כן, ככה גם זה מתואר ביוגה
ובעוד מסורות, למשל בקבלה ובבהקטי יוגה זה קצת שונה, הם מכניסים רצון ואהבה לנושא:
האינסוף הטבע שלו זה להתחלק - האלהים האינסופי רצה לבטא את האהבה שלו
לכן נוצרו נשמות שיוכלו לקבל את הטוב - השלם התחלק להרבה
היתה נפילה כלשהי, הנשמות לא יכלו לקבל את האהבה כמתנת חינם או חלק מהנשמות בחרו באהבה עצמית במקום אהבת האינסוף - הבורות והשיכחה העצמית
ה"נשמה" במסע לחזור אל המצב המתוקן עם האינסוף והפעם בצורה מושלמת אחרי שחוו את הרע.
ויש עוד משל קטן על קרן השמש, שהיתה תמיד עם השמש ובאור ולכן לא יכלה לדעת מה זה באמת אור ובטח שלא להעריך את זה, לכן הקרן עברה להיות בחושך לזמן מה, ואחר כך חזרה לאור והפעם מתוך בחירה ואושר על מה שיש לה.
כך גם בתאוסופיה שבעצם מסכמת את הלימוד הרוחני מהדתות השונות.
יש כאלו שאומרים שזה נעשה ע"י גלגול נשמות, יש דעה שכל יצור חי נמצא כאן פעם אחת ויחדיו זו ההתנסות ואז חוזרים למקור, ויש את הסברה שאחרי העולם הנמוך הזה ישנם עוד הרבה שלבים בעולמות אחרים שהיחיד ממשיך להתקדם בהם עד שמגיע לתיקון - או שההתקדמות נמשכת לנצח.
בכל מקרה אני מסכים שהעולם הזה רדוד מאוד, ז"א כל המטרות החומריות שלא קשורות למשהו מעבר, והמשמעות היחידה שיש לו זה בתור "מקום עבודה" וכסא לדבר האמיתי, לא חייבים למות בשביל זה, מדובר גם על מה בנאדם שם את הדגש בחיים האלו