מהו הזיכרון

Mist2

New member
אתה חושב שזה תלוי בך?

וחוץ מזה, למה לא לחזור לפה שוב?
 

mazal999

New member
תגדיר סבל

היי לחזור לכאן כן זו הבחירה שלך ונחש מה אתה בוחר כל פעם מחדש
לחזור לכאן ,
לגבי סבל כמו שכתבתי למעלה תגדיר סבל מעניין אותי
תודה
 


כן באופן מוזר.
גם לך "מתפלק" משהו נכון מידי פעם.
 

lightflake

New member
שיכחת העצמי היא בורות

אבל שיכחת העצמי מאפשרת את החיפוש ומאפשרת את הגילוי
אז אי אפשר לומר שהיא מיותרת
פשוט בתור מי שנקלע לתוך הבורות אני מביע את מחאתי כלפי היקום, שה"משחק" הזה הוא משחק קצת מסוכן ובהחלט גורם לסבל
כן כן אני מבין שללא סבל לא נוכל להעריך את האושר העצום של להיות מה שאנחנו באמת
ובכל זאת גם למחאת הצורה על היותה צורה יש מקום ביקום הזה


בריאת העולם על פי לייטפלייק:
1. התודעה הביטה על עצמה וניסתה לראות את עצמה
2. נוצר האדם כהשתקפות של התודעה
3. האדם מסתכל על עצמו ומנסה לראות את עצמו
4. הוא מגלה את התודעה עצמה ובכך מסתיים המעגל והתודעה מודעת לעצמה
 

למואל א

New member
כן, ככה גם זה מתואר ביוגה

ובעוד מסורות, למשל בקבלה ובבהקטי יוגה זה קצת שונה, הם מכניסים רצון ואהבה לנושא:
האינסוף הטבע שלו זה להתחלק - האלהים האינסופי רצה לבטא את האהבה שלו
לכן נוצרו נשמות שיוכלו לקבל את הטוב - השלם התחלק להרבה
היתה נפילה כלשהי, הנשמות לא יכלו לקבל את האהבה כמתנת חינם או חלק מהנשמות בחרו באהבה עצמית במקום אהבת האינסוף - הבורות והשיכחה העצמית
ה"נשמה" במסע לחזור אל המצב המתוקן עם האינסוף והפעם בצורה מושלמת אחרי שחוו את הרע.
ויש עוד משל קטן על קרן השמש, שהיתה תמיד עם השמש ובאור ולכן לא יכלה לדעת מה זה באמת אור ובטח שלא להעריך את זה, לכן הקרן עברה להיות בחושך לזמן מה, ואחר כך חזרה לאור והפעם מתוך בחירה ואושר על מה שיש לה.
כך גם בתאוסופיה שבעצם מסכמת את הלימוד הרוחני מהדתות השונות.
יש כאלו שאומרים שזה נעשה ע"י גלגול נשמות, יש דעה שכל יצור חי נמצא כאן פעם אחת ויחדיו זו ההתנסות ואז חוזרים למקור, ויש את הסברה שאחרי העולם הנמוך הזה ישנם עוד הרבה שלבים בעולמות אחרים שהיחיד ממשיך להתקדם בהם עד שמגיע לתיקון - או שההתקדמות נמשכת לנצח.
בכל מקרה אני מסכים שהעולם הזה רדוד מאוד, ז"א כל המטרות החומריות שלא קשורות למשהו מעבר, והמשמעות היחידה שיש לו זה בתור "מקום עבודה" וכסא לדבר האמיתי, לא חייבים למות בשביל זה, מדובר גם על מה בנאדם שם את הדגש בחיים האלו
 

lightflake

New member
יפה, תודה,

מעניין איך אפשר לדבר על אותו דבר במגוון של צורות שונות, הכל זה כמובן נסיונות להכניס איכשהו את הבלתי מוגדר לתוך הגדרות כדי שנוכל להשתמש בשכל ולדבר על זה אבל זה עצמו נשאר ללא הגדרה
וכך מי שחווה את זה כאהבה גדולה קרא לזה אהבה ואבא, ומי שחווה את זה כתודעה התייחס לזה ככה, או חכמה, או אין, או הכל (אללה הוא אכבר...) אבל באמת זה שום דבר מכל אלו ועל מנת לראות את זה צריך לוותר על הנסיון להבין את זה
זה מעבר למינד
 

למואל א

New member
הכל יחסי והקיום כאן הוא סבל

יחסית ללנירוונה/מוקשה/קרבת אלהים/ או תיאור אחר.
בכל המסורות הרוחניות המצב המתוקן, האמיתי, מתואר כמשהו מעל ומעבר למציאות הרדודה והתפלה שיש כאן.
לכן אין שום רצון באמת לחזור לכאן בשביל לשחק כדורגל או סתם לעשות דברים כי משעמם בעולם הנשמות, מי שלא מכיר במציאות אחרת מובן למה ירצה לחזור לכאן, אבל כל היוגים והמוארים למיניהם, אנשים שהרגישו חוויה רוחנית אמיתית לא יאמרו שזה טוב לחזור לכאן אלא רק חוזרים לכאן בשביל להתקדם הלאה בעולם האמיתי
 

neophile

New member
אלו רק סיפורים

בפני האדם ניצבת האפשרות להיות באיזה תדר שהוא רוצה בספקטרום האפשרי לו , האדם יכול לחבר את הקצוות - את המציאות הרדודה והתפלה שיש כאן , ביחד עם משהו גבוה יותר , ביטוי גבוה יותר .

בדיוק חשבתי על זה שאם אתה מאמין באנתרופיה , אתה גם חייב להאמין בהיפוך שלה .
אם אתה לא מאמין לא בזה ולא בזה , אז יש מיסתורין ...
 

mazal999

New member
מינימום סבל מקסימום אושר

המציאות שאתה תופס היא סבל.מה שאתה בוחר לחוות הוא סבל מה שאתה בוחר לדבר הוא סבל

ויש אנשים שהמציאות שלהם היא לבחור להתמקד באושר ביופיה של הבריאה שאיננה רדודה ואף קסומה היא

במה שאנשים מגדירים "עולם הנשמות" קיים מה שאולי מעט מעט אינפורמציה שגם היא הרבה.

לחזור לכאן בשביל לשחק כדורגל, ומי אמר שזו לא מטרה נעלה, במשחק כדורגל יש מטרה נעלה כמו לכל דבר
שקיים ומתקיים .אין דבר בעולם הזה שאין לו מטרה נעלה

מה אתה חושב שנשמות עושות כשהם מתקיימות ברובדים /עולמות, מה הם עושים? למה גדולי המורים לא

ספרו על זה ?
 
למעלה