מהו רוע?

מוטי ש

New member
לא יודע בוודאות(מעבר למחשבה שכלית)

,אבל האם לא כדאי לכל אחד לשאול מהו טוב אמיתי ולכוון את עצמו לשאלה הזאת?... אבל אספר לך סיפור בלי לפרש אותו.יום אחד לאחר מותה של אשת גורדגייף,בא לבקר את גורדגייף באחוזתו מאסטר הכישוף הגדול אליסטר קראולי.גורדגייף אירח אותו יפה,לא חסך ממנו דבר.כאשר פנה קראולי ללכת ועמד ביציאה מהבית,פנה אליו גורדגייף שעמד בקומה השנייה ואמר לו "היית אורח?"(דהיינו,האם מישהו פגע בך בזמן שהותך כאן באחוזה,לא קיבל אותך יפה) קראולי הינהן בחיוב.או אז שינה גורדגייף את נימת קולו ובתוכחה גדולה אמר לקראולי "לך ואל תראה עוד את פניך בבית הזה,אתה מטונף מבפנים!" אין ספק שזאת הייתה בוודאי סצינה די מזעזעת עבור קראולי שנחפז ללכת משם. אז למה התכוון אולי גורדגייף?האם הוא רמז כאן לרוע,שמבחינתו היה מאוד מוחשי,מאוד אמיתי? יש סבירות שכן,אבל אני כבר אמרתי שבלי פירושים.רק סיפרתי סיפור שהשאלה שלך הזכירה לי אותו.
 

drall

New member
הרוע והשטן הבודהיסטי

כל פעם שאתה מצביע על משהו , ואתה אומר זה האור זה הטוב , אתה בעצם גם מצביע על הכיוון ההפוך ואומר זה הרע. והנה הסיפור אתה יודע , כל מיני דמגוגים , מיסיונרים וכאלו (אם כבר מדברים על רוע) אמרו בזמנו שהבודהיזם בכלל אינו דת , הוא "רציונאלי" , הוא "פילוסופי" הוא "כמו חוקי התנועה" , בכלל לדעתם המשונה , בודהא היה איזה יאפי עם קרחת שעוסק בעיצוב חללים ויוצא לויפאסנה פעם בחודשיים. טוב , אז מיותר לציין , שהם לא כל כך צודקים. לא רק שהבודהיזם הוא דת , יש לו אפילו שטן משלו. מדובר במאן דהו בשם דוקטאו , בן דודו של סידהרתא שהוא אדם מרושע וערמומי כנחש שפעמיים רצה לרצוח את הבודהא. אותו דוקטאו זכה לאלמוות ורוחו הכבירה עדיין משוטטת ומפריעה לתלמידיו של הנאור להגיע אל הדהרמא ,או מה שלא יהיה. בכל אופן זה העיקרון . ברגע שנוצר בודהא , אותה יד שהצביעה על האור של הנאור , הראתה למעשה על קיומו של דוקטאו ,של הרוע. אבל כל זה אינו אומר שהרוע הוא אשליה. אנשים רעים קיימים , לדוגמא. אלא מה? אין לרוע זכות קיום , הוא תוצר לוואי של הכרת האור. ניתן אולי להבין מכך שראוי להשמיד את הרוע ולהכרית אותו , כיוון שאין לו הוויה אמיתית.
 

elike

New member
תודה

אם אין לרוע הוויה אמיתית, אז הוא צריך להיות אשליה.?
 

drall

New member
אושו מסביר את זה יפה

הוא אומר החלום אמיתי , האנשים בו לא קיימים , כמוהם המדינות , הבתים , הספרים , הפרחים הרחובות. כל אלו לא קיימים , אבל מכיוון שמישהו באמת חולם , החלום קיים. ואני אנסה להסביר את זה עוד, ישנן תופעות שיש להן סיבות , אבל אין מאחוריהן אמת , אין מהות , אין יישות. כמו תמונת הטלביזיה בעת סערת ברקים , על המרקע אתה רואה קווים ונקודות משתלבים בפרצופו של חיים יבין או שחל גור צלליכין. עכשעו , התמונה הזאת נראית לך , אבל היא לא מייצגת שום אמת או שום מציאות , אין דבר כמוה . יש לה סיבות , טכנולוגיה או מטאורולוגיה , אבל למרות שהיא נראית , המראה מטעה , היא לא באמת קיימת.
 

בארס

New member
לא

הרוע הוא כמו גידול סרטני. גם תא רגיל וגם תא סרטני מקבלים את החיים שלהם מהמקור ושניהם אמיתיים, אין כלום חוץ מהאמת. כידוע, יש בעולם שלנו אפשרות להווצרות של כוח אקטיבי, שלא מזהה את המקור המשותף של כל הקיים ושל עצמו כחלק בלתי נפרד ממנוו יכולה להיות לו תפיסה עצמית נפרדת מהמכלול וכמו כן אינטרסים שמנותקים מהאינטרסים של המכלול ואז הוא עשוי לפעול באופן שפוגע במה שנקרא לו "ההרמוניה הקוסמית". הרוע, מנותק מהמקור בתודעתו, בתפיסתו העצמית ובאינטרסים שלו...ואי לכך הוא "חשוך מבפנים". ההתפתחות שלו היא התפתחות הקליפה על חשבון התפתחות המקור.
 

אינקה

New member
היכן הסף?

היכן המקום בו סתם רגשות פגועים, אולי רגשות אשמה עד כדי חוסר יכולת לעמוד בהם הופכים למשהו חדש, ל"גידול סרטני"? ומנין (ומדוע) הגידול הזה צובר כוח?
 

בארס

New member
אני לא יודע איפה הסף

ואני גם חושב שזה סופר מסוכן לנסות לקבוע אותו, בכל הקשור לבני אדם ול"תופעות" מורכבות לפחות (כי גידול ממאיר פסיולוגי ניתן לאבחן בצורה די מדוייקת). לא סתם באמונה היהודית יש משנה זהירות ואופטימיות בסיסית בכל הקשור ל"פוטנציאל התיקון" של אדם...וזה קשור באופן הדוק לעצם זה שרגשות פגועים וכיו"ב גם אצל אדם "טוב" עשויות להיות במהותן מנותקות מהבנת התכלית ה"גדולה" והתמונה הכללית. ה"גידול" צובר כוח כי ה"חסד" במהותו לא מותנה באופן הרמטי, כלומר הוא כן מותנה במידה מסויימת וכפוף ל"עקרונות החיים" אבל הוא גם מאפשר חופש פעולה. ברגע שאתה "ניזון" ממנו (מהמקור) אתה יכול לעשות עם האנרגיה הזאת מה שאתה רוצה ובהחלט יכול להווצר מצב של "מנגנון" או ארגון שמתפתח וצובר כוח בצורה דיסהרמונית ואפילו באופן שפוגע במכוון. כתבתי על זה כמה פעמים בעבר, כמו שזה נראה בעיני כרגע, אלוהים מעוניין בהתפתחות של תצורות תבוניות בעלות עצמאות, רצון חופשי וחופש פעולה משל עצמן...בגלל זה, אי אפשר "להגיע" אליו שלא מרצון חופשי עצמאי. המחיר של זה הוא שיכולות גם להתפתח תצורות תבוניות עצמאיות שלא מכירות בו כמקור היחידי לחיים, או שזה לא מעניין אותן בכל הקשור לאופן "התנהלותן".
 

אינקה

New member
אני מתכוון לסף אנרגטי

לא שיפוט כלפי אדם מסויים אלא נסיון להבין תופעה. אנחנו יודעים שמבחינה פסיכולוגית אנשים פוגעים באחרים כדי להציף ולתקן רגשות מסויימים שנפגעו הם עצמם. זהו איזה מנגנון פגום של גרימת כאב לאחר כדי לגעת ברגשות שלי, לחיות מחדש דרך הקורבן את שאיני מצליח דרך עצמי. בשלב מסויים הנסיון העקר הזה מספק רק עוד ועוד רגשות מעוותים ודרישה לעוד גירויים מהסוג הזה. נוצר מכניזם שהמקור שלו חיובי (תיקון) אך הביצוע מעוות והרסני. השאלה היא מה קורה במודעות כדי שעיוות כזה יווצר, אפילו ברמה האנרגטית.
 

בארס

New member
יש לך כמעט כל הזמן

...הזדמנות להתבונן בתופעה LIVE בקרב עצמך. אחר כך בא המיינד ומחפש תשובה בחוץ זה היינו אך :)
 

בארס

New member
חס וכרפס

הכוונה הייתה שהעיקרון שאתה שואל לגביו הוא אותו העיקרון כמו רגע של מודעות עצמית ורגע של העדרותה (או תהליכים שקורים עם רגשות שליליים וכד'). זה קורה LIVE אצל כולנו, לא משהו אישי אנחנו חוצים את ה"סף" הזה בעצמנו אין ספור פעמים. זה לא הופך אותנו ל EVIL BEINGS כי אנחנו "מתנדנדים" בגבולות הסביר אבל העיקרון הוא זהה.
 

אינקה

New member
השאלה היתה לגבי הסף

מהו הסף שבו נעברים "גבולות הסביר". את זה איני תכוון לבדוק על עצמי.
 

בארס

New member
זה בעיקר

עניין של עוצמה והיקף. אבל מגוון התופעות הוא באמת לא מוגבל, פתאום חשבתי על חורים שחורים אולי אפילו יש להם תפקיד באיזון הקוסמי קשה לדעת.
 

אינקה

New member
ודאי שיש להם תפקיד

ואפילו תפקיד חשוב. ברור שעניין הרוע יש בו כמותיות, אבל ציפיתי לתשובה פחות כללית ויותר קשורה לתהליכים פנימיים. למיטב ידיעתי ביהדות (קבלה?) מדברים על טומאה וטהרה, כאשר ברמות הגבוהות הכוחות הללו משתווים זה לזה עד שלא ניתן עוד להבחין ביניהם. אני מניח שגם לסופים יש מערכת כזו של הבנה, ויכול להיות שזה קשור גם לזוג הכוחות שדיברת עליהם.
 
אינקה קצר בשבילך

בקבלה לא ממש מדברים על טומאה וטהרה.. אלו מושגים מיסטים משהו מדובר על שתי אנרגיות ימין ושמאל בדיוק כמו שאנחנו מכירים אותן בכל הפילוסופיות האחרות. ההבדל הוא בעבודה שעושים איתן. בני אדם לרוב משתמשים באנרגיה או בכח או ברצון של צד שמאל (בהמי) העבודה היא להגדיל את האנרגיה או הכח או הרצון של צד ימין.. זאת כדי לעבוד הקו האמצע המהות האמיתית.. ככל שהימין גדל... אז מתבצע ויתור על מכח שקיבלנו וגדל קו שמאל כדי להמשיך להגדיל את קו ימין.. זאת כדי להגיע למצב של עבודה בקו ימין ברמה הכי גבוהה שלו ואז למשוך את קו שמאל לתיקון מלא ולעבודה בקו אמצעי.. חבל שלא תרגמנו את השיר של חג שבועות אז הייתי אולי מסבירה את העניין יותר.. לא נורא אולי בשבועות הבא יללה ביי
 

elike

New member
"סתם רגשות פגועים"?

אני לא נעול לגבי הרגשות,אבל פגועים בהחלט פירוש של מינד,ו"חוסר יכולת לעמוד בהם"=לטעמי למלחמת חורמה של האגו. אתה יכול לתת דוגמא "גידול סרטני"?
 

tinatun

New member
כחו של הרוע

או הגידול הוא כך נראה לי מכח המחשבה שלנו. אני מאמין שכשל שאנחנו מודעים יותר לחוסר הנצחיות של הרוע אלה לעובדה שהוא משתנה מפעם לפעם באופניו אפשרי להתגבר עליו בהחלט רק שזה לוקח זמן ארתי ורצון חזק לתיקון. איך לתקן? אני בוחר לבקש עזרה מהאמיתי. למלא אותי ככה שלא ארגיש את החסר. מתי לבקש עזרה? מיד כשאני מזהה את זה צף ועולה אין זמן אחר.
 

tinatun

New member
רגע

אמרת "הרוע הוא כמו גידול סרטני. גם תא רגיל וגם תא סרטני מקבלים את החיים שלהם מהמקור ושניהם אמיתיים, אין כלום חוץ מהאמת." האם זה נכון? אני חושב שהאמת היא אחת, נצחית ובלתי משתנה. ככה לימדו אותי. וכל תא שהוא הוא בן חלוף לכן הוא נחשב לתופעה שמוקרנת מהאמת ולכן בודאי שהוא חלק ממנה אבל לא חלק ממהותה האמיתית.
 

בארס

New member
לא מבין

אנחנו מגדירים את ה'אמת' בצורה קצת שונה אבל בכל זאת אני לא מבין על מה בדיוק מדברי אתה חולק?
 
למעלה