מהו חופש

הצופה.

New member
מהו חופש

יש מרכבה שהיא "אני" והסוסים הם "החושים" והעגלון הוא ה"עצמי" ובמסלול החיים ששמו משיכה ודחיה העגלון רוצה לשלוט בסוסים ובמרכבה הוא רוצה זכות בחירה לעגלון שלושה נוסעים אחד רצון שני חכמה והשלישי הוא אהבה ולו הם יועצים להם משיב "אני" קובע לאן נוסעים! בין משיכה לדחיה יש קצת הפוגה קוראים לה שקט אבל לא שלווה זה כמו לנוח אבל בלי מנוחה יש עולם עולם הרגשות והחושים ומסלולי החיים הם המשיכה והדחייה ושם להיות חופשי זה פשוט בדיחה ובעולם מעל חיי לו המנטאל צפוף הרבה פחות מעולם הרגשות שם שליטה וחופש זה עיניין רגיל אבל תושביו נמשכים אל הישן אל העולם מתחת ורק מעטים מבינים מהו חופש מעטים מידי רואים שאנחנו לא כבולים בגלל הפחד מהחופש מרצון אנו נכבלים
 

Tal_Ya_Tal

New member
../images/Emo127.gif../images/Emo45.gif להיות חפשי../images/Emo179.gif../images/Emo180.gif../images/Emo42.gif

להיות חפשי, אין פירושו לעשות ככל העולה על רוחנו. להיות חפשי, פירושו , שחרור מכל השפעה רגשית , או של האישיות, העשויה להוות מכשלה בדרך ליישום הידיעה הפנימית. להיות חפשי, משמעו לדעת בדיוק מה אנו צריכים לעשות בזמן נתון. ללא שיפוט, ללא פקפוק, ללא קונפליקט. לדעת להחליט בבירור בין "שחור" ל"לבן". כאן אין כל גווני ביניים. אין זה חופש של אנרכיה. זוהי החרות לבחור בין מה שנכון עבורנו, לבין מה שאינו נכון עבורנו. כאשר אנו מרחיקים את המחשבות המסמאות את עיננו, כאשר אנו מדמימים את השכל - שמדבר על מה כדאי לנו ומה לא, עולה הקול הפנימי, הנחוש. זה שיודע. שאינו מתלבט. ידע הלב. את הקול הזה, אנו לומדים לזהות, בעזרת הרצון העז המלווה אותו- להיות חופשיים. באמצעות הדחף להיות במרחק מן הרגשות והמחשבות, שאינם מזוהים אתנו. ברגע שאשלייתם נגלית לנו, נפתחים שערי ההבנה ואנו יכולים לרדת לעומק המשמעות של הפסוק: "והוציאם מעבדות לחרות ומאפלה- לאור גדול". התענוגות החושיים , העצב והמועקה, הכאב והייאוש הם אותות ברורים להזדהותנו עם הצל ולמידת העצמה של חכמת הצל. דווקא בשל חופש הבחירה שניתן לנו, מכוח האהבה האוניברסלית, אנו הם אלה , היכולים לנתק את השלשלאות הקושרות אותנו, באזיקים, אל "תענוגות החומר". שכן אלו אזיקים שאנו שמנו על עצמנו, במו ידינו. להיות חפשי, משמעו לפזר את הדוק האפלולי, המניח לנו להאמין בחולשתנו, בחוסר האונים שלנו לנוכח "המציאות." לחשוף את אור האמת, שמפניה אנו כה חרדים. לוותר על ההזדהות החושית , באופן מוחלט. על מנת לגלות בתוכנו, את אותו חלק, טמיר, אלמותי, שאינו נבדל מן האושר האינסופי, מן האחדות המוחלטת. להיות חופשי, משמעו להתחייב לאור. להתחייב לאור, משמעו להשמיע את בשורת האור, לכל אוזן קשבת ולכל לב פתוח וזאת, למרות האטימות (של החומר) השוררת בעולמנו, עולם החושים ולמרות התנגדותו לערעור סמכותו . להתחייב לאור, משמעו להיות חופשי מכל שריד של אשליה ולהיות מוכן לתרום לגאולתו השלימה של העולם, כדי להבטיח את ההתפכחות וההתחוורות, גם לאלו הבאים אחרינו. להתחייב לאור L&L TALYA
 
אני חווה את זה ברגעים קטנים.......

למשל. חברה ביקשה משהו. יכולתי להגיד פשוט: לא מתאים לי עכשיו. ואוווו, זה חופש אמיתי! חברה אחרת ביקשה טובה. יכולתי להגיד כן. כי היה לי נעים לעשות איתה. אני עובדת על זה חזק עכשיו. להיות חפשיה לעשות מה שטוב לי ונכון לי. לא מה שטוב לאחרים ומזיק לי.....
 
להיות חופשיה בשבילי

זה לחיות ללא תחושות קשות. עם שלווה נפשית. לחיות ללא כעס, טינה, לקבל את הכל באהבה. לקבל חולשות ושונות אצל אחרים. לקבל את עצמי בשלמות. ולא לכעוס, או לרטון או שיהיו לי כל אותן תחושות לא נעימות. אז לדעתי באמת הייתי חופשיה. חופשיה ובעיקר מאד שלווה.
 

e sh

New member
אני לא מסכים

אני אישית לא מוצא שום התנגשות בין תחושות קשות כמו זעם וכאב, או בין אי קבלת חולשות אצל עצמי או אחרים כחוסר חופש. אני חושב שחוסר חופש הוא אי-היכולת להיות עצמך (מצב שבזמנו כמעט הביא אותי לסף אבדון). חופש יכול להיות שליו ורגוע, וגם יכול להיות פראי והורס. הרוח העדינה היא חופש, וגם ההוריקן שהורס הוא חופש. הפרפר בטבע הוא חופשי וכמו כן הכריש שהורג. חלק מהחופש היא היכולת לקבל את היין-יאנג בשלמותו ולזרום איתו באיזון. אבל זו רק דעתי.
 
טוב, קודם כל כתבתי בשבילי..

מה שאומר שזאת החוויה הסובייקטיבית שלי מה יגרום לי וייתן לי חופש. מצד אחד אמרת את מה שאמרת ובסוף סיכמת עם מה שאני אמרתי. שמבחינתי לקבל גם את היין והיאנג הוא להיות בשלמות, ואם לי יש בעיה לקבל את הצד הקשה שלי, אז אני לא בשלמות עם עצמי ובחופש עם עצמי. ברגע שאני אקבל את הכל, אז אני ארגיש שלווה ורוגע וחופש.
 
למעלה