתיים.
 

יפעת*

New member
טופוגרפיה משתנה

אני לא יכולה להסכים איתך יותר, לגבי כל מה שכתבת, פרט לדבר אחד. נפגשתי עם בחור (בליינד דייט), ברגע הראשון עברה במוחי המחשבה, איך אני עוברת את הערב הזה.... הוא לא נראה לי מושך, וקצת חנון מדי לטעמי. ישבנו, שוחחנו, ומסתבר שלאוקיאנוגרפיה כלשונך, יש מקום רב, פשוט נדלקתי על הראש של הבחור, הוא היה מעניין ומקסים, ובסוף הערב, כבר רציתי לראות אותו שוב, בפגישה השניה הוא כבר נראה לי הרבה הרבה יותר מושך, ולא הבנתי מה הפגם שמצאתי בו לראשונה. אומרים שזה קורה רק לנשים (אגב נוגה ומאדים) אבל נדמה לי, שזה קורה, אם מניחים לזה לקרות.
 
למעלה