מהיום מותר לומר "רכבת קומותיים".

[אביתר777777777777777]

בהחלט ! הייתי שם רבות ! חנות נהדרת אך

הכרת את התקליט חיפה של דב זעירא ?
חיפה ברחוב הרצל 11.

בהחלט ! הייתי שם רבות ! חנות נהדרת אך
מוגבלת בהיצע שלה הקשור באמנים מחו"ל. היתה מעולה למוזיקה ישראלית. הוצאת "התקליט חיפה" קיימת גם כיום אך היא יושבת בגבעתיים.
חנות נוספת מצויינת היתה "פיקדילי" כמובן.

 

[25306yosef]

חברת התקליט של דב זעירא נמצאת כיום בפרדסיה

בהחלט ! הייתי שם רבות ! חנות נהדרת אך
מוגבלת בהיצע שלה הקשור באמנים מחו"ל. היתה מעולה למוזיקה ישראלית. הוצאת "התקליט חיפה" קיימת גם כיום אך היא יושבת בגבעתיים.
חנות נוספת מצויינת היתה "פיקדילי" כמובן.

חברת התקליט של דב זעירא נמצאת כיום בפרדסיה
דב זעירא כיום בן 83 והוא ותיק וזקן הענף והמוהיקני האחרון מבין אלה שהפעילו את תעשיית המוסיקה הישראלית בשנות ה-60' וה-70' של המאה הקודמת שעדיין מתפקד במשרה מלאה ומפיק כ-15-20 אלבומים שונים מדי שנה.

ולכל חברי הפורום שאינם מכירים את דב זעירא אז הינה קצת פרטים:

https://www.rokdim.co.il/madrichim/d_madrich.asp?MadrichId=866

וגם כאן:

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1021,209,50655,.aspx

 

[אביתר777777777777777]

על הדיסקים כתוב "גבעתיים".

חברת התקליט של דב זעירא נמצאת כיום בפרדסיה
דב זעירא כיום בן 83 והוא ותיק וזקן הענף והמוהיקני האחרון מבין אלה שהפעילו את תעשיית המוסיקה הישראלית בשנות ה-60' וה-70' של המאה הקודמת שעדיין מתפקד במשרה מלאה ומפיק כ-15-20 אלבומים שונים מדי שנה.

ולכל חברי הפורום שאינם מכירים את דב זעירא אז הינה קצת פרטים:

https://www.rokdim.co.il/madrichim/d_madrich.asp?MadrichId=866

וגם כאן:

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1021,209,50655,.aspx

על הדיסקים כתוב "גבעתיים".
יתכן יש משרד או שהוא גר בפרדסיה. החברה מושבה בגבעתיים.
אני מאוד מכבד אותו אך היו חנויות תקליטים הרבה יותר איכותיות מהחנות שלו בחיפה או מבית התקליט שמקום מושבה היה ברחוב פינסקר 41 בתל-אביב.
בפיקדילי היה מבחר הרבה יותר גדול. תקליטים איכותיים סגורים בצךופן מתוצרת חוץ נמכרו שם בשני ש"ח ליחידה. אני קניתי בפיקדילי רבבות אלפים כאלה. עד היום אני מוכר אותם באי.באיי במחירים התחלתיים של 24.99 דולר וזה רץ !
אבל החומר הטוב באמת היה ב-"פאז". בפאז היו דברים שזעירא רק היה יכול לחלום עלייהם...

 

[nitsansh]

אני זוכר את פאז...

נכון, אבל תמיד כתבו על החנויות:
"תקליטים וקסטות" ולא "רקורדס וקסטות" ! והאמן לי שאין חנות תקליטים במדינת ישראל שלא הכרתי !
שתי הטובות ביותר היו:
"פאז" בכיכר מסריק 17 בתל-אביב.
"Z MUSIC" בכיכר מנורה בירושלים.

אני זוכר את פאז...
בסביבות 1980 קניתי שם תקליטים של גרייטפול דד ודומיהם...

 

[אביתר777777777777777]

אז אזכיר את דורון גיל הענק ואת מנחם

אני זוכר את פאז...
בסביבות 1980 קניתי שם תקליטים של גרייטפול דד ודומיהם...

אז אזכיר את דורון גיל הענק ואת מנחם
שעבדו שם. דורון גיל היה ידען ענק ! הוא הביא לי עשרות בוטלגים של SUPERTRAMP במהלך השנים במחירי רצפה ! קניתי ב"פאז" החל משנת 1974 בהיותי בן 11 עד ליום סגירת החנות ! להערכתי קניתי בפאז במהלך השנים כ- 14000 אלף תקליטים ותקליטונים פלוס מינוס. עד היום אני שומר שקיות צהובות-אדומות של החנות ועטיפות לתקליטים עם לגו החנות. "פאז" היתה המקדש שלי בין השנים 1974-1994.

 

[25306yosef]

ואני מכיר בעיקר את אלה שעסקו בהפקה

אני זוכר את פאז...
בסביבות 1980 קניתי שם תקליטים של גרייטפול דד ודומיהם...

ואני מכיר בעיקר את אלה שעסקו בהפקה
הפקה של מוסיקה ישראלית בשנות ה-80:

1. תקליטי סי בי אס (כיום NMC).
2.הד ארצי (נרכשה ע"י NMC).
3. ישראפון (הליקון).
4. התקליט דב זעירא.
5. ישראדיסק (ויזארט).
6. MCI.
7. ישראל מיוזיק.
8. פונוקול.
9.מקולית (הוקמה בתאריך 15/09/1950, חוסלה ע"י בית המשפט בתאריך 25/07/1990, מספר תיק בית משפט 0877190. המאסטרים נרכשו ע"י דב זעירא).
10. גל רון (גלטון / אלגרו אלנבי 94 / שינקין 10. חלק מהמאסטרים נמכרו לאחים ראובני, חלק נמכרו לגלסטאר ולסי די אס).
11. קוליפון (אחים אזולאי).
12. אחים ראובני.
13. אחים בן מוש.
14. IMC (מרדכי סובול 1981. מוסיקה יהודית דתית מבני ברק. הוקלט אצל שמוליק אבוהב באולפני גל קול ברמת גן. בשנות ה-80, איכותם של העיבודים המוסיקליים של המוסיקה של בני ברק, עלתה באיכותה עשרות מונים על המוסיקה של ירושלים בזכות כך שננסי ברנדס שימש כמעבד מוסיקלי למגזר הזה והיתה זליגה בין הסגנון החסידי לסגנון החילוני ולהפך, שהוקלטו באותו אולפן ואף באותו זמן שבוצעו ההעלאות לסרט ה-2").
15. גל פז (מוסיקה יהודית דתית ירושלים).
16. נועם הפקות (מוסיקה יהודית דתית ירושלים).
17. יונאטקס אימפורט אקספורט (מוסיקה קלאסית).
18. חברת תקליטל.


ברוב חנויות התקליטים עצמן לא היה לי בדיוק מה לחפש...

 

[אורי404]

+ "נענע דיסק"

ואני מכיר בעיקר את אלה שעסקו בהפקה
הפקה של מוסיקה ישראלית בשנות ה-80:

1. תקליטי סי בי אס (כיום NMC).
2.הד ארצי (נרכשה ע"י NMC).
3. ישראפון (הליקון).
4. התקליט דב זעירא.
5. ישראדיסק (ויזארט).
6. MCI.
7. ישראל מיוזיק.
8. פונוקול.
9.מקולית (הוקמה בתאריך 15/09/1950, חוסלה ע"י בית המשפט בתאריך 25/07/1990, מספר תיק בית משפט 0877190. המאסטרים נרכשו ע"י דב זעירא).
10. גל רון (גלטון / אלגרו אלנבי 94 / שינקין 10. חלק מהמאסטרים נמכרו לאחים ראובני, חלק נמכרו לגלסטאר ולסי די אס).
11. קוליפון (אחים אזולאי).
12. אחים ראובני.
13. אחים בן מוש.
14. IMC (מרדכי סובול 1981. מוסיקה יהודית דתית מבני ברק. הוקלט אצל שמוליק אבוהב באולפני גל קול ברמת גן. בשנות ה-80, איכותם של העיבודים המוסיקליים של המוסיקה של בני ברק, עלתה באיכותה עשרות מונים על המוסיקה של ירושלים בזכות כך שננסי ברנדס שימש כמעבד מוסיקלי למגזר הזה והיתה זליגה בין הסגנון החסידי לסגנון החילוני ולהפך, שהוקלטו באותו אולפן ואף באותו זמן שבוצעו ההעלאות לסרט ה-2").
15. גל פז (מוסיקה יהודית דתית ירושלים).
16. נועם הפקות (מוסיקה יהודית דתית ירושלים).
17. יונאטקס אימפורט אקספורט (מוסיקה קלאסית).
18. חברת תקליטל.


ברוב חנויות התקליטים עצמן לא היה לי בדיוק מה לחפש...

+ "נענע דיסק"

 

[down under]

תתפלא לשמוע עד כמה הקלטת (קסטה לשעבר

האמת היא אחרת אליה:

אנשי האקדמיה קוראים את הפורום ורואים את הויכוחים הלשוניים שהיו ושיש לנו כאן.

העיקר שהם המציאו מילים שאף אחד לא משתמש בהן ושלעולם לא ישתמשו בהן....כמו מרכולית או סך-רחוק ועוד כהנה וכהנה שטויות...
אבל הכי מרגיזה אותי היא המילה 'קלטות' ! קיבינימאט: מה רע במילה קסטות???? אנחנו גדלנו על קסטות ולא על קלטות !
ואיזה חנוני בן חנוני זה לומר תקליטור ! אומרים רק "דיסק" ! מה רע במילים לועזיות בשפה העברית?

תתפלא לשמוע עד כמה הקלטת (קסטה לשעבר
תרתי משמע*) תפסה. המון המון אנשים, ולא רק קריינים ועיתונאים, אומרים קלטות.

התרתי משמע הוא לשעבר, גם לשעבר קראו לה קסטה וגם כבר (כמעט) ולא משתמשים בקלטות (מתי לאחרונה נתקלתם בקלטת וידיאו או של רדיו-טייפ?).

 

[אביתר777777777777777]

לא יודע, אני צורב בד"כ על מדיות של BLU-RAY

תתפלא לשמוע עד כמה הקלטת (קסטה לשעבר
תרתי משמע*) תפסה. המון המון אנשים, ולא רק קריינים ועיתונאים, אומרים קלטות.

התרתי משמע הוא לשעבר, גם לשעבר קראו לה קסטה וגם כבר (כמעט) ולא משתמשים בקלטות (מתי לאחרונה נתקלתם בקלטת וידיאו או של רדיו-טייפ?).

לא יודע, אני צורב בד"כ על מדיות של BLU-RAY
למרות שגם הן לא פופולריות אך ניתן להכניס 50 ג"ב בדיסק אחד. אתה צודק עם ענין הקלטות - פשוט המילה מרגיזה אותי. אין לה שיק כמו למילה קסטות כאשר המילה קסטה מריחה לי מוסיקה של שנות ה-70 הנהדרות.

 

[איליה קוגן]

אני מכיר מילדותי קלטות ולא קסטות.

תתפלא לשמוע עד כמה הקלטת (קסטה לשעבר
תרתי משמע*) תפסה. המון המון אנשים, ולא רק קריינים ועיתונאים, אומרים קלטות.

התרתי משמע הוא לשעבר, גם לשעבר קראו לה קסטה וגם כבר (כמעט) ולא משתמשים בקלטות (מתי לאחרונה נתקלתם בקלטת וידיאו או של רדיו-טייפ?).

אני מכיר מילדותי קלטות ולא קסטות.
במילה "קסטה" משתמשים בעיקר הדורות המבוגרים יותר.

 

[טשאפק 2]

כמו "מונית" לעומת "טאקסי"

אני מכיר מילדותי קלטות ולא קסטות.
במילה "קסטה" משתמשים בעיקר הדורות המבוגרים יותר.

כמו "מונית" לעומת "טאקסי"
מתחום התחבורה.

באחת הכתבות על חידושי האקדמיה הגיב מישהו מהדור הוותיק, שנזכר איך המורה שלו לעג בכיתה לחידוש דאז "מונית" ואמר - אתם מתארים לכם בן אדם שצריך טאקסי רץ וצועק "מונית"? זה נראה לו מגוחך.

 

[אביתר777777777777777]

הוא צודק. גם אני משתמש במילה "טקסי".

כמו "מונית" לעומת "טאקסי"
מתחום התחבורה.

באחת הכתבות על חידושי האקדמיה הגיב מישהו מהדור הוותיק, שנזכר איך המורה שלו לעג בכיתה לחידוש דאז "מונית" ואמר - אתם מתארים לכם בן אדם שצריך טאקסי רץ וצועק "מונית"? זה נראה לו מגוחך.

הוא צודק. גם אני משתמש במילה "טקסי".

 

[איליה קוגן]

וגם "פרייבט". אף אחד שנולד אחרי 1980 לא אומר

כמו "מונית" לעומת "טאקסי"
מתחום התחבורה.

באחת הכתבות על חידושי האקדמיה הגיב מישהו מהדור הוותיק, שנזכר איך המורה שלו לעג בכיתה לחידוש דאז "מונית" ואמר - אתם מתארים לכם בן אדם שצריך טאקסי רץ וצועק "מונית"? זה נראה לו מגוחך.

וגם "פרייבט". אף אחד שנולד אחרי 1980 לא אומר
"פרייבט". "פרייבט" התחלף ל"אוטו", ונדמה לי שבזמן האחרון "אוטו" מפנה את מקומו ל"רכב".

 

[טשאפק 2]

אכן. לדעתי בעבר הרחוק "אוטו" התייחס לאוטובוס

וגם "פרייבט". אף אחד שנולד אחרי 1980 לא אומר
"פרייבט". "פרייבט" התחלף ל"אוטו", ונדמה לי שבזמן האחרון "אוטו" מפנה את מקומו ל"רכב".

אכן. לדעתי בעבר הרחוק "אוטו" התייחס לאוטובוס
לפני זמני, בימי המנדט וקצת הלאה, כשצורת התחבורה העיקרית היתה אוטובוס ולא "פרייבט".

כך למשל בשיר "ערב עירוני" מאת אלתרמן: "נפנוף שלום ילדה פתיה/ את חיוכה נשא האוטו" - היא עלתה לאוטובוס, ולא לרכב פרטי.

גם בעשורים הבאים עדיין קראו לאוטובוס לפעמים אוטו, בקיצור, כמו ב"רוצי, שמוליק" של אריאל זילבר, למלותיו של שמוליק צ'יזיק: "במהירה במדרגות את יורדת/ מספיקה לתפוס ת'אוטו האחרון".

את אחי הבכור וחבריו הזהיר פעם קשיש אחד, אי-אז בשנות השמונים, שאם ישחקו ברחוב "ידרוס אותם אוטומוביל" (כבר אז המילה נראתה ארכאית ביותר, כמובן).

 

[איליה קוגן]

מעניין מאד!

אכן. לדעתי בעבר הרחוק "אוטו" התייחס לאוטובוס
לפני זמני, בימי המנדט וקצת הלאה, כשצורת התחבורה העיקרית היתה אוטובוס ולא "פרייבט".

כך למשל בשיר "ערב עירוני" מאת אלתרמן: "נפנוף שלום ילדה פתיה/ את חיוכה נשא האוטו" - היא עלתה לאוטובוס, ולא לרכב פרטי.

גם בעשורים הבאים עדיין קראו לאוטובוס לפעמים אוטו, בקיצור, כמו ב"רוצי, שמוליק" של אריאל זילבר, למלותיו של שמוליק צ'יזיק: "במהירה במדרגות את יורדת/ מספיקה לתפוס ת'אוטו האחרון".

את אחי הבכור וחבריו הזהיר פעם קשיש אחד, אי-אז בשנות השמונים, שאם ישחקו ברחוב "ידרוס אותם אוטומוביל" (כבר אז המילה נראתה ארכאית ביותר, כמובן).

מעניין מאד!

 

[amit1270]

הדוגמאות שהבאת לא מייצגות

אכן. לדעתי בעבר הרחוק "אוטו" התייחס לאוטובוס
לפני זמני, בימי המנדט וקצת הלאה, כשצורת התחבורה העיקרית היתה אוטובוס ולא "פרייבט".

כך למשל בשיר "ערב עירוני" מאת אלתרמן: "נפנוף שלום ילדה פתיה/ את חיוכה נשא האוטו" - היא עלתה לאוטובוס, ולא לרכב פרטי.

גם בעשורים הבאים עדיין קראו לאוטובוס לפעמים אוטו, בקיצור, כמו ב"רוצי, שמוליק" של אריאל זילבר, למלותיו של שמוליק צ'יזיק: "במהירה במדרגות את יורדת/ מספיקה לתפוס ת'אוטו האחרון".

את אחי הבכור וחבריו הזהיר פעם קשיש אחד, אי-אז בשנות השמונים, שאם ישחקו ברחוב "ידרוס אותם אוטומוביל" (כבר אז המילה נראתה ארכאית ביותר, כמובן).

הדוגמאות שהבאת לא מייצגות
בשני המקרים השימוש במילה אוטו היה לצורך המשקל והחריזה. ויש גם דוגמאות אחרות וישנות יותר כמו "האוטו שלנו".

 

[טשאפק 2]

יש גבול למה שאפשר לעשות לצורך המשקל

הדוגמאות שהבאת לא מייצגות
בשני המקרים השימוש במילה אוטו היה לצורך המשקל והחריזה. ויש גם דוגמאות אחרות וישנות יותר כמו "האוטו שלנו".

יש גבול למה שאפשר לעשות לצורך המשקל
והחריזה. אפשר לבחור בניסוח מיושן או לא מקובל במיוחד, כך אולי עשה צ'יזיק, אבל לא בניסוח שלא קיים בכלל בשפה.

היום לא היו כותבים שורות כאלה עם אוטו במשמעות אוטובוס, כי הן פשוט לא היו מובנות. גם לא אם זה היה מסתדר מבחינת חרוז.

הדוגמאות שהבאתי היו משירים כי אלה הם הטקסטים שנוח יותר לזכור. חיפוש מעלה דוגמאות אחרות, למשל בסיפור של נחמה פוחצ'בסקי: "היא עוברת על יד תחנת האוטו. מחכים כאן נוסעים מכל המינים".

"האוטו שלנו" מהשיר אינו אוטובוס אלא "אוטו משא" או משאית בלשוננו.

 

[amit1270]

ברור שהיה שימוש כזה במילה "אוטו"

יש גבול למה שאפשר לעשות לצורך המשקל
והחריזה. אפשר לבחור בניסוח מיושן או לא מקובל במיוחד, כך אולי עשה צ'יזיק, אבל לא בניסוח שלא קיים בכלל בשפה.

היום לא היו כותבים שורות כאלה עם אוטו במשמעות אוטובוס, כי הן פשוט לא היו מובנות. גם לא אם זה היה מסתדר מבחינת חרוז.

הדוגמאות שהבאתי היו משירים כי אלה הם הטקסטים שנוח יותר לזכור. חיפוש מעלה דוגמאות אחרות, למשל בסיפור של נחמה פוחצ'בסקי: "היא עוברת על יד תחנת האוטו. מחכים כאן נוסעים מכל המינים".

"האוטו שלנו" מהשיר אינו אוטובוס אלא "אוטו משא" או משאית בלשוננו.

ברור שהיה שימוש כזה במילה "אוטו"
אבל זה לא היה בהכרח השימוש העיקרי במילה.

 

[טשאפק 2]

אה, לא אמרתי שזה היה שימוש עיקרי

ברור שהיה שימוש כזה במילה "אוטו"
אבל זה לא היה בהכרח השימוש העיקרי במילה.

אה, לא אמרתי שזה היה שימוש עיקרי
בוודאי לא היה שימוש יחיד, השתמשו ב"אוטו" גם לרכב פרטי וגם למשאיות (אוטו משא). היום הוא לא קיים בכלל, אוטו = פרייבט.

 

[amit1270]

זה השתמע מדבריך

אה, לא אמרתי שזה היה שימוש עיקרי
בוודאי לא היה שימוש יחיד, השתמשו ב"אוטו" גם לרכב פרטי וגם למשאיות (אוטו משא). היום הוא לא קיים בכלל, אוטו = פרייבט.

זה השתמע מדבריך